ריאליטי רע נגמר, ריאליטי רע מתחיל
תוכנית הגמר של "הכוכב הבא" העלתה מתים מן האוב, התעסקה במתמודדים במקום במוזיקה וחתמה עונה מביכה של פורמט שמיצה את עצמו. יום קודם עלתה מן העבר השני "היפה והחנון" והמשיכה להביך את הצופים
מה כבר אפשר לצפות מתחרות מוזיקלית שהשיר הראשון בה נשמע 40 דקות אחרי שהיא מתחילה? מתוכנית בשידור ישיר שעשרים דקות מתוך חצי השעה הראשונה שלה היו פרסומות? מה כבר אפשר לומר על זוכה שגרף 62 אחוזים מהקולות, לא בהתמודדות מול מישהו אחר, שהרי כל שיר מקבל הצבעה וציון משל עצמו, שיר ש–38 אחוזים מהמצביעים חשבו שהוא לא טוב? "רק האהבה תנצח" זכתה בשני אחוזים בלבד יותר מהשיר של האחים גת, והפכה את אביתר קורקוס החינני (שתשכחו בעוד פסקה וחצי) למנצח עם מספר שבבית הספר היה נחשב לציון "מספיק". אז זהו, שממש, אבל ממש לא היה מספיק. על אף המסכים והפירוטכניקות, הגמר הזה לא היה הגמר הראשון של "הכוכב הבא" אלא הגמר ה–11 של "כוכב נולד", והרגיש כמו הגמר המאתיים.
ההתרגשויות הגדולות של "הכוכב הבא" התרחשו במהלך העונה ולא היו קשורות אליה בכלל. שערוריית המין של שופט בתוכנית שממשיך לשבת ליד השולחן עד שהבושה כבר לא מאפשרת; שופט חדש וחסר נימוס; שופט שלא מפסיק ליחצן גם כשהוא בתפקיד שופט; אריק איינשטיין הולך לנו; סופה שמקפיאה את המשתתפים ומפזר אוויר שנמצא מתחת לשולחן השופטים.
הגמר לעומת זאת, היה מדבר ציה נטול ריגוש. אפילו הגומות של אסי עזר לא הצליחו להציל את האירוע משיממונו. על השירים שבוצעו בערב כנראה אין צורך לדבר — השופטים עצמם התעלמו מהפן המוזיקלי, אז למה שאנחנו נגיד משהו? במקום לדבר על מוזיקה התמקדו השופטים בהערכות לתלמידים המצטיינים: "אתם מביאים משהו שמקשר ומביא הרבה אהבה", היגג צביקה הדר על האחים גת. רני רהב המשיך ואמר: "אתם הרקמה האנושית של הארץ הזאת, ההוכחה שאפשר לעשות גם צבא וגם להיות חרדים".
רינת מקבלת ציונים על הניצחון שניצחה את עצמה, ואף אחד לא אומר מילה על ההיסטריה הקלה בביצוע. ואם בכל זאת מקדישים רגע כדי לומר משהו על איכות הביצועים, מה לכל הרוחות חשבו שם בהפקה כשרצחו את "מחכה" בגרסה דאנסית אלקטרונית ומזיעה ממאמץ? אבל זה באמת לא שייך. מה הקשר בין ביקורת מוזיקלית לתוכנית ריאליטי שמחפשת זמר? מי מדבר בכלל על השיר או השירה? מדברים על אהבת ישראל, צבא ואיי מרשל.
גמר "הכוכב הבא" ניסה לרגש. כמעט יצאה לו הנשמה כדי שמישהו בבית ירגיש משהו. סרטוני ברכות מבתי המתמודדים, אבא נעדר שחזר במיוחד בשביל הגמר, ושיא השיאים — דואטים עם זמרים ז"ל. לא לזה התכוון היואב צפיר, אבל גם מבוכה היא סוג של רגש. האחים גת שרו מול אריק איינשטיין והתאדו לגמרי מול הקסם המוזיקלי והאישי של האיש ההוא. טינה החליפה מבטים מצועפים עם עפרה חזה שהפיקה קול אלוהי בלי מאמץ, ולידה נראו הזמרים הצעירים כאילו יש להם בעיות עיכול כשהם מנסים להגיע לגבוהים. גם את זהר ארגוב ואריק לביא העלו מקברם, ואף אחד מהם לא נראה מרוצה במיוחד. את האמת יש לומר: פעמיים במהלך הערב הזה כן בכיתי. אבל שתי הפעמים היו בגלל הפרסומת של סלקום, זו עם הגננת רבקה.
