אגם הברבורים
אף ישר, אוזניים קטנות, חזה גדול. אידאל היופי נעשה קשה יותר להשגה מיום ליום. עבור בני נוער רבים הקושי הוא רק אתגר והפתרון ברור - ניתוחים פלסטיים. שלושה בני נוער שעברו ניתוחים סיפרו לנו על התהליך שעברו. בלי חרטות?
בשנים האחרונות קמו הרבה "ילדים וילדות יפים" שלא אוהבים חלק מסוים בגופם או שלא מסופקים מאיך שהם נראים ולא מוכנים להיכנע לתכתיבי הטבע. אז הם פונים לפתרון הזמין ביותר – ניתוח פלסטי.
בוטוקס בגיל 18
בעשור האחרון עלה שיעור הניתוחים הפלסטיים בקרב בני נוער בעשרות אחוזים. על פי ההערכות, מספר הניתוחים הפלסטיים שעברו אלה שעדיין מחויבים ללמוד במערכת החינוך גדל פי עשרה בשנים האחרונות. ניתוח האף הוא עדיין הפופולרי ביותר, ואחריו ניתוחי הסרת נקודות חן, הצמדת אוזניים, הקטנת חזה לבנים ("גניקוסמטיה", ושלא תגידו שלא למדתם מושג חדש) וכמובן הגדלת חזה. רבים מהמתנגדים לניתוחים הפלסטיים טוענים שבני הנוער לא באמת רוצים לשנות חלק בגופם, אלא רק מחקים את אלילי הבידור שאליהם הם מתוודעים בטלוויזיה, בעיתונות ובאינטרנט. מקרה בולט שהתרחש לאחרונה הוא סיפורה של צ'ריס פמפנגקו, הזמרת הפילפינית החמודה שמככבת ב"Glee".
פמפנגקו, בת 18בלבד, עברה הליך של הזרקת בוטוקס בפניה לפני שהחלה בצילומי "Glee". בוטוקס הוא בעצם רעלן שמשתק את השרירים הגורמים להופעת קמטים ועל ידי כך "מעלים" את הקמטים. פמפנגקו הסבירה את הטיפול שעברה בכך ש"רצתה להיראות רעננה יותר ופחות עייפה לקראת צילומי התוכנית". השאלה שרבים שואלים (ובצדק) היא: כמה קמטים כבר יכולים להיות לנערה בת 18 שמחייבים טיפול דחוף?
"עולם הבידור הוא באמת הגורם המניע בהחלטה שלי לעבור ניתוח פלסטי", מספר רון (כל שמות המרואיינים בכתבה בדויים, השמות האמיתיים שמורים במערכת), בן 17 מאזור המרכז, שלפני כחצי שנה עבר ניתוח להצמדת אוזניים. "האוזניים שלי לא ממש הפריעו לי כשהייתי צעיר, אבל כשהתבגרתי והתחלתי ללכת לתיכון, מן הסתם שמתי לב יותר לפרטים הקטנים, ובמקרה שלי האוזניים היו דבר די בולט", הוא מספר.
רון החליט לעבור ניתוח לאחר שקיבל הצעה מסוכנות דוגמנות והחליט לשפר את סיכוייו במקצוע זה. "לא אמרו לי במפורש לעשות ניתוח אוזניים, אבל חשבתי שלהזיק זה לא יזיק וזה יכול לעזור לי לשפר את המראה החיצוני. גם בן דוד שלי עשה את הניתוח הזה וראיתי שאצלו זה שיפר מאוד את המראה החיצוני ואת הביטחון העצמי, אז כשהייתי בן 16 וחצי בערך החלטתי לעבור את הניתוח". על הניתוח שמר רון בסוד: "למען האמת, רק מי שממש שם לב לפרטים ראה שהשתנה לי משהו במבנה הפנים. זה לא שהדבר הראשון שאנשים הסתכלו עליו אצלי זה האוזניים", הוא אומר.
