ראשי » מעריב מגזינים » מעריב לילדים

הכו את המומחה!

ממה מורכב כדור כדורת? האם יש מים על הירח? מי האדם הראשון שאכל פיצה? הילדים שואלים, המומחה שלנו עונה

עומרי חובשי ממזכרת בתיה שואל: ממה מורכב כדור כדורת?

עומרי היקר, אתחיל ואומר שבלבלת אותי קצת. לשפה העברית יש רגעים של קמצנות ורגעים של נדיבות.  בכל מה שקשור לכדורת, השפה שלנו קמצנית: כדורת יכול להיות משחק שמשחקים באולמות ענק שבהם יש מסלולים ארוכים, עשרה בקבוקים מעץ, כדורים של תותח ונעליים מצחיקות או משחק לא פחות מעניין שאותו משחקים בחוץ לרוב, ושם המטרה היא לגלגל כדור גדול קרוב יותר לכדור קטן יותר, ואם אפשר על הדרך להפריע לקבוצה השנייה, אז למה לא. 

אני מניח שהתכוונת למשחק עם הנעליים המצחיקות. כדורי הבאולינג שאתה רואה היום נראים מרשימים מאוד מבחוץ ומגיעים בצבעים מיוחדים ודוגמאות מרשימות, אבל כדורי הבאולינג הראשונים היו עשויים מעץ, בעיקר עץ אלון, ואחר כך מגומי קשה מאוד, ומשם התקדמו לפלסטיק ולחומרים מתקדמים שדומים לפלסטיק. היום הם עשויים בעיקר מסוג מיוחד של פלסטיק שנקרא פולימר. פולימר הוא שם כללי לחומר שמורכב בדרך שהופכת אותו לחזק ועמיד מאוד. בהליך הייצור של הפולימר אפשר לבחור את התכונות שלו ולבחור אם הוא יהיה קשה במיוחד, קל או כבד, מחוספס או קל וכו'.

בכדור באולינג החומר הנבחר הוא קשה, אבל הייחוד של כדור הבאולינג לא נמצא מבחוץ, אלא בפנים: בפנים כדור הבאולינג, קרוב למרכז, יש חומרים קלים וכבדים שנמצאים בתוך הכדור בדרך שונה ומיוחדת לכל סוג של כדור.

הסיבה לכך היא שסוג החומרים והאופן שבו הם נמצאים בתוך הכדור משפיעים מאוד על שיווי המשקל של כדור הבאולינג בשעה שהוא מסתובב על המסלול, וזה עוזר לשחקן לבחור כדור שקל יותר לגלגל אותו בקשת או לגלגל אותו במהירות. יצרני כדורי באולינג מנסים תמיד למצוא דרכים חדשות להשפיע על גלגול הכדור, ועכשיו יש מגבלות שמונעות מיצרני הכדורים לייצר כדורים בעלי תנועה מיוחדת.

ניצן טייב מקדימה שואל: האם יש מים על הירח?

שלום ניצן. ניצן הרי הוא ההתחלה של פרח ופרחים זקוקים למים, ולכן ברור למה בחרת לשאול את השאלה הזו. ובכן ניצן, אם זו שאלה רק של מים, אז בהחלט אפשר להקים בוסתן לתפארת על הירח, וזאת מפני שסוכנות החלל האמריקאית נאסא הודיעה בסוף 2009 שלא רק שהחיישנים שהם שלחו אל הירח מצאו שם מים, הם מצאו שם המון מים.

שלא כמו בכדור הארץ אין על הירח ים, אגמים או נהרות שבהם המים זורמים בחופשיות, ופני הירח נראים יבשים מאוד. למרות זאת המדענים הניחו כבר הרבה זמן שיש מים על הירח והם מסתתרים בצד האפל ומתחת לאדמה, אבל היה להם קשה למצוא אותם.

