תמיד אותו חלום
גם אתם צפיתם בסרט "התחלה" והתחלתם להסתכל על החלומות שלכם אחרת? ובכן, גם אנחנו. ולכן החלטנו לחקור את הנושא לעומק. אם אתם מרותקים מעולם התת מודע, רוצים להכיר את החלומות שלכם מקרוב ואפילו לדעת להשתמש בהם, הכתבה הזאת בשבילכם. אה, ואין דבר כזה שאתם לא חולמים, פשוט יש לכם זיכרון גרוע
אז מה זה בכלל הדבר המוזר הזה שנקרא "חלום"? חלום הוא בעצם סוג של הזיה שמגיעה ממוחו של החולם בזמן השינה. זהו מעין תיאטרון דמיוני שבו התפאורה יכולה להתחלף במהירות והחולם הוא למעשה מולטי טאלנט: הוא גם התסריטאי, גם הבמאי, גם הצופה ולעתים גם השחקן. כשאנחנו חולמים אנחנו מאבדים את תחושת הזמן, דבר הנקרא במיסטיקה של המזרח "מאיה". גם הזמן המעוות והלא הגיוני בחלום נראה בעינינו אמיתי, כך שיכול להיות שנרגיש שחלמנו לילה שלם כאשר בפועל חלמנו רק כמה שניות.
כשאנחנו חולמים תנועת העיניים שלנו נעשית מהירה תחת העפעפיים הסגורים. ד"ר וויליאם ק' דמנט, שהחל לחקור חלומות בשנות ה-50, העיר את שפני המעבדה האנושיים שלו בכל פעם שנראו תנועות העיניים) הנקראות בשפה המקצועית תע"מ - תנועות עיניים מהירות.( לאחר שבועיים ניצלו משתתפי הניסוי כל רגע שיכלו כדי לנמנם מעט ולנסות לחלום, גם בעמידה או תוך כדי רעש נוראי. כשהסתיים הניסוי הם ישנו יותר וחלמו יותר כדי לפצות על זמן החלומות האבוד. מחקרים טענו כי חוסר בחלומות עלול לגרום לחרדה ומתח, דיכאון, שיגעון, חוסר אחריות ואפילו תאווה מינית גדולה. לכן מניעת שינה )שכוללת חלומות) נחשבה בעבר לשיטת עינויים יעילה במיוחד - ללא שינה כל אחד ימכור את סבתו בתמורה לרגע של מנוחה.
חלימה היא פעילות חיונית, ואפילו בעלי חיים חולמים. אפשר לצפות בסוסים, למשל, נאנקים בשנתם כאילו הם באמצע מירוץ ואף מזנקים כאילו נפתח המחסום והמירוץ מתחיל. אצל כלבים זה מתבטא בעוויתות אוזניים, יללות כבדות ולעתים הזזת רגליים. גם תינוקות חולמים, אבל אצלם זה לא מלווה בנביחות. תינוקות הם אלה שהביאו למעשה לגילוי רעיון התע"מ. בחיפוש אחר קליינטים לניסוי - תינוקות נמצאו מתאימים ביותר, מכיוון שרוב הזמן הם ישנים, ולכן גם חולמים יותר. תינוקות חולמים זמן ארוך יותר מפני שהם "טירונים" בעסק: כמו שלוקח להם זמן ללמוד לאכול, לדבר ולהסתגל לעולם החדש, כך לוקח להם זמן גם להתברג לעולם החלומות. על מה בכלל יש להם לחלום, אתם שואלים? הם הרי לא מכירים כלום! אז זהו, שמתברר שדווקא כן.
"חלומות מתחילים בגיל צעיר מאוד", אומר ד"ר רז אבן, פסיכולוג ופסיכותרפיסט המתמחה בחלומות ועורך את אתר האינטרנט "תורת החלומות וחקר החלימה", "היום חושבים שזה מתחיל אפילו קודם לכן ושאפילו עובר ברחם חולם רוב הזמן. יודעים את זה לפי פעילות המוח, שמשדר פעילות של חלום. מובן שאי אפשר לדעת על מה חולמים תינוקות, אבל חושבים שהחלימה חשובה מאוד להתפתחות שלהם. המוח צריך לדמיין כל הזמן כדי להתפתח".
העיסוק בחלומות אינו נחלתו הבלעדית של האדם המודרני. כבר בעבר העסיק הנושא את מיטב המוחות ואף נוצרו סביבו פולחנים רבים. ביוון, למשל, יוחסו לחלומות יכולות ריפוי. במקום מרפאות הם החזיקו "מקדשי שינה", שאליהם הגיעו אנשים במיוחד כדי להקריב קורבן לאל הרפואה היווני אסקלפיוס, בתקווה שיעניק להם ריפוי בשנתם. נוח כמעט כמו מרשם רופא.
