ראשי > קהילות > כתבה
בארכיון האתר
שמוליקים
סיכום האירוח של עמיר לב וגם פיצוי קטן
לכתבה הקודמת דפדף בקהילות לכתבה הבאה
NRG מעריב
17/11/2004 14:14
אתמול הגיע עמיר לב מהצפון
הרחוק כדי להיפגש איתכם בפורום מוסיקה ישראלית, פתח את הלב וגם השאיר לכם מתנה קטנה: גירסה אקוסטית מיוחדת של שירו שמוליק. אתם מוזמנים להתרשם.
שמוליק
תנו קליק כדי לשמוע את הגרסה האקוסטית ל"שמוליק". מומלץ כפס קול לחורף שסוף סוף הגיע. 
מבני גורן ועד ארה"ב
ועכשיו למבחר השאלות שאתם שאלתם והתשובות שעמיר לב ענה:

- מה צפו לנו לנו בהופעה החדשה שלך עם ברי סחרוף? ביצועים משותפים? הופעה של כל אחד בנפרד?
"בחלק שלי ושל ברי בהופעה נעשה ביחד שירים שלו ושלי והרבה גיטרות"
 
- בסוף השנה תצא עם אביתר בנאי וערן צור למסע הופעות משותף בארה"ב. מה ההרגשה? האם זה חלק מהחלום הישראלי לכבוש את הדוד סם?
"זה קרה לפני שנתיים וזה כיף לנסוע לחוץ לארץ והיה כיף שכל הכרטיסים נמכרו לשתי ההופעות, אבל האמת שיש לי חלומות אחרים....."
 
- טענת שלא למדת עם מורה למוסיקה? האם זה ממומלץ?
"אני חושב ששניהם ממולצים. העיקר שיודעים לנגן בסוף"
 
- האם זה נכון שאתה מורה למתמטיקה? אתה עדיין מלמד?
"אני מלמד פעמיים בשבוע זה מה שאני עושה. מלמד לבגרות 4 יחידות"
 
- אפשר להגיד שהרצון להמשך של אותה אהבה נוחה ומכורבלת תפס את מקומו של הפחד מריקנות ב"כבוי"? זו שאלה קצת אישית. וקצת רצון לנחמה.
" לא חשבתי על זה ויפה שאת שמה לב, אני מקווה שלא קורה לי משהו רע"
 
- קראתי באיזהו מקום פעם שאתה חושב שאתה לא יכול לכתוב לעצמך להיטי רדיו דוגמת "מכור" המקסים שכתבת לאריק סיני, בגלל חוסר האמינות שבדבר (אמרת משהו כמו, אם אני זוכר נכון, שלעצמך אתה כותב פחות מתוק). לדעתי, לא יקרה שום דבר אם תפרגן לעצמך מידי פעם להיט רדיו שכזה, שיחשוף קהל גדול יותר ליצירתך המופלאה. קח לדוגמה את אהוד בנאי: שנים הוא נחשב "אומן שוליים", ובעקבות "להיטי רדיו", לאו דווקא "מתוקים"  כמו "מרי נא" ו"הילד בן 30" הוא זכה לחשיפה לקהל עצום שזכה בעצמו – להיחשף לאמן מצויין. ובקשר לאמינות – כמו עם אהוד בנאי – שיר "קליט" רדיופונית אינו בהכרח שיר קיטש סנכריני; הקהל האמיתי שלך יידע לזהות את העמיר לב האמיתי, ואתה תרוויח עוד קהל.
" אני תמיד מכוון שאני כותב לאיזה מקום שירגש אותי ואני חושב שמתקליט לתקליט באיזשהו מקום אני נפתח קצת. אני מת שזה יקרה לי"

 
- אני חושבת שלכל יוצר יש איזו דמות שעומדת מולו בעיני רוחו ואליה הוא נוטה, גם היא לא באופן ישיר או מאוד מודע, לכוון את היצירה שלו. מישהו שחשוב לו באמת שיעריך את מה שהוא עושה. יש לך מין רוח רפאים כזו?
"רוב השירים שלי הם עירבול של דברים שקרו לי ושעוד לא קרו לי. אבל יש שירים כמו שמוליק למשל שהדמות עומדת לנגד עיני כל הזמן. בקיצור לפעמים ככה ולפעמים ככה"
 
- ומבחינת "בקרת האיכות" של העבודה שלך, היית אומר שאת סומך על התחושות שלך באופן מלא, כלומר-שאתה השופט החמור ביותר של עצמך, או שאתה נוטה לשנות דברים שעשית עפ"י ביקורות שאתה מקבל מהסביבה?
"לצערי אני לא יכול להתחמק ממה שאני מרגיש ופחות או יותר אני הולך עם זה"
  
- איך אתה מרגיש כשמשווים אותך לניק קייב וליאונרד כהן?
"בקשר ללאונרד כהן אף פעם לא הצלחתי לשמוע תקליט של לאונרד כהן עד הסוף. וגם ניק קייב שאני
אוהב נראה לי בא ממקום אחר , אבל אם זאת מחמאה, אז תודה"
 
- אתה עדיין גר בצפון? יש מן תפיסה כזאת שרוב הבילויים והחיים התרבותיים מתרחשים בת"א, מה דעתך? והאם זה מפריע להשתלב בעולם המוזיקה ולהתפתח?
"אני לא יכול לדעת את זה, כי אני עובד על המוסיקה המון זמןואני לא יודע אם החיים התל אביביים היו משנים לי את הקצב או את מה שאני מרגיש"
 
- התחלת לכתוב שירים מגיל 18, מה השתנה מאז?
"בגיל 18, כתבתי מילים למוסיקה ועשכיו אני לפחות משתדל להביא משהו מעצמי"
 
- בתור אחד שעבד קשה ע"מ להגיע לאן שהוא הגיעה מה אתה חושב על תופעת כוכב נולד?
"זה הכל עיניין של טעם. יש כאלה שאוהבים קולה ויש כאלה שאוהבים מיץ תפוזים סחוט טיבעי"
 
- רציתי קודם כל להודות על כך שאתה מאפשר לי להיות מדוכא בכיף. אולי תוכל להרחיב קצת על תהליך הכתיבה?
"בדרך כלל לוקח לי לכתוב תקליט בערך שלוש שנים. אני כותב לאט ותמיד יש את הרעיון שבה בחמש דקות ואחר כך התלבטויות פחות או יותר על כל מילה. רוב הרעיונות לשירים לפחות בזמן האחרון מגיעים אליי כשאני נוהג. אז יש לידי מחברת ועט וביד אחד נוהג ביד השנייה כותב".

אהבתם? סידרנו לכם מחיר מיוחד להופעה המשותפת של עמיר וברי סחרוף