בית בתל אביב: בית האופה
"בעלי הבית ביקשו שהבית יהיה לבן בוהק, ויחד עם זאת שיורגש בו החיבור להיסטוריה, לעבר. לכן השתמשנו בחומרים יוצאי דופן", מספר האדריכל שי פוגל שהוזמן לעצב מחדש בית נושן בנווה צדק

שי פוגל, האדריכל שעיצב את הבית, מסביר: "לפני תחילת העבודות, הבית היה קשה לעיכול. הוא בנוי על שטח קטן, החללים שלו צרים ומחולקים לארבעה מפלסים שאותם חוצים גרמי מדרגות. בתוך הכוורת של החללים הקטנים הצלחנו לדמיין, בעלי הבית ואני, בית כיפי ולא שגרתי".
פוגל מתכנן פרויקטים רבים בנווה צדק, ביניהם בתיהם של תושבי חוץ שמתגוררים בשכונה. "ברבים מהפרויקטים שאני מתכנן, מכיוון שהם משמשים כבית שני לבעליהם, נפלה בחלקי הזכות לעסוק בהגשמת פנטזיות של בית נופש, ולאו דווקא לענות לצרכים השגרתיים של מי שבונה את ביתו הראשי". גם בעליו החדשים של בית האופה הם תושבי חוץ, איש עסקים ורעייתו, שנושמים עיצוב ואופנה. הם ביקשו מפוגל לעצב להם בית בלתי שגרתי בסטנדרטים גבוהים במיוחד.

ואכן, בבית בנווה צדק, חברו האדריכל והלקוח ויחד והעזו לדמיין בעבור הבית הנטוש עתיד שונה לחלוטין. במסגרת השיפוץ ותוספת הבנייה הוחלפו כל מערכות הבית, וחזיתו שוחזרה לחלוטין בהתאם לחוקי השימור, כיאה לסביבתו המיידית.
גם פנים הבית מלא בהפתעות. בחלל המגורים המרכזי שבקומת

הקומה הראשונה כולה היא חדר רחצה, ובו חמאם אבן גדול המתאים לאירוח, הפונה אל מרפסת גפנים. גם חדר השינה המרכזי נהנה ממרפסת הפונה לרחוב. חדר השינה הנוסף, במפלס מעל, הוא בעל תקרת עץ משופעת.
"בעלי הבית ביקשו שהבית יהיה לבן בוהק, ויחד עם זאת שיורגש בו החיבור להיסטוריה, לעבר. לכן השתמשנו בחומרים יוצאי דופן", מספר פוגל. "אבן הטאסוס, שמחפה חלקים נרחבים של הבית, יובאה מיוון. כדי להגיע למראה של אבן שנשחקה במים, לקחנו את האבן לאמן ירושלמי, שפרש את כל האבנים בשדה, שבר את פינות האבנים ושחק אותן, אבן אחר אבן בהתזת חול. הצבע הלבן איפשר את תחושת הרעננות והמרחב הפתוח בבית שעשוי ממפלסים לא גדולים בשטחם, ושחיקת האבן יצרה אווירה טבעית, ים תיכונית".

הקירות לאורך המדרגות ובפטיו מחופים בלבנים חשופות. "התעקשתי להשתמש בלבנים שפורקו מבתים בלגיים ישנים. בדרך כלל מקובל להשאיר את הלבנים כמות שהן, אבל המראה של טירה אירופאית לא התאים לבית התל אביבי הקטן הזה, ולכן הלבנים נצבעו בלבן והשתלבו במראה הכללי. בגלל צורת המגרש, שהיא עתיקה ואקראית לחלוטין, אף קיר בבית המקורי לא היה מקביל לקיר הנגדי לו ואף פינה בבית לא היתה סטנדרטית, בזווית ישרה. ההתעקשות על הצבע הלבן, על ריבוי הפתחים והאור הטבעי וההקפדה על הגימור יצרו בו את התחושה הסדורה, הבהירה והמזמינה ששוררת בו.