בניגוד אליו, עמית ורות, בנות17, לא עברו ניתוח פלסטי במסגרת ניסיון כניסה לעולם הבידור. "בהתחלה ההחלטה לנתח את האף הייתה החלטה רפואית נטו", מספרת עמית. "הייתי צריכה לתקן את המחיצות, שזה ניתוח רפואי ולא אסתטי, אבל חשבתי לעצמי שאם אני כבר עושה את הליך הניתוח וכל זה, כדאי לי לתקן קצת גם את האף".
אצל רות, לעומת זאת, הרצון לשנות את גודל החזה שלה קינן בה שנים ארוכות. "גם לאחותי וגם לאמא שלי יש חזה קטן והן עברו הגדלת חזה, אז כבר בתחילת גיל ההתבגרות ידעתי שבשלב מסוים אצטרך לעבור אותו ניתוח. אבא שלי ידע שהוא צריך לשמור לי בצד כסף בשביל הגדלת חזה. רציתי לעשות את הניתוח כדי להיות כמו כולם. הביטחון העצמי שלי היה נמוך מאוד כי ראיתי איך חברות שלי נראות ומתלבשות בלי צורך להסתיר את
בניגוד לרון, עמית ורות סיפרו לחברים הקרובים שלהן שהן עומדות לעבור ניתוח, אך כמו תמיד במדור הרכילות הידוע יותר כמסדרון בית הספר, מהר מאוד ידעה גם שאר השכבה על הניתוח. "בהתחלה הסתכלו עליי מוזר, רצו לראות מה שונה אצלי, אבל היות שלא היה לי אף מפלצתי לפני הניתוח, רק מי שממש בחן אותי ראה את ההבדל ומיד החמיא לי", אומרת עמית. "ההרגשה הכללית שלי הייתה טובה יותר לאחר הניתוח והרגשתי בטוחה יותר בעצמי. ההחלמה אמנם הייתה קשה ושכבתי שבוע בבית בלי לעשות כלום, אבל לפי דעתי זה היה שווה את זה".
רות מוסיפה: "בבית ספר באמת כולם בחנו אותי, רצו לראות מי 'המנותחת החדשה', אבל אני לא מסוג האנשים שאכפת להם שבוחנים אותם. הביטחון העצמי שלי עלה בכמה רמות. הרגשתי חופשייה לצאת מהבית בלי איפור ובלי נעלי עקב, בעוד שלפני הניתוח לא היה סיכוי לראות אותי ככה מחוץ לבית". רות ועמית אמנם לא עברו את הניתוח כתולדה ישירה מדמות הדוגמניות שרואים לעתים קרובות בטלוויזיה, אבל שתיהן מסכימות שלאידאל היופי שנוצר בעולם הבידור יש השפעה רבה על ההחלטה.
"נכון שהרצון שלי להגדיל את החזה הושפע מכך שראיתי איך זה נראה בסביבה הקרובה", אומרת רות, "אבל ברור שראיתי איך נראות הבנות בטלוויזיה, איך הן מדברות על החזה שלהן ואפילו איך הן מראות אותו. ברור לי שהתמונה שאנחנו רואים על המסך היא תוצאה של פוטושופ מסיבי, אבל בכל זאת זה עושה חשק להיראות כמותן". עמית מסתייגת מעט, אך אומרת: "במקרה שלי לא עשיתי את הניתוח כי רציתי להיראות כמו הכוכבות, אבל אני רואה הרבה בנות שנסחפות עם עניין הניתוחים הפלסטיים בגיל צעיר ורוצות 'לשפר' איברים בגוף שלהן שנראים בסדר גמור רק כי הן ראו בחורה זו או אחרת בטלוויזיה והן רוצות להיראות כמוה, גם אם זה בלתי אפשרי".