בדרום אפריקה עשו בדיוק את ההפך. שם האמינו כי החלומות משקפים את המציאות והתייחסו לכך בהתאם. למשל, מי שחלם שאכל אוכל מורעל ירגיש בהתאם ויטופל כאילו הורעל באמת. כאשר נערה חלמה שאחד מבני השבט אנס אותה, הענישו את ה"אנס" כאילו באמת ביצע את הפשע. על פי תפיסתם, בחלום נוצר קשר בין הנשמות, ומכיוון שהנשמות ביצעו את המעשים, עליהן להיענש על כך בחומרה.
גם ביהדות, כידוע לכם משיעורי תנ"ך בבית הספר, יש לחלומות משמעות רבה. חלום סולם יעקב הוא דוגמה טיפוסית להתייחסות לחלום, אף כי שם מדובר על חלום סמלי. חלומותיו של בנו, יוסף, הובילו אותו למצרים, שם פתר את חלומות פרעה והציל את מצרים מרעב. השימוש הכי מרגש של חלומות בתנ"ך הוא של אלוהים בכבודו ובעצמו, שאחת מדרכיו ליצור קשר עם הנביאים היא בלילה, בחלום. אבל אל תבנו על זה שאלוהים פתאום יתחיל לדבר אליכם בחלום. על זה
החלום הוא לא רק בידור לשעות הלילה הארוכות שבהן אנחנו מבלים במיטה. זמן החלומות הוא הזמן שבו האדם מתחבר לנפשו. החלום הוא בעצם דיאלוג פנימי שלנו עם הנפש, ואפשר ללמוד ממנו הרבה, אם רק יודעים כיצד.
"במודע כולנו רוצים את הכי טוב", אומרת אוריאלה פז-מורין, מורה רוחנית להצלחה מעשית וקואוצ'רית ותיקה, "הבעיה היא שיש חלק שלם של התת מודע שלפעמים מכיל בתוכו כל מיני עניינים שמעכבים אותנו בדרך להשגת המטרות שלנו". כאשר נוצרת סתירה בין הרצון שלנו לחוויות ששמורות ללא ידיעתנו בתת מודע, קיימת הפרעה למילוי הרצון, ואז מגיע החלום ומציף את הנושא הלא פתור כדי שנוכל לעבוד עליו.
זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, שעסק הרבה בחלומות וכתב את הספר המפורסם "פשר החלומות", הגדיר את התת מודע כ"חיית פרא כלואה בלב עיר". פרויד טען שהחלומות הם סמלים לתשוקות ולרצונות החבויים של האדם שבמשך היום הוא לא נותן להם דרור. ברגע שהמצפון מתעייף טיפה ולא "עומד על המשמר", כל מה שהחביא עשוי לצוף למעלה ולגרום להתמוטטות עצבים, כיוון שאין לו יכולת להתמודד עם החבוי. אם האדם יבין מה הייתה מטרת החלום ויתמודד עם רצונותיו ועם פחדיו, פחדיו לא ישובו להטריד אותו. עד הפחד הבא, כמובן.
לפי פז-מורין, הקשר הזה, שמתבטא בחלומות, הוא מתנה גדולה מאוד: "חלק מהחלומות הם בעצם סוג של תשדורת שאנחנו מקבלים. אם אנחנו יודעים לפתח את זה נכון, זה יכול להיות ממש כלי עזר, יועץ סתרים כזה בתוך החיים שלנו, מקום לחיזוק ולהעצמה, מקום לבהירות, להכוונה. החלום יכול להיות כלי טיפולי עבורנו או עבור גורם מקצועי שיכול לעזור לנו לפתוח את הסיפור הזה ולהבין מה הוא אומר לנו ומה לעשות עם זה". אוריאלה אף נותנת דוגמה לעניין מחייה הפרטיים: "היה לי חלום שחזר על עצמו כל כמה חודשים.
זה היה חלום לא פשוט. בחלום אני בים ובא גל גדול ואני מתמלאת אימה ופחד, תחושה כזאת שאני עומדת לטבוע", היא מספרת, "הרבה שנים החלום הזה חזר על עצמו בתקופות שונות בחיי, בעיקר בגיל הנעורים. אחת לתקופה הייתי חולמת אותו, מתעוררת עם מועקה גדולה מאוד ולא מבינה מה הסיפור. ככל שנכנסתי לעומקו של נושא החלומות, התחלתי להבין שיש לו משמעויות ופרשנויות. למשל, כל מה שנוגע למים בחלומות קשור לרגש. הרבה פעמים חלומות על מים משקפים משהו שעובר על האדם בתחום הרגשי. למשל, במקרה שלי, באותן תקופות שבהן חלמתי את החלום הלא פשוט הזה, באמת עברתי דברים מורכבים רגשית. החלום הציף והעלה את הרגