נחשפת לאור
בצפון הישן של תל אביב תוכננה מחדש דירה ישנה והפכה למרחב נעים, ביתי ומואר
בצפון הישן של תל אביב הוסבה דירה שנבנתה בשנות החמישים לדירת צעירים, פתוחה ומוארת. שטחה של הדירה, שנותרה בבעלות המשפחה, הוא 75 מ"ר. היא עורפית וממוקמת בקומה הרביעית של הבניין, פונה לעבר חצר ירוקה המאכלסת עצים רבים.
"מיקום הדירה בעורף והחללים הגבוהים המאפיינים אותה היו בסיס טוב לתחילת התכנון", מספרת האדריכלית. "לפני השיפוץ, היתה הדירה בת שניים ורבע חדרים, וכללה חללים רבים בלתי מנוצלים. המבנה המקורי של הדירה הפך אותה למסוגרת ואפלולית, כזו שמתאפיינת בפתחים קטנים שהחדירו מעט מאוד אור פנימה בשעות היום. למעשה, במשך רוב שעות היום היה צורך להדליק את האור במקום לנצל את האור הטבעי המגיע מבחוץ".
התכנון החדש יצר דירה מרווחת, המנצלת בצורה מרבית את המרחב ויוצרת שלושה חדרים נעימים, בגדלים נוחים ופונקציונליים, שכוללים מקומות אחסון רבים. פתרונות אחסון הם מרכיב מהותי בדירות קטנות ומחייבים מחשבה רבה על כל פינה בשלב התכנון. כך למשל, נוצר ניצול המרווח בין עמוד המטבח לארונות האי לשם אחסון של ספרי בישול.
"היה לי חשוב להחדיר פנימה את האור והאוויר. המחשבה המיידית היתה 'לפתוח הכל'. הדירה פונה ברובה לכיוון דרום, כיוון שדרכו נכנס הרבה אור טבעי כמעט בכל שעות היום. הפעולה הראשונה היתה פתיחת הסלון למרפסת ובכך ליצור ויטרינה גדולה עד התקרה, המחדירה אור רב לחלל המרכזי ופונה לחצר המכניסה ירוק לתוך הבית". בתחתית הוויטרינה תוכנן ספסל ארוך למקומות ישיבה נוספים בזמן אירוח. מתחת לספסל תיבות עץ לאחסון נוסף. יחד עם התקרות הגבוהות המאפיינות את הבניה של שנות החמישים, נוצר חלל מרווח ומואר.

"כאשר זוג צעיר משפץ דירה, כדאי לחשוב קצת קדימה", אומרת האדריכלית. "ייתכן מאוד שמה שמתאים היום כבר יהיה לא מספק בעוד כמה שנים. משום כך, תכנון הדירה התבצע בצורה שתאפשר לדירה לשמש דיירים שונים בזמנים שונים. היום מדובר בזוג צעיר, ללא ילדים, שעובדים למחייתם ולומדים באוניברסיטה. במחשבה עתידית, חדר העבודה תוכנן כך שיוכל להפוך לחדר ילדים בבוא העת. מהלך התכנון היה אתגרי עבורי. למעשה שימשתי בשני תפקידים: גם האדריכלית וגם אחת הלקוחות. הסיטואציה הזאת יצרה חוויה מעניינת והעלתה שאלות על היחס בין עיצוב לפונקציונליות. היא גרמה לי להקדיש מחשבה ולשים דגש על המשתמשים בדירה".
כמקובל בשנות החמישים, המטבח בדירה המקורית היה ממוקם במרכז הבית, בחדר צר וארוך הסגור בדלת. אחת ההחלטות התכנוניות - שנבעו מהרגלי האירוח של הדיירים - היתה העברת המטבח לאזור הציבורי, בסמוך לחדר המגורים, ופתיחתו לכיוון הסלון. כך המטבח פתוח ומואר, ויחד עם הסלון מייצר מרחב ציבורי גדול וזורם.
לאי המטבח חשיבות עיצובית ופונקציונלית: הוא משמש משטח עבודה ופינת ישיבה, ויוצר את המעבר בין המטבח לסלון. מבחינת הדיירים, האי הוא מרכז הדירה. לידו אוכלים, קוראים עיתון, יושבים עם המחשב או מארחים חברים.

"גם חדר האמבטיה היה פנימי וחסר חלונות, ומאחוריו נמצאה מרפסת שירות גדולה ולא מנוצלת, ששימשה את סבתי כחדר ציור. בתכנון החדש חדר האמבטיה נפתח לכיוון המרפסת, על מנת להכניס את הירוק מהחצר האחורית ויחד איתו - אוויר ואור רב".
הכניסה לדירה ממוקמת ממש באמצע, כאשר בצידה הימני ממוקמים החללים הפרטיים: חדר השינה, חדר העבודה וחדר הרחצה. בצדה השמאלי מצויים החללים הציבוריים. קיר החלל המרכזי המתחיל בכניסה לדירה נצבע בשליכט אקרילי אפור בעל טקסטורה גסה ובכך מלווה את הנכנס לדירה לאזור הציבורי ומהווה קו מנחה בזרימת הבית. החלל הציבורי והחדרים מרוצפים בפרקט בהיר עם נגיעות אפור המתאים לגוני האפור והירוק השולטים בדירה. המטבח וחדר האמבטיה מרוצפים בגרניט פורצלן אפור מסדרת אדמה של נגב קרמיקה, והקירות בחיפוי לבן. שיש המטבח וצבע החלונות גם הם באפור. קיר המטבח נצבע בירוק-בז' ומתחבר לספות ולספסל הישיבה.

"בזמן ריהוט הדירה חיפשתי זוג כורסאות שייתנו את הנגיעה הצבעונית והעתיקה בחלל המרכזי. חיפשתי רבות עד שהגעתי לסדנת ריפוד 'לליפוף' בכרכור. בסדנה מצאתי בדיוק את הכורסאות שרציתי ובשילוב עם הריפודים הצבעוניים הוספתי את נגיעת הצבע שחיפשתי".