נושא שנוי במחלוקת הוא הגיל שבו הנער או הנערה אמורים להרגיש בשלים מספיק כדי לעבור ניתוח פלסטי. "לדעתי נער או נערה שמרגישים בשלים ורוצים לעבור ניתוח מסוים צריכים לעבור אותו, אבל זה לא צריך להיות לפני גיל"17-16 , אומרת עמית. רות ורון מסכימים איתה וחושבים שאין צורך להתמהמה עם ההחלטה לעבור את הניתוח.
הרופאים מצדם רואים את הנושא קצת אחרת: "מבחינה פיזיולוגית, כל איבר בגוף מתפתח בקצב שונה. מהסיבה הזו לכל ניתוח יש גיל מינימום שונה", מסביר ד"ר ברוך גרבר, מנתח פלסטי מומחה. "האוזניים לדוגמה מתפתחות בגיל צעיר, וכבר בגיל שש אפשר לבצע ניתוח הצמדת אוזניים. ניתוחי אף וחזה יכולים להתבצע בסוף תהליך ההתבגרות, בדרך כלל בגיל 17. לאחרונה ניתן לראות שהנערות מתפתחות מוקדם יותר ומהר יותר, ולכן בחלק מהמקרים נערות בנות 16 כבר יכולות לבצע את הניתוח המבוקש". ד"ר גרבר מוסיף כי הסיבות להחלטה לעבור ניתוח פלסטי הן מגוונות: "הגורם השכיח ביותר הוא לחץ חברתי, רצון להיראות כמו כולם ולהעלות את הדימוי העצמי. לפעמים ההורים עוזרים להגיע להחלטה. אם האם סבלה מהמראה שלה לאורך השנים, היא רוצה למנוע זאת מבתה ולתקן את מה שנראה בעיניה כפגם כבר בגיל צעיר. יש נערות שרוצות לנתח איבר מסוים למרות שהוא נראה בסדר גמור, וזאת רק בגלל דימוי עצמי נמוך. במקרה כזה תפקידו של המנתח הוא להניא אותן מרעיון הניתוח ולהסביר להן שאין להן צורך בו".
בשנים האחרונות חלה מגמה שיכולה להצביע על השפעת עולם הבידור על תחום הניתוחיים הפלסטיים: בעוד בעבר הניתוח הנפוץ ביותר היה ניתוח אף, כיום ניתוח הגדלת חזה תופס את מקומו בראש. כשם שכיום בטלוויזיה שמים יותר דגש על "גופה הנשי" של האשה מאשר על מראה האף שלה, כך נוהרות בנות ישראל אל המנתחים הפלסטיים, מגדילות חזה ומנפחות שפתיים. "לעתים באות אליי נערות עם תמונות של מפורסמות ומבקשות שלאחר הניתוח הן ייראו כמותן", מוסיף ד"ר גרבר. "אני כמובן מבהיר להן שזה בלתי אפשרי ושלכל אחת יש נתונים שונים. הנערות בדרך כלל מבינות שזה בלתי אפשרי ושהמנתח עושה כמיטב יכולתו שתוצאות הניתוח יתאימו לנתונים הפיזיים של המנותחת ויספקו את מאווייה".
למרות כל החששות, ההליך הלא פשוט ואלפי השקלים ששולמו מסכימים כל שלושת המרואיינים שהניתוח עזר להם, ואם היה צריך הם היו עוברים אותו עוד פעם. עם זאת, הם חושבים שההליך הזה לא מתאים לכל אחד ושרצוי שמי שרוצה לנתח איבר בגופו יעשה זאת רק לאחר מחשבה ולא מפני שהוא ראה מישהו בטלוויזיה בעל אף ישר יותר.
לנו נותר רק להזכיר לכם את "הילדה הכי יפה בגן". שאלו את עצמכם: האם היא באמת נעשתה פחות יפה, או שהסביבה נעשתה פתאום הרבה יותר ביקורתית?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם