הכו את המומחה!
מי המציא את האנימציה? מי המציא את הדיבור? למה לקטשופ קוראים קטשופ? הילדים שואלים, המומחה שלנו עונה
ובכן, מיקה, האנימציה קיימת מאז שהמציאו לראשונה את הקולנוע. במאה ה-19, ממש לקראת סוף המאה, התחילו מדענים רבים להשתעשע באשליות אופטיות. העולם הוקסם אז מהרעיון לשחק בקרני אור וליצור אשליות המהתלות בעין. ניסויים אלה הובילו להמצאת המצלמה ובעקבות זה גם להמצאת הקולנוע.
לא ידוע מי היה הראשון שהמציא את האנימציה, אבל באותה תקופה, בכמה מקומות שונים בעולם, הבינו כמה מיוצרי הקולנוע הראשונים שאם לוקחים רצף של תמונות ומציגים אותן לעין בזה אחר זה במהירות, נוצרת תחושה של אשליה. זה קורה מפני שהמוח שלנו רגיש מאוד לתנועה. אנחנו למעשה "מתוכנתים" להבחין בתנועה, וזו הסיבה שנוצרת בראשנו אשליית התנועה כאשר תמונות רבות רצות מולנו במהירות. על זה מבוססת המצאת הקולנוע.
באותן שנים שבהן הקרינו צילומים של ממש, השתעשעו בהקרנת תמונות מצוירות. אמנם זה לא היה ממש כמו הסרטים של "דיסני", אבל הם ללא ספק היו אבות אבותיו של מיקי מאוס. רבים ראו בטכנולוגיה הזאת פוטנציאל של ממש, וזו הסיבה לכך שתעשיית הקולנוע התפתחה מאוד במאה השנים האחרונות ואיתה גם תעשיית סרטי האנימציה. סרט האנימציה המסחרי הראשון היה סרטו של "וולט דיסני" - "שלגייה ושבעת הגמדים".
הסרט הוקרן לראשונה בשנת 1937. זה היה סרט האנימציה הראשון באורך מלא ואחריו באו עוד רבים מאותו בית יוצר: "פינוקיו", "במבי" ועוד. מיקי מאוס ודונלד דאק הפכו בשנות האנימציה הראשונות לכוכבי קולנוע של ממש!
היום משתמשים במחשבים כדי ליצור סרטי אנימציה. בעזרת המחשב בונים דמויות תלת מימדיות ומניחים אותן בתוך סט שיוצר כולו בתלת מימד, ובעזרת תוכנות אנימציה גורמים להם לזוז ולדבר. אבל בסופו של דבר כשהסרט מוכן על המחשב הוא מודפס באותה דרך ישנה וטובה - תמונות שרצות במהירות בזו אחר זו. טוב, כנראה יש דברים שלעולם לא משתנים.
יובל פרי מרמות מנשה שואל: מי המציא את הדיבור?
שלום יובל, גם את הדיבור, ממש כמו את המלחמה, המציא ככל הנראה האדם הקדמון. למעשה, הדיבור הוא דרך התקשורת הוותיקה ביותר בהיסטוריה של האנושות. הרבה לפני שהאדם פיתח את הכתב הוא פיתח את הדיבור, או נכון יותר, התבטא בעזרת קולות וצלילים. בימים הקדומים, לפני שחשבו על דיבור, בני האדם הסתמכו בעיקר על האינסטינקטים שלהם, וכדי להבין זה את זה השתמשו בשפת גוף. ממש כמו שחתולים, כלבים, קופים ולמעשה כל בעלי החיים מתקשרים זה עם זה בעזרת תנועות ונהימות, כך היינו גם אנחנו.
אבל מפני שהטבע שלנו הוא להפוך את החיים לנוחים יותר, החלטנו בשלב מסוים לפתח שפה קולית משותפת. בני האדם הם יצורים תקשורתיים מאוד. זה חלק מהתוכנית הפנימית שלנו להישרדות. כאשר אתה חי בשבט אתה לא צריך לעשות הכל בעצמך כדי לשרוד, אתה יכול פשוט לבקש עזרה מאחרים. במקום לדפוק על החזה ולנהום כמו קוף, הרגשנו שפשוט הרבה יותר לתת שמות לחפצים, אנשים ומקומות כדי להסביר מה אנחנו רוצים. זה
אבל זה לא ממש נעצר שם. שפה יכולה לחיות ולהתקיים רק אם משתמשים בה. למשל, האם ידעתם שעד לפני 100 וקצת שנים מעטים מיהודי העולם ידעו עברית? זאת מכיוון ששכחנו להשתמש בשפה ולא דיברנו עברית, אלא שפות אחרות כמו יידיש, גרמנית, צרפתית וכו'. עברית הייתה שפה כתובה בלבד, וגם אז השתמשו בה רק כדי לכתוב את ספרי התנ"ך ואת הכתבים הקדושים ליהדות.
