ראשי » מעריב מגזינים » מעריב לנוער

ימי התומר

איך שלא מסתכלים על זה, המרוויח העיקרי של "חסמב"ה: דור 3" הוא תומר אופנר, שזוכה סוף סוף לתואר "החתיך התורן". התואר הזה אמנם לא ממש מדבר אליו, אבל הוא גם לא ממש סובל כשהוא שומע אותו. ראיון עם כוכב נוער בהתהוות

מעריב לנוער
כ''נ ליאת קציר ודניאל שירין  | 1/12/2010 16:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: מעריב לנוער
השתתפות בעשרות סדרות וסרטים, תפקידים בתיאטרון ואפילו פרסומת אחת בחוטיני - את כל אלה אפשר למצוא בקורות החיים של תומר אופנר, אבל אף אחת מהן לא עשתה לו שירות טוב כמו זה שעשתה לו "חסמב"ה: דור3". עובדה, אנשים הפסיקו לקרוא לו בשם הדמות שלו. "אני יודע שהסדרה מצליחה כשאנשים ברחוב מזהים אותי בשם האמיתי שלי", הוא אומר, "פעם ילדות שהיו רואות אותי היו צועקות את השם של הדמות ששיחקתי ב'ראש גדול'. היום אנשים כבר קוראים לי תומר ומזהים אותי לפי השם שלי".

הכירו את תומר אופנר - הוא חמוד, מצחיק, קצת ביישן וגם נראה לא רע בכלל. בשבועות האחרונים אתם יכולים לפגוש אותו בחידוש לסדרת הספרים המיתולוגית, אבל עם כל הכבוד לזקני "חסמב"ה" החליטו לחזור מהפרישה, הרומן של הבחור הירושלמי עם עולם המשחק התחיל עוד הרבה קודם. כבר כשהיה קטן גילה תומר משיכה לעולם המשחק והשתתף בהצגות בית ספר. בגיל 16 זכה לתפקיד רציני ראשון - תפקיד של תיכוניסט, טייפ קאסט שאיתו הוא נשאר תקוע עד עכשיו.

בגיל 18 לקח פסק זמן של שלוש שנים לטובת שירות בחיל התותחנים, וכשהשתחרר חתם קבע שלוש שנים נוספות, בסטודיו של ניסן נתיב, העתיק את מגוריו לרמת גן והתחיל ללכת לאודישנים. עד שהגיעה "חסמב"ה" תפקידיו הזכורים ביותר של אופנר היו בסדרות הילדים "בילי" ו"ראש גדול", שם נכנס בקלות לנעליו של התיכוניסט. אופנר בעל ה"בייבי פייס" אמנם נראה צעיר מאוד, אבל בדיקה קלה מגלה שקיים מרחק לא קטן בין הגיל של הדמויות שהוא מגלם ובין גילו האמיתי (30).

אנשים מופתעים לגלות שאתה לא באמת טינאייג'ר?
"כן, אבל מצד שני, לחלק מהתפקידים שאני נבחן אליהם אני מכין את עצמי ומכוון להיראות באופן מסוים: מגולח, בתסרוקת מסוימת ובבגדים מסוימים שימתגו אותי כצעיר. אני מודה שאני עדיין לא נראה בן 30. אני כנראה סוג של ערפד...".

חשבת פעם לנסות לשבור את הטייפ קאסט הזה?
"בטח! אני ממש מחכה שתגיע איזו דמות שונה מכל מה שגילמתי עד עכשיו. התפקיד האולטימטיבי מבחינתי הוא תפקיד של חולה נפש או של רוצח".
 צילום: יוסי אלוני
תומר אופנר על שער הגיליון החדש של מעריב לנוער צילום: יוסי אלוני

עם התדמית הזו של טינאייג'ר, אתה לא חושש שתתויג כ"כוכב ילדים" ולא כשחקן עמוק?
"המטרה שלי היא כמובן לשחק, אבל צריך לתת לכל קהל את הכבוד שלו, ואם קהל מסוים אוהב אותי, אני אוהב אותו בחזרה. לאחרונה דווקא בזכות 'חסמב"ה 'הרחבתי את הקהל שלי - אשה בת 65 פגשה אותי וסיפרה לי בהתלהבות שהיא צופה בסדרה עם הנכדים שלה - זה מחמיא מאוד. אז

מצד אחד, הייתה אפשרות שאשתתף השנה בפסטיגל, דבר שלא יצא לפועל בסופו של דבר רק בגלל אילוצי זמן. מצד שני, כשקיבלתי הצעה להנחות בערוץ הילדים, אמרתי 'לא'. אני לא אגיד 'לא' לתפקיד, אלא אם כן אני ממש לא מתחבר אליו, אני רוצה לפנות לכמה שיותר קהלים".