בעונות הראשונות "כוכב נולד" לא הייתה רק שיחת היום, היא שרדה גם אחרי שהאגודל ירד מהכפתור של הברזייה. הכוכבים שנולדו נשארו — נינט טייב, שירי מימון, הראל סקעת, מרינה מקסימיליאן. הרבה אודישנים עברו על המסך מאז, הפורמט מיצה את עצמו, ונדמה שהמתמודדים פחות מוכשרים, שמרכז הכובד עבר מהם אל השופטים ומהשופטים אל האפליקציה.
העובדה שהתוכנית משודרת בפריים טיים של ערוץ 2 מבטיחה לה נתוני רייטינג מעולים. נהניתם מהעונה? נהניתם מהגמר? יופי לכם. לא נהניתם — חבל מאוד, כי ביקום הווירטואלי שלא קשור בכלום למה שראינו בגמר, המיתוג המחודש הצליח, ובגללו אתם עומדים לראות עוד עשר שנים של "הכוכב הבא", עד המיתוג הבא.
החן הגדול של התוכנית היה תלוי בחוסר המודעות העצמית של המשתתפים בה. מהר מאוד אל תוך הפרק הראשון ברור שבגזרה הזו משהו השתנה העונה. הודיה ומירב מלול מופיעות על המסך יחד. הן תאומות, כנראה זהות, לבושות בקשתות עם פפיון ענק בצבע ורוד מסטיק, מאובזרות בתיקי הלו קיטי ונראות כמו שיבוט של דמות אנימה יפנית. "השכל שלנו התחלק לשתיים ואין לנו שכל", אומרות התאומות, "טוב יש לנו שכל אבל טיפה, בקטנה כזה, בשביל הבסיס".
הצופה לא יחמיץ את המודעות העצמית ואת העובדה שזה לא משפט לגמרי מטומטם לומר. גם בשלב המבחנים, כשהיפות השונות מנסות להסביר מה זה "איטר", הן אומרות שאיטר זה "קישט" או "חיפש ומצא". מדובר בשגיאות כתיב אמנם (עיטר ואיתר), אבל אלו מילים שלא היית מצפה מפרחה חלולת קודקוד לדעת. קשה להחמיץ את העובדה שהיפות בעונה הזו אולי לא בורכו במנת משכל עצומה, אבל הן גם לא לגמרי טיפשות ויודעות בדיוק לאן הגיעו, מה מצפים מהן לומר ולעשות, ועל איזו השקה תהיה מרוחה החמאה על שם ליהיא גרינר.
ההפקה לא יכולה להוציא את המתמודדות סתומות יותר מכפי שהן. העריכה יכולה לקבץ אמירות אוויליות בקצב רצחני אבל את הטקסטים אף אחד לא מכתיב, לא ליפות ולא לחנונים. זוהי חרב פיפיות, כי ההפקה גם לא יכולה לקחת מהיפות והחנונים את המודעות העצמית שנרכשה על–ידי צפייה בשלוש עונות. כולם כבר יודעים מה שווה זמן מסך והם מספקים את הסחורה, רק שהרבה פחות כיף לקבל אותה מהם.
כמו הגאות והשפל, כמו השמש שזורחת בבוקר ושוקעת בערב, יש משהו מרגיע במחזוריות של תוכניות הריאליטי. ביום שלישי "הכוכב הבא" מסיימת את דרכה, יום לפני כן מתחילה "היפה והחנון", ותוכניות הבישול כבר מבעבעות על הכיריים. מישהו מאיזו שהיא תוכנית ייקשר בפלילים, אחד המתמודדים יתלונן שעבדו עליו ויגיש תביעה, עורכי דין יבדקו את החוזים ויפסקו שאלה חוקיים לחלוטין ומכוערים להחריד. כשמישהו יושב על הספה בערב הוא יודע בדיוק מה הוא מקבל. העונה החדשה של "היפה והחנון" לא מביאה בשורה חדשה, היא אותו פאן טראשי מפוקפק מוסרית שמאפשר למלכת השכבה להתעלל עוד קצת בחנון של הכיתה ולצאת סתומה לגמרי מול כל המדינה. אבל משהו ממה שהיה בעונות הקודמות, מיצג משעשע של טמטומת איבד מעוקצו ומחִנו. כנראה בגלל זה הפרק הראשון לא היה מספיק מצחיק והיה קשה יותר להתענג על אותו החוסר הקסום בפוליטיקלי קורקט מהעונות הקודמות.
ההתרגשויות הגדולות של "הכוכב הבא" התרחשו במהלך העונה ולא היו קשורות אליה בכלל. שערוריית המין של שופט בתוכנית שממשיך לשבת ליד השולחן עד שהבושה כבר לא מאפשרת; שופט חדש וחסר נימוס; שופט שלא מפסיק ליחצן גם כשהוא בתפקיד שופט; אריק איינשטיין הולך לנו; סופה שמקפיאה את המשתתפים ומפזר אוויר שנמצא מתחת לשולחן השופטים.
