חכו חכו
המזל ששיחק פעם לטובתה נעלם כבר לפני שנים, האמרגנים הרסו לה את החיים, הקולות הצעירים עקפו אותה בסיבוב, הגל המזרחי האחרון התרומם בלעדיה - אבל זהבה בן עדיין יכולה לשוב אל כס המלכות. ככה לפחות היא מרגישה היום, רגע לפני אלבום חדש. בראיון ל”רייטינג” היא אומרת: “אני אולי לא נראית חכמה, אבל תדעו שאני מאוד חכמה”
מקום חמישי - זהבה בן צילום: פיני סילוק
גם הפעם, לקראת האלבום החדש שבדרך, היא מפרמטת הכל ועושה ריסטרט, כפי שעשתה באינספור נקודות שפל אחרות בעברה המאוד לא יציב. העובדה שכמעט אף פעם זה לא עבד - כלומר זהבה אמרה “חכו חכו” ושום דבר לא קרה - מציבה את סיפורה על הגבול שבין המתסכל לגרוטסקי. כשזהבה אומרת היום “אני אחזור בענק, מבטיחה לך” - ובראיון הזה היא חוזרת על כך שוב ושוב, בווריאציות שונות - הלב רוצה להאמין לה, כי באמת, מגיע לה לחזור, אבל ניסיון העבר איתה מסרס מראש כל זיק של אופטימיות.
סיפורה של בן שונה למדי מהנרטיב המוכר של הז’אנר. היא לא שייכת, ומעולם לא השתייכה, לזרם המתלוננים על קיפוח תקשורתי על רקע עדתי. התקשורת פרגנה לה מאז ומתמיד וסימנה אותה כ”קול איכותי”, כסוג של קונטרה לשרית חדד ה”עממית”. למעשה עד היום, כפי שמוכיח המצעד הזה, הברנז’ה לגמרי איתה. הבעיה היא שאין לזה כמעט שום ביטוי בשטח: הגל הים תיכוני הנוכחי משום מה לא הקפיץ לפסגת הפלייליסטים את הזמרת המזרחית המוערכת ביותר בארץ.
זהבה דווקא ניסתה להשתלב במסיבה. היא עשתה שני דואטים עם דודו אהרון (“פעם בחיים” ו”הלב יודע”) ואחד עם מושיק עפיה (“שנינו לעולם”), ותוך כדי זה גם הוציאה שני סינגלים מאלבומה החדש (“מתי חתונה” ו”אהוב שלי”) - אבל כל זה הצליח לה רק באופן חלקי (במקרה הטוב) ולא קידם את הקאמבק המיוחל שלה. ובכל זאת, היא משתדלת מאוד לשדר חיוביות, ושוב פונה לשמים בבקשה ל”טיפת מזל”. “אני מאמינה במזל”, היא אומרת, “אף פעם לא הרגשתי שאין לי מזל בחיים. גם בתקופות הכי קשות שלי תמיד הסתכלתי קדימה. אני אישה מאוד חזקה ואני לא פוחדת מירידות ומנפילות. זה לא מה שישבור אותי, בוא נגיד ככה. אני עדיין מאמינה בעצמי, אני עדיין שאפתנית, אני עדיין אוהבת לשיר ואני עדיין הולכת רק קדימה. מעולם לא הסתכלתי אחורה”.
העובדה שאת ממוקמת אצלנו במצעד במקום גבוה יותר מכל שאר הזמרות המזרחיות בארץ - והרבה לפני שרית חדד, למשל - משמחת אותך?
“מה אני אגיד לך? כבוד”.
איך את מסבירה את העובדה ששרית חדד הרבה יותר מצליחה ממך, וממש לא מהיום?
“אני חושבת שהיום התקשורת יותר ממוקדת בזמרים של היום, הצעירים. הם אלה שמצליחים נכון לעכשיו. כמה זמן שרית חדד שרה? 13־14 שנה? נו, היא עדיין שייכת לדור הזה. הזמרים הוותיקים, מדחיקים אותם קצת - וזה לא פייר”.
בכל זאת, שרית חדד היא לא בדיוק זמרת צעירה.
“נכון, אבל היא גם לא ותיקה. שמע, אני חושבת שלתקשורת יש זיכרון קצר. יש זמרים ותיקים מעולים, כמו שימי תבורי, חיים משה ועוד הרבה, אבל היום מתמקדים יותר בחדשים. אני בעד כולם, אני אוהבת את כולם ואני באה מקטע של פרגון לכולם, אבל זה המצב. תבין, אף פעם לא הרגשתי מקופחת.
התקשורת תמיד הייתה לצדי ותמיד פרגנה. אף פעם גם לא התחברתי לכל הדיבורים על הקיפוח של הז’אנר. העניין הוא שלפניי כמעט לא היו זמרות מזרחיות. היו רק אהובה עוזרי ומרגול, ואני באתי אחריהן, בשנות התשעים. רק אחרי עשר שנים באה שרית, עם כל הכבוד לזה שהיא מצליחה עכשיו”.
והיא גם לקחה לך, כבר מזמן, את התואר “מלכת הזמר המזרחי”.
“אתה לא רציני, נכון? אף אחד לא יכול לקחת ממני את התואר הזה. חכה. כמו שאמרתי, אני עוד אחזור בגדול”.
הראיון המלא בגיליון השבוע של רייטינג
נא להמתין לטעינת התגובות
ברייטינג תמצאו את כל מה שמעניין בעולם הבידור הישראלי והעולמי: טלוויזיה, רכילות, מוזיקה, קולנוע, חיי לילה ופרסום. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122. 
אקו"ם