”מחפשים את אלסקה“: את מוכרת לי מפעם
"מחפשים את אלסקה" הוא רומן התבגרות קלאסי ונוגע ללב, אבל הוא גם גרסה חיוורת ל"אשמת הכוכבים", הרומן המצליח והמאוחר יותר של המחבר
"אשמת הכוכבים", שגרסתו הקולנועית צפויה לצאת השנה, מתאר ברגישות ובעדינות את סיפור ההתאהבות של שני בני נוער חולי סרטן. בדומה ל"אשמת הכוכבים", גם ב"מחפשים את אלסקה" גרין בוחר לעסוק בבני נוער ובמצוקותיהם, וגם כאן הוא שוזר טוויסט מפתיע בעלילה.
"מחפשים את אלסקה" מביא את סיפורו של מיילס האנטר, נער בודד ומופנים בן 15, העוזב לפנימיית "קאלבר קריק" שבאלבמה כדי לחפש את מה שהמשורר פרנסואה רבלה כינה על ערש מותו "האפשרי". האנטר הוא חנון קלאסי עם תחביב ביזארי במיוחד - שינון מילים אחרונות של אנשים מפורסמים. הספר מתאר את התאקלמותו של האנטר בפנימייה ואת הקשר המיוחד הנוצר בינו לבין צ'יפ מרטין, חברו לחדר, המכנה את עצמו בכינוי הצנוע "המפקד", ועם אלסקה - הנערה המצחיקה, החכמה, המורכבת והמוחצנת, הנוטה למצבי רוח משתנים. זהו ספר חניכה קלאסי: הנער הצעיר עובר הדרכה חברתית וחינוכית מוותיקי הפנימייה, ולומד את הקודים הבלתי כתובים של חברות ונאמנות. מיילס המתבודד משתלב אט–אט בחיי הפנימייה התוססים, ולומד למצוא את מקומו בין "לוחמי ימות השבוע" - הקבוצה העשירה והאליטיסטית - לבין שאר התלמידים. הוא מתנסה בעצמאות, אהבה, מעשי קונדס, עישון סיגריות ושתיית אלכוהול, ובין השאר גם בלימודים מעמיקים.
בתחילה, אלסקה מייצגת מבחינתו של מיילס את "האפשרי" המיוחל. כשמה כן היא - מרוחקת, מסתורית, לא נודעת, מצליחה להתעלות מעל הקיום הפיזי והיומיומי. עם זאת, שיא הספר מתהווה בנקודה שבה מיילס מצליח לראות את אלסקה כאנושית, בעלת יתרונות ופגמים, ומצליח לגלות כלפיה וכלפי סביבתו חמלה. הוא לומד לעמוד בזכות עצמו ולקחת את האחריות על בחירותיו ומעשיו.
"מחפשים את אלסקה" הוא ספר נעורים מובהק. הוא מתאר את החוויה המיוחדת של התבגרות נערים ונערות צעירים, תלמידי פנימייה הרחוקים מבתיהם, ש"אף אחד לא מבין באמת מה עובר עליהם". התיאורים משכנעים, כנים ולעתים משעשעים, אך אי אפשר להימנע מהתחושה שבסרט הזה כבר היינו. שגרין משחזר כאן כמעט במדויק את השטיק של "אשמת הכוכבים". בפועל כמובן הסיפור הפוך. אם כבר, גרין שכלל ב"אשמת הכוכבים" את מתווה עלילת "מחפשים את אלסקה". אלא שאנחנו קיבלנו קודם את הספר המאוחר ורק אחר כך את הראשון. כך או כך, זהו שוב סיפור חניכה של נער חסר חיי חברה, הלומד להתבגר ולהתפכח באמצעות האהבה. מלבד זאת, מה שהצליח לעבוד ב"אשמת הכוכבים" חורק קמעה בספר זה. אם ב"אשמת הכוכבים" גיבורי הספר היו בעלי מודעות עצמית וציניות בריאה, ב"מחפשים את אלסקה" נראה כי הגיבורים לוקחים את עצמם ברצינות רבה מדי ומנסים (במאמץ רב שלעתים קרובות מדי נראה כמעושה) להתנהג כמו מבוגרים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצהרות מלודרמטיות המפוזרות לכל עבר כגון: "אלסקה שאפה שאיפה מהסיגריה שלה והפריחה עשן לעבר האנק: 'אולי אמות צעירה, אבל לפחות אמות חכמה'".
"מחפשים את אלסקה" הוא ספר חמוד ומקסים, שנקרא ברצף וכתוב בשפה רהוטה, עכשווית וזורמת. עם זאת, הוא חסר את המגע המיוחד והכובש של "אשמת הכוכבים". ולמרות הכול, קסמו של הספר הוא בניסיון להתמודד מול השאלה המטרידה את אלסקה: בספר "גנרל במבוך" (מאת גבריאל גרסיה מארקס), הגיבור, סימון בוליבאר, "הוכה בתדהמה לנוכח ההבנה המחרידה שהמירוץ הממושך בין מזל הביש שלו לחלומותיו מגיע ברגעים אלו ממש אל קו הסיום. מעבר לו הייתה רק חשכה. 'לעזאזל', הוא נאנח. 'איך אצליח אי פעם להיחלץ מן המבוך הזה?'" השאלה מלווה את מיילס וחבריו לאורכו של הספר כולו, בניסיון לגבש לעצמם זהות בגיל ההתבגרות. לאחר תהליך ארוך ומייסר, מיילס מתפכח. במקום להתעלם מקיומו של המבוך ולנסות לקיים לעצמו עולם עצמאי, מין "פינה נידחת במבוך האינסופי", הוא לומד להתמודד עם המציאות, להתבגר, לגלות חמלה ולסלוח. לחבריו, לאלסקה, ובעיקר לעצמו.
מחפשים את אלסקה, ג'ון גרין. מאנגלית: רנה ורבין. ידיעות ספרים. 267 עמ'