הגמר לעומת זאת, היה מדבר ציה נטול ריגוש. אפילו הגומות של אסי עזר לא הצליחו להציל את האירוע משיממונו. על השירים שבוצעו בערב כנראה אין צורך לדבר — השופטים עצמם התעלמו מהפן המוזיקלי, אז למה שאנחנו נגיד משהו? במקום לדבר על מוזיקה התמקדו השופטים בהערכות לתלמידים המצטיינים: "אתם מביאים משהו שמקשר ומביא הרבה אהבה", היגג צביקה הדר על האחים גת. רני רהב המשיך ואמר: "אתם הרקמה האנושית של הארץ הזאת, ההוכחה שאפשר לעשות גם צבא וגם להיות חרדים".
רינת מקבלת ציונים על הניצחון שניצחה את עצמה, ואף אחד לא אומר מילה על ההיסטריה הקלה בביצוע. ואם בכל זאת מקדישים רגע כדי לומר משהו על איכות הביצועים, מה לכל הרוחות חשבו שם בהפקה כשרצחו את "מחכה" בגרסה דאנסית אלקטרונית ומזיעה ממאמץ? אבל זה באמת לא שייך. מה הקשר בין ביקורת מוזיקלית לתוכנית ריאליטי שמחפשת זמר? מי מדבר בכלל על השיר או השירה? מדברים על אהבת ישראל, צבא ואיי מרשל.
הפורמט מיצה את עצמו. הכוכב הבא
רונן אקרמן
גמר "הכוכב הבא" ניסה לרגש. כמעט יצאה לו הנשמה כדי שמישהו בבית ירגיש משהו. סרטוני ברכות מבתי המתמודדים, אבא נעדר שחזר במיוחד בשביל הגמר, ושיא השיאים — דואטים עם זמרים ז"ל. לא לזה התכוון היואב צפיר, אבל גם מבוכה היא סוג של רגש. האחים גת שרו מול אריק איינשטיין והתאדו לגמרי מול הקסם המוזיקלי והאישי של האיש ההוא. טינה החליפה מבטים מצועפים עם עפרה חזה שהפיקה קול אלוהי בלי מאמץ, ולידה נראו הזמרים הצעירים כאילו יש להם בעיות עיכול כשהם מנסים להגיע לגבוהים. גם את זהר ארגוב ואריק לביא העלו מקברם, ואף אחד מהם לא נראה מרוצה במיוחד. את האמת יש לומר: פעמיים במהלך הערב הזה כן בכיתי. אבל שתי הפעמים היו בגלל הפרסומת של סלקום, זו עם הגננת רבקה.
בעונות הראשונות "כוכב נולד" לא הייתה רק שיחת היום, היא שרדה גם אחרי שהאגודל ירד מהכפתור של הברזייה. הכוכבים שנולדו נשארו — נינט טייב, שירי מימון, הראל סקעת, מרינה מקסימיליאן. הרבה אודישנים עברו על המסך מאז, הפורמט מיצה את עצמו, ונדמה שהמתמודדים פחות מוכשרים, שמרכז הכובד עבר מהם אל השופטים ומהשופטים אל האפליקציה.
העובדה שהתוכנית משודרת בפריים טיים של ערוץ 2 מבטיחה לה נתוני רייטינג מעולים. נהניתם מהעונה? נהניתם מהגמר? יופי לכם. לא נהניתם — חבל מאוד, כי ביקום הווירטואלי שלא קשור בכלום למה שראינו בגמר, המיתוג המחודש הצליח, ובגללו אתם עומדים לראות עוד עשר שנים של "הכוכב הבא", עד המיתוג הבא.
אין צד שני למטבע
מן העבר השני, בפרק הפתיחה של "היפה והחנון" עלו ובאו ירושלימה יפות וחנונים, אלו ברכב (לימוזינות) ואלה ברגל (דוחפים מכונית ישנה שנתקעה בעליות לעיר הבירה). כל אחד מהמשתתפים זכה לזמן מסך שבו אמר משפט וחצי שהוכיח לצופים למה הוא יפה או חנון. קארין תבריז מהעבודה כדי ללכת לשופינג, לסתיו "הנסיכה" יש כתר על הראש ולכן אנשים צריכים לעשות כל מה שהיא אומרת. כשתום לא מתכרבל עם אמא הוא לוקח אותה איתו לכל מקום, גם לתוכנית, איליה הוא סוציופוב ואורי מנגן על אקורדיון ומקפיד לקרוא לו מפוחון. אוהבי התוכנית מן הסתם לא הופתעו, מהיפות שהן יפות בזכות הגדרה עצמית ולא תמיד בגלל איך שהן נראות, מהחנונים שמנסים להיות מקובלים בזכות ההתמסכנות. הקיצוניות והסטריאוטיפיות לא הפתיעו, ככה זה בתוכנית: לכל חנון יש משקפיים, לכל יפה יש ביקיני ורוד.