המון אנשים מחמיאים לך בעקבות התפקיד של בסדרה. מדביקים לך תארים כמו "החתיך התורן" ו"הפריצה הגדולה". איך אתה מרגיש עם זה?
"זה מחמיא מאוד כשאנשים חושבים עליך דברים כאלה, ואני מרוצה מהעובדה שהצלחתי לפרוץ סוף סוף. אבל אני חייב להודות שהתארים שמדביקים לי מעניינים אותי פחות מאשר העובדה שבאמת התקדמתי בקריירה".

אתה מרגיש חתיך?
"אני לא יודע אם אני חתיך, קצת מביך אותי להתעסק בזה... אני כן חושב שאני נראה סבבה, כן? אבל בסופו של דבר לכולנו יש בעיות, וכמו לכולם גם לי יש ימים שבהם אני מרגיש שאני נראה סבבה וימים שבהם אני נראה פחות סבבה".

משחק הוא תחום בוגדני מאוד. יום אחד אתה מקבל תפקידים ומצליח, ויום אחר כך אתה "לא מה שאנחנו מחפשים". זה מפחיד אותך?
"משחק הוא מקצוע לא קל, אבל גם כשחוויתי אכזבות מקצועיות אף פעם לא פקפקתי ברצון שלי להיות חלק מהעולם הזה - אני לא מוותר. הרבה פעמים קורה ששחקנים מתחרים לוקחים לי תפקידים, אבל כך בנוי עולם המשחק".

זה נשמע מעניין. עם מי התחרית על תפקידים?
"בואו רק נגיד שרן דנקר לקח לי, במירכאות, שלושה תפקידים עד היום".

מה היה הרגע הכי מביך בקריירה מבחינתך?
"השתתפתי בפרסומת אחת שבה הייתי שקוע עד צוואר באמבטיית קצף, לא לבשתי כלום חוץ מ... לא נעים להגיד... תחתוני חוטיני. בשלב מסוים עשינו הפסקה ונתנו לי ללבוש חלוק מנומר. ניסיתי למצוא את חדר האוכל ועשיתי פנייה לא נכונה, ופתאום מצאתי את עצמי עומד באמצע משרד כשאחת העובדות נועצת בי מבט מבוהל. זה היה אחד הרגעים הכי מביכים בקריירה שלי".

חסמב"ה, גרסת 2010

הצלחת להתחבר לכל סיפור החבורה שמהווה את לב העלילה של "חסמב"ה"? זה קצת ניינטיזי.
"בטח! אפילו הייתה לי חבורה משלי כשהייתי בכיתה ג' או ד'. היינו נפגשים באיזו חורשה וממציאים לעצמנו כל מיני משימות".

יצא לך לקרוא את הספרים?
"ברור שקראתי, אהבתי מאוד את הסדרה! האיש שלי בסדרה היה ירון זהבי, הוא דמות מדליקה".

אז יכול להיות שהטייפ קאסט שלך הוא בעצם ירון?
"אני לא יודע. מצד אחד, הייתי ילד הרפתקן מאוד, אבל מצד שני, אני לא אמיץ גדול - ברגע שהיה מופיע האקדח הראשון, הייתי בורח".

תאר לך מצב היפותטי שבו היו מאפשרים לך לבחור: האם היית בוחר להיות איגי מוצפי, טינאייג'ר, גרסת שנות ה-2000, או דווקא ירון זהבי יפה הבלורית והתואר, גיבור ישראל?
"וואו, שאלה קשה, אבל כנראה הייתי בוחר להיות איגי. יש בו משהו מעניין יותר, הוא מרשה לעצמו לעשות שטויות ולא מנסה להיות פרפקציוניסט ולהציג חזות של מישהו מושלם. כיף יותר לחיות ככה –  לא לקחת את עצמך יותר מדי ברצינות".

