לתייג, לתייג, לתייג: על תיוג חברתי
תיוג, תתפלאו, הוא לא משהו שעושים רק בפייסבוק ב כולנו מתייגים את הסביבה, ולא תמיד בצדק או באופן שתואם את המציאות ב אז מהו התיוג? איך מתמודדים עם התופעה? ולמה היא מתרחשת בכלל?
אז אמנם הכתבה שלפניכם לא עוסקת בתיוג התמונות מנשף סוף השנה בבית הספר, אבל למעשה תופעת התיוג בחברה שלנו לא רחוקה מאוד מתהליך תיוג התמונות ברשת החברתית - פשוט מצמידים למישהו תווית ולרוב כולם סומכים על המתייג שהתווית ש“הדביק“ נכונה. התווית הזו יכולה להיות כל דבר: “שמן“, “טיפש“, “הומו“. אבל כמו בתיוג התמונות, כשהתווית לא נכונה המתויג בהחלט עלול להיפגע.
עידן (השם המלא שמור במערכת), בן ה-17, החל לסבול מתופעת התיוג כבר בגיל שמונה. “היו אומרים עלי שאני חנון ורגיש“, הוא מספר.
כיצד הגבת לתיוג?
"לא ממש הגבתי", מודה עידן, "אני חושב שבגיל הזה לא היו לי הידע והניסיון להגיב לדברים מרושעים שאמרו לי כחלק מהתיוג שלי. ספגתי את הדברים שהאנשים סביבי אמרו והמשכתי להיות האדם המופנם שהייתי".
תאמינו או לא: ג'סטין ביבר התבגר גם מבחינה מוזיקלית

לעומתו, עמית (השם המלא שמור במערכת) בת ה-16 מרגישה שהיא מתייגת אנשים מאז ומתמיד.
מתי וכיצד תייגת אנשים סביבך?
"תמיד תייגתי אנשים. אני חושבת שתיוג הוא דבר שנרכש אצלנו כבר מגיל קטן. אנחנו שומעים את הביקורת כלפי אנשים מההורים שלנו ולומדים לתייג בעצמנו", היא טוענת. “אני מתייגת לפי העיניים. כלומר אם אני רואה ילד שמתנהג באופן נשי אני לרוב חושבת שאולי כשהוא יהיה גדול הוא יהיה הומו".
האם התיוג בא אצלך לידי ביטוי גם בעל פה או רק במחשבה?
“בדרך כלל התיוג מבוטא רק במחשבות, אבל לפעמים אני חולקת את המחשבות שלי על אדם מסוים עם אנשים אחרים בסביבתי“.
כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם, כאשר מישהי כמו עמית חולקת את התיוג שמתחש אצלה בראש עם אנשים נוספים יש לכך השפעה עמוקה על האדם המתויג, ועידן בהחלט יכול להעיד על כך.
איך התופעה השפיעה עליך?
“התופעה השפיעה מאוד על הביטחון העצמי שלי, על הערך העצמי שלי ועל האהבה שלי כלפי עצמי. הרגשתי שאין לי זכות להתבטא כמי שאני באמת. גם הרגשתי מוגבל מאחר שלא נתתי לעצמי להגיב לכך.
"לדוגמא, חששתי להיתפס כבכיין אז אפילו לא נתתי לעצמי לבכות בכל פעם שהיו פוגעים בי.
עמית טוענת בתגובה שאין לה כל כוונה רעה כאשר היא מתייגת, אך התיוג לרוב נתפס אצל האנשים בסביבתה כביקורת.
איך מגיבה החברה לתיוג? איך מגיב האדם שאותו תייגת?
“אנשים שאני משתפת אותם בתיוגים תמיד אומרים לי שאני צמודה יותר מדי לסטיגמות שמקובלות היום ושאני ‘רעה‘ מפני שאני מתייגת אנשים בצורה ישירה. כשאני אומרת לאנשים איך הם מתויגים אצלי, הם מופתעים בדרך כלל וטוענים שהם לא כאלה. הם אומרים לי שאני ישירה מדי ופוגעת. לפעמים הם מקבלים את התיוג כביקורת ולכן נפגעים, אבל זו לא הכוונה שלי".