אבל אז הגיע אליעזר בן יהודה וטען שהעברית היא שפת היהודים ויש להפוך אותה שוב למדוברת. ואז כדי להפוך אותה לשפה של ממש הוא פשוט המציא מילים בעברית שמתארות באופן פשוט את חיי היומיום שלנו. זו למעשה מהות הדיבור. כדי שנרצה להשתמש בשפה מסוימת עליה להיות פשוטה וקלה ולכלול אוצר מילים שמתאר את הדברים שאנחנו מתעסקים בהם כל הזמן. כך נולדה מחדש העברית המדוברת.
סהר מגבעת עדה שואלת: למה לקטשופ קוראים קטשופ?
ובכן, סהר, כולם יודעים שמשמעות המילה "קט" באנגלית היא חתול ומשמעות המילה "שופ" היא חנות. אבות אבותיו של הרוטב היו ככל הנראה בעלי חנות חתולים, ולכן החליטו להעניק לרוטב האדום את השם הזה! טוב, האמת היא שאין קשר בין חתולים לקטשופ. אבל משמעות השם בהחלט מעניינת. רמז: אין לזה קשר לעגבניות! את הקטשופ גילו האנגלים שביקרו לראשונה במלזיה לפני מאות שנים.
המלזים המציאו רוטב חמוץ בשם "קסיאפ". אין לשם הזה ממש משמעות במלזית. את השם הם לקחו מהסינים. משמעות השם "קסיאפ" בסינית היא רוטב חצילים. המלחים הבריטים שהגיעו למלזיה וגילו את הרוטב התלהבו ממנו מאוד, והביאו אותו לאנגליה מולדתם. כנראה מפני שהיה להם קשה מאוד לבטא את השם המוזר הם עיוותו אותו וקראו לו "קטשופ". מאז דבק ברוטב השם הזה. האמת היא שהרוטב המקורי של המלזים בכלל לא היה עשוי מעגבניות. למעשה, לא הייתה בו אפילו עגבנייה אחת! הקטשופ המקורי היה עשוי מפטריות, דגים, אגוזים ואפילו שעועית! לא נשמע כמו רוטב טעים במיוחד, נכון?
האמת היא שהאנגלים חשבו שהוא מעדן, ולמעשה עד היום האנגלים נוהגים להכין קטשופ מפטריות. אז מתי בעצם הפכו את הקטשופ לרוטב עגבניות? זה קרה ממש לאחרונה. עגבניות הן רכיב זול הרבה יותר מאנשובי למשל, לכן הרבה יותר קל להכין קטשופ מעגבניות מאשר מחומרים אחרים. חברות המזון המהיר שרצו לשווק את המוצר בכמויות גדולות העדיפו לשלב בו עגבניות מאשר כל דבר אחר.
למזלם, העגבניות תפסו, וקטשופ מעגבניות נעשה פופולרי! אגב, קטשופ כשלעצמו מהווה בסיס להרבה מאוד רטבים אחרים. למשל, ערבוב קטשופ עם מיונז מוליד רוטב שנקרא רוטב אלף האיים, ובארצות הברית אוהבים להשתמש בקטשופ כבסיס לרוטב בר-בי-קיו. אגב, סתם שתדעו, חתולים ממש, אבל ממש לא אוהבים קטשופ, אפילו לא בגרסה הישנה שבה היה הרוטב מוכן מדגים.
שאלות מרתקות נוספות של ילדים ותשובות של המומחה שלנו – מדי שבוע ב"מעריב לילדים". לפרטים נוספים: 03-7642122.
נא להמתין לטעינת התגובות
המגזין מציג מדי שבוע כתבות ומדורים בגובה העיניים של הקטנים, בנושאי מדע וטבע, בידור ותרבות, בדיחות, קומיקס, מחשבים, ועוד. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122 .
אקו"ם