אתה חושב שיש דמיון בינך ובין איגי מוצפי?
"אני חושב שהוא הצד הילדותי שלי, הצד שאוהב להסתבך ולעשות שטויות. אני שונה ממנו מאוד, גם כי אני מבוגר יותר וגם כי הייתי נער שונה, מנומס. כשאני נכנס לדמות של איגי אני מרשה לעצמי להיות קצת דביל. חוץ מזה, לפחות בהתחלה איגי מתואר כבחור די חצוף וקל דעת שמהמר ומפריע בשיעורים, אבל אני לא חושב שהוא בחור רע. הוא אמנם מתחצף, אבל הוא לא מתכוון לזה. נתקלתי לא פעם בחבר'ה שמתנהגים כמו איגי. אני חושב שהמטרה שלהם היא בסך הכל למשוך קצת תשומת לב".

ספר לנו קצת על האודישן לדמות.
"האמת שבמקור ליהקו לתפקיד איגי דווקא את איתי תורג'מן, שמגלם בסדרה את חופני. בהפקה חשבו שהוא יתאים לתפקיד, אבל אחרי שאני הגעתי ההפקה הסכימה שהתפקיד של איגי יושב עליי. כבר כשקראתי את התסריט בפעם הראשונה דמיינתי לעצמי איך אגלם את הדמות, איך איגי ידבר, אילו מילים בדיוק הוא יגיד כדי להצחיק ולמצוא חן".

איגי, שמייצג כביכול את הנער הטיפוסי של 2010, לא מעוניין לשרת בצבא. מה הסיבה לדעתך?
"איגי חושב שלא שווה להקריב שלוש שנים מהחיים שלו בשביל המדינה, כי לדעתו המדינה היא חרא. אני לא מסכים איתו. כשאני הייתי בגילו, לא הייתה מבחינתי שום אפשרות אחרת מלבד להתגייס. ברור שזה לא קל להיות צעיר שבפעם הראשונה יוצא מהסביבה התומכת שלו, אבל בסוף הסתדרתי. שלוש שנים בצבא נתנו לי המון כבן אדם".

יש מין "ספורט" כזה בקרב המבוגרים להציג את הנוער הישראלי כנוער לא אכפתי שמתעניין רק באלכוהול ובסמים. אתה מצליח להבין את המבוגרים שנאנחים "פעם היה פה אחרת"?
"שאלה מעניינת. אני חושב שכשבן אדם מתבגר הוא קצת שוכח איך היה פעם, ויכול להיות שפעם כן היה כמו היום. מצד שני, חשוב לזכור שאנחנו חיים בעידן שונה לגמרי. כשאני הייתי ילד לא היה לי מחשב בבית ולא היו הרבה ערוצים בטלוויזיה, אז היינו יוצאים יותר מהבית ומסתובבים בחוץ. אני לא
יודע מה טוב יותר, יכול להיות שדווקא לשבת מול האינטרנט וללמוד דברים חדשים זה ניצול מוצלח יותר של הזמן. לדעתי אנחנו חיים בתקופה מהירה ומלחיצה, ועצם העובדה שאנחנו חיים במדינה שהיא מעין סיר לחץ גורמת לנוער לחפש דרכים להתפרק. באופן כללי אני מסכים שפעם היה פה אחרת – בגלל הנסיבות". 

חינוכיים בהחלט?

לא עברו שלושה חודשים מאז שעלתה "חסמב"ה: דור 3" לאוויר, וכבר אפשר לומר שמדובר בהיסטריה בכל קנה מידה: למרות שעד אמצע נובמבר שודרו שבעה פרקים בלבד (מתוך 18), זכתה הסדרה ללמעלה ממיליון צפיות ב-V.O.D ולעשרות אלפי מעריצים בקבוצת הפייסבוק של הסדרה, נתונים יפה לכל הדעות.

אבל לא רק כותרות חיוביות תופסת הסדרה. באחד הפרקים האחרונים שודרה סצינה שבה דמות בשם מורן (השחקן רום ברנע) לבושה במדי הצופים ומעבירה סמים. בעקבות שידור הקטע החליטה תנועת הצופים להגיש תביעה נגד "הוט". תומר מסרב להתרגש מהעניין: "אני חושב שכל עוד בתנועת הצופים לא ראו מה קורה לדמות הזו שמעבירה סמים בפרקים הבאים, הם לא יכולים לשפוט את הסיטואציה".