הדרך שבה הם בחרו לבדוק את ההנחה הזו הייתה מעניינת מאוד: הם שלחו לוויין להתרסקות

מתוכננת על הירח ואחריו שלחו עוד לוויין עם מצלמות מיוחדות. כאשר הלווין הראשון התרסק הוא העיף כמות גדולה של חומר מפני הירח כלפי מעלה - בדיוק כמו שלולית מים שזרקת לתוכה אבן, והלוויין שמאחוריו בדק מה יש שם, ואכן הוא מצא שם מים קפואים בינות לאבק ולסלעים.

השאלה איך המים הגיעו אל הירח היא באמת שאלה טובה שאפילו מדעני החלל לא יודעים את התשובה לה, הם חושבים שאולי הם הגיעו על כוכבי שביט ומטאורים שהתרסקו על הירח.
מדעני החלל התרגשו מאוד מהגילוי הזה, כי אם אי פעם נקים בסיס על הירח, האסטרונאוטים יוכלו להשתמש במים בלי שנצטרך להביא מים מכדור הארץ, והמים האלה יוכלו לשמש לשתייה, חמצן, מימן ואפילו לבוסתן קטן.

ג'ורג' אבו דאוד מכפר כנא שואל: מי האדם הראשון שאכל פיצה?

שלום ג'ורג'. לצערנו, אנחנו לא יודעים בדיוק מי היה האיש הראשון שאכל את המאכל המופלא הזה. כנראה הוא היה איטלקי עני מנאפולי או אשתו של מלך איטליה.

חלק מהבעיה נובעת מכך שקודם כל צריך להסכים על ההגדרה של פיצה. האם פיצה היא כל בצק שטוח ומתובל הנאפה בתנור? מאכלים בסיסיים שאפשר לראות את הקשר בינם לבין פיצה, כמו לחם מתובל, הופיעו כבר לפני 3,000 שנה ואף יותר באזור מזרח הים התיכון. מאוחר יותר, לפני כ-1,500 שנה, פיתחו הרומאים מאכל שהיה עשוי מבצק דק שעליו הם פיזרו גבינה, דבש ועלי דפנה, ובאותו אופן גילו עמים רבים בעולם שאפשר לשים לפני האפייה המון דברים על הבצק כדי שהוא ייצא טעים. אז אולי כדי שנקרא לזה פיצה צריך שתהיה שם עגבנייה?

היום הרבה אנשים חושבים שהפיצה הקלאסית נפרדה משאר הבצקים האפויים הודות לעגבנייה, שהגיעה לאירופה במאה ה-16 מאמריקה. זה לקח קצת זמן עד שהאירופאים החשדנים הסכימו לאכול עגבניות (בהתחלה הם חשבו שהן רעילות), אבל הם התרגלו, ובמאה ה-18, לפני כ-300 שנה, נהגו עניי נאפולי לקנות מדוכני רחוב מאפה בצק אפוי בתנור עם עגבניות שכבר הזכיר את הפיצה המוכרת וגם נקרא פיצה.

אבל אם אנחנו דורשים שעל הפיצה שלנו תהיה גם גבינה, אז אנחנו צריכים לחכות עוד כמה שנים, עד שנת 1,889: בשנה זו הכין אופה איטלקי שלוש פיצות למלך איטליה אומברטו הראשון ולאשתו המלכה מרגריטה שבאו לבקר בנאפולי. המלכה אהבה את הפיצה המיוחדת שנעשתה על פי צבעי הדגל האיטלקי עם עגבניות (אדום), גבינת מוצרלה (לבן) ובזיליקום (ירוק) ומאז היא מוכרת על פי שמה: פיצה מרגריטה.

זו הפיצה הקלאסית שרוב האנשים יסכימו שהיא פיצה ולא משהו אחר כמו פוקאצ'ה או פשטידה. מאז ועד היום אימצו עמים רבים את השיטה הבסיסית של בצק, עגבניות וגבינה, וכל עם הוסיף ושינה תוספות, אבל את הפיצות הראשונות אכלו איטלקי אחד עני שהסכים לנסות משהו שחבר שלו הכין עם עגבניות ואשה אחת שהייתה מלכה.

שאלות מרתקות נוספות של ילדים ותשובות של המומחה שלנו – מדי שבוע ב"מעריב לילדים". לפרטים נוספים: 03-7642122

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...