אחת מאבני היסוד של "היפה והחנון" היא מעורבות בולטת של ההפקה. זכור החנון המזוקן מהעונה הקודמת שנחשפו תמונות שלו מסוקס, גולש גלים ומאוד לא חנוני. ובכלל, מי בכלל יודע איפה קונים שלייקעס פרט למלבישה של התוכנית? עד היום מעורבות ההפקה לא פגעה בחן של היפה והחנון. קל היה לשבת בבית ולהרגיש כאילו הכל אותנטי. אבל מתברר שגם כוחה של ההפקה מוגבל.
ההפקה לא יכולה להוציא את המתמודדות סתומות יותר מכפי שהן. היפה והחנון
צילום מסך ערוץ 10
החן הגדול של התוכנית היה תלוי בחוסר המודעות העצמית של המשתתפים בה. מהר מאוד אל תוך הפרק הראשון ברור שבגזרה הזו משהו השתנה העונה. הודיה ומירב מלול מופיעות על המסך יחד. הן תאומות, כנראה זהות, לבושות בקשתות עם פפיון ענק בצבע ורוד מסטיק, מאובזרות בתיקי הלו קיטי ונראות כמו שיבוט של דמות אנימה יפנית. "השכל שלנו התחלק לשתיים ואין לנו שכל", אומרות התאומות, "טוב יש לנו שכל אבל טיפה, בקטנה כזה, בשביל הבסיס".
הצופה לא יחמיץ את המודעות העצמית ואת העובדה שזה לא משפט לגמרי מטומטם לומר. גם בשלב המבחנים, כשהיפות השונות מנסות להסביר מה זה "איטר", הן אומרות שאיטר זה "קישט" או "חיפש ומצא". מדובר בשגיאות כתיב אמנם (עיטר ואיתר), אבל אלו מילים שלא היית מצפה מפרחה חלולת קודקוד לדעת. קשה להחמיץ את העובדה שהיפות בעונה הזו אולי לא בורכו במנת משכל עצומה, אבל הן גם לא לגמרי טיפשות ויודעות בדיוק לאן הגיעו, מה מצפים מהן לומר ולעשות, ועל איזו השקה תהיה מרוחה החמאה על שם ליהיא גרינר.
ההפקה לא יכולה להוציא את המתמודדות סתומות יותר מכפי שהן. העריכה יכולה לקבץ אמירות אוויליות בקצב רצחני אבל את הטקסטים אף אחד לא מכתיב, לא ליפות ולא לחנונים. זוהי חרב פיפיות, כי ההפקה גם לא יכולה לקחת מהיפות והחנונים את המודעות העצמית שנרכשה על–ידי צפייה בשלוש עונות. כולם כבר יודעים מה שווה זמן מסך והם מספקים את הסחורה, רק שהרבה פחות כיף לקבל אותה מהם.
כמו הגאות והשפל, כמו השמש שזורחת בבוקר ושוקעת בערב, יש משהו מרגיע במחזוריות של תוכניות הריאליטי. ביום שלישי "הכוכב הבא" מסיימת את דרכה, יום לפני כן מתחילה "היפה והחנון", ותוכניות הבישול כבר מבעבעות על הכיריים. מישהו מאיזו שהיא תוכנית ייקשר בפלילים, אחד המתמודדים יתלונן שעבדו עליו ויגיש תביעה, עורכי דין יבדקו את החוזים ויפסקו שאלה חוקיים לחלוטין ומכוערים להחריד. כשמישהו יושב על הספה בערב הוא יודע בדיוק מה הוא מקבל. העונה החדשה של "היפה והחנון" לא מביאה בשורה חדשה, היא אותו פאן טראשי מפוקפק מוסרית שמאפשר למלכת השכבה להתעלל עוד קצת בחנון של הכיתה ולצאת סתומה לגמרי מול כל המדינה. אבל משהו ממה שהיה בעונות הקודמות, מיצג משעשע של טמטומת איבד מעוקצו ומחִנו. כנראה בגלל זה הפרק הראשון לא היה מספיק מצחיק והיה קשה יותר להתענג על אותו החוסר הקסום בפוליטיקלי קורקט מהעונות הקודמות.