"חוץ מזה, מדובר באומנות, אז מה יהיה השלב הבא? רופאים ייעלבו אם יציגו אותם באופן מעליב? עורכי דין יכעסו אם לא יציגו אותם בדיוק כמו שהם רוצים? באופן כללי, אני חושב שאין צורך לקחת את הדברים באופן הזה, המטרה לא הייתה לפגוע במישהו. אני אומר את זה כאדם שהיה בצופים בעברו, ואני אפילו מרשה לעצמי להתנצל אם מישהו שם נעלב, זו לא הייתה הכוונה".

במקביל לשידורה של הסדרה ב- HOT3 היא משודרת גם בערוץ הילדים. האם לדעתך הסדרה, שכוללת גם אלימות פיזית ומילולית, מתאימה לקהל היעד של ערוץ הילדים?
"זו סדרה שמשודרת בשעות הערב ויש בה סימון האוסר על צפייה לילדים מתחת לגיל 14. אני כן חושב שיש בסדרה דברים לא חינוכיים שלא מתאימים לילדים קטנים, אבל ילדים גדולים יותר יכולים להבחין בין טוב לרע. זו האחריות של ההורים לוודא שהילדים שלהם נחשפים לתכנים שמתאימים לגילם".

איך היה החיבור עם קאסט "המבוגרים"? בכל זאת, הם גדולים מכם בשנה-שתיים...
"כשראיתי את ציפי שביט בחזרה הראשונה התרגשתי כל כך – הרי גדלתי עליה! זאב רווח פשוט קרע אותי מצחוק, ולא הייתי מסוגל לשחק כשהייתי לידו, הייתי צריך לדמיין דברים ממש עצובים כדי להישאר רציני. היה מדהים לעבוד עם שניהם ועם כל שאר הקאסט. נתנו להם המון כבוד ופרגנו בטירוף, והם מצדם היו נגישים מאוד. היו לי שיחות נפלאות איתם".

ואיך היה החיבור עם הקאסט הצעיר יותר?
"כולנו בקשר ממש טוב, אבל לצערי לא יצא לנו לבלות מספיק יחד. אנחנו מתכננים עכשיו יציאה משותפת של כל הצעירים של' חסמב"ה', יוליה (פלוטקין - ד.ש) אמורה להיות אחראית לארגון".

מה לגבי שי-לי הירש (רנן)? שומרים על קשר?
"כן, היא אפילו חייבת לי ארוחה! צילמנו סצינה שבה היא הייתה אמורה להחטיף לי סטירה, ומוקדם יותר סיכמנו איך בדיוק היא תיתן לי אותה, שנעשה כאילו היא באמת מחטיפה לי. אבל ברגע שהתחלנו לצלם את הסצינה, במקום לתת לי סטירה ב'כאילו', היא פשוט החטיפה לי 'מתלבשת' לפנים! זאת הייתה הסטירה הכי כואבת שקיבלתי בחיים! היה לזה סאונד מחריש אוזניים שנמשך משהו כמו עשר שניות. מאז היא חייבת לי ארוחה כפיצוי, אבל אנחנו באמת ידידים טובים".

יש סיכוי למשהו מעבר לידידות?
"לא ממש. אני בזוגיות כבר שלוש שנים וחצי וגם לה יש חבר, כך שאין מה לבנות על רומן".

מה הסצינה שהכי זכורה לך מתוך הסדרה?
"כל סצינות האקשן זכורות לי, אבל הסצינה הכי עוצמתית מבחינתי כשחקן הייתה הסצינה שבה יהודה לוי מחשמל אותי. הייתי צריך לתת מעצמי המון כשחקן, וזו הייתה סצינה מאתגרת מאוד".

יש כבר תכנון לעונה נוספת?
"כלום לא סגור, אבל אני לגמרי בעניין ואני אשמח מאוד אם תהיה עוד עונה. הייתי רוצה להמשיך לגלם את איגי, להראות עוד צדדים שלו".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מעריב לנוער

מעריב לנוער

שבועון הצעירים הפופולרי מגיש כתבות ומדורים בנושאי אהבה ראשונה, בידור, אופנה, רכילות, ייעוץ של פסיכולוג וכמובן, "על בנים ועל בנות". להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו  03-7642122 . להזמנת מנוי למגזין מעריב לנוער, לחצו כאן

עוד ב''מעריב לנוער''

כותרות קודמות
כותרות נוספות
vGemiusId=>/channel_magazines/maariv_lanoar/ -->