האם התופעה השפיעה עלייך?
"התופעה משפיעה עלי מאוד", היא מודה, "הפכתי להיות ביקורתית מאוד בגללה. כיום אני נוהגת להסתכל על אנשים בעין צרה, לתייג אותם בלי ליצור איתם קשר לפני כן, בלי להכיר את האישיות שעומדת מאחורי המראה. לפעמים בגלל התיוג נוצר ריחוק ביני לבין אדם אחר".

לאחר שנפגע מהתופעה לא אחת, עידן אומר בצער שמדובר במשהו שגרתי שהוא לגמרי חלק מהמיינסטרים, וכולם עושים זאת.
מה אתה חושב על התופעה כיום?
“אני חושב שתופעת התיוג כבר הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים של האנשים בארץ ובעולם. יש סטריאוטיפים בכל מקום סביבנו – בטלוויזיה, בסרטים ואצל כל אחד ואחת מאיתנו באופן כללי. אני לא אוהב את זה.
יש ילדים שלוקחים את התיוג שהדביקו להם קשה מאוד וחלקם אפילו מתאבדים בגלל דברים כאלה. אני חושב שכל אחד מאיתנו צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא מתנהג בשיפוטיות, מפני שיש לנו נטייה לשפוט אנשים מהר מאוד מבלי להכיר אותם. אני מקווה שאנשים ייקחו את האחריות על עצמם כי רק משם השינוי יכול להגיע".
עמית מסכימה עם עידן בפה מלא: “לדעתי, תופעת התיוג קיימת אצל כולם. אין אדם שלא חושב בצורה ביקורתית או מתייג. נולדנו לתוך התופעה הזו ולמדנו אותה מהסביבה שלנו ומההורים שלנו - מי שייך לאיזו קבוצה ומה מאפיין אותו. כולם מתייגים כיום, אבל לא כולם מביעים את התיוג בקול. לדעתי התיוג מקבל נופך שלילי ברגע שאנשים אומרים את מה שעובר להם בראש בעל-פה".
יש לך משהו להוסיף או להגיד על התופעה הזאת או על עצמך?
"לדעתי המודעות לתופעה הזו עלתה ולכן אנשים רבים מנסים להעביר מסר שלילי על התיוג - לא לתייג ולשפוט אנשים מבלי להכיר אותם לפני כן. למרות זאת, אני חושבת שבלתי אפשרי למנוע את התופעה כי במודע או שלא במודע - אנחנו ביקורתיים.
התיוג נרכש מהסביבה ובעזרתו ניתן למיין את העולם ולסדר אותו בקבוצות. הוא חוסך מאיתנו זמן ומאמץ להכיר כל אדם בפני עצמו. בכל זאת אסור לקחת את התיוג רחוק מדי וצריך לזכור שבסופו של דבר הוא לא מדויק, וגם בתור כלי עזר להתארגנות בחברה הוא הרסני".
עידן מסכם את דבריה בזריקת עידוד לכל מי שסובל מהתופעה: "הייתי רוצה לפנות אליכם, הנוער שקורא את הכתבה, ולהגיד ‘מה שאנשים חושבים עליכם או אומרים לכם לא משקף את מי שאתם, ואתם לא חייבים להיכנע לאף אחד.
למעשה, אסור לכם להיכנע לאנשים שמתייגים אתכם! תעשו את זה למענכם ולמען אנשים אחרים בסביבתכם. אני רוצה שלא תשכחו שגם אם צוחקים עליכם עדיין יש אנשים בסביבה שאוהבים אתכם. אני מקווה שתראו את האופי הייחודי שלכם ותתגאו בו. תנהגו בחכמה, ואל תשכחו לחשוב ורק אז לפעול!".

כמו לכל תופעה חברתית, גם לתיוג יש הסברים פסיכולוגיים שיכולים לענות על השאלות הרבות והאמוציות שהוא מעורר. מעין אמיתי, פסיכולוג ארגוני ומגשר ומנכ“ל חברת R.O.C, עזר לנו לשפוך מעט אור על התופעה.
מהי תופעת התיוג?
"תיוג, או ‘הדבקת סטיגמה‘ הם אפיון של אדם כשונה מאחרים באופן שלילי, ומשום כך נחות או ‘פחות טוב‘ מהמתייג. המקור לתופעה נעוץ קודם כל במבנה המוח האנושי. כאשר המוח נדרש להתמודד עם הכמות האדירה של המידע בסביבתו, הוא פועל כמכונה ומכניס מידע לקטגוריות – כמו ‘דומה ל...‘, ‘שונה מ...‘. בשלב הבא המוח נותן ערכים לקטגוריות.
‘טוב לי‘, ‘נעים לי‘, ‘רע לי‘, ‘מאיים עליי‘ וכן הלאה. אנחנו מרגישים בטוחים ונינוחים יותר בקרבת המוכר והדומה לנו, לכן כאשר אדם או קבוצה מתויגים בקטגוריה ‘שונה‘, ‘אחר‘, הנטייה לתייג אותו/אותם באופן שלילי (‘רע‘, ‘מאיים‘) גדולה יותר“.
אמיתי מוסיף שכאשר אדם או קבוצה מתויגים באופן שלילי הם מתחילים לשמש מרכז שסביבו מתחוללים תהליכים פסיכולוגיים רבים. לדוגמה, ישנם מקרים בהם המתויג משמש מקור להעלאת הערך העצמי של המתייג על ידי ההשפלה שלו. לעתים המתויג מקבל ערך של “אשם“ וכתוצאה מכך מושלכות עליו בעיות של המתייג, דבר שגורר את השנאה המופנה כלפיו מצד המתייג.
האם תופעה זו שונה בקרב הנוער מאשר בקרב המבוגרים?
“בגיל ההתבגרות, החשיבות של להיות ‘כמו כולם' גדלה. כתוצאה מכך תופעת התיוג בגיל זה מתגברת. תופעה זו איננה שונה בקרב הנוער בהשוואה למבוגרים אלא מועצמת. הסיבה לכך היא חוסר היציבות הרגשי והקונפליקטים הפנימיים שאופייניים לגיל הזה“.
תוכל לתאר את התהליך הגורם לתיוג?
"סיבה נוספת לכך שתופעת התיוג מועצמת בקרב הנוער בהשוואה למבוגרים היא חיפוש התשובות לשאלה ‘מי אני‘ שמבוצע, בין השאר, באופן השוואתי לאחר.
לדוגמא: הדרך להרגיש חכם היא למצוא אדם אחר שאליו ניתן להתייחס כטיפש ולהדביק את הסטיגמה הזאת עליו, הדרך להרגיש חזק היא למצוא חלש ולהדביק עליו סטיגמה של חולשה וכן הלאה. המתבגר מחפש אנשים או קבוצות בעלות מאפיינים שמקלים עליו להדביק סטיגמה מסוימת".
כיצד ניתן להיפטר מהנטייה לתיוג?
"זהו סוג של אתגר. אתגר זה דורש מהאדם יכולת להבחין בתהליך ההרסני של התיוג יחד עם היכולת לקבל את האחר כדומה מצד אחד אך שונה מצד שני. על מנת להיפטר מהנטייה לתיוג יש להבין שגם למי שדומה לכולם יש ייחודיות והוא אדם בפני עצמו. אתגר זה דורש מודעות עצמית, יכולת התבוננות ועומק רגשי, ולטעמי יש להגביר את חשיבותו בכל מערכות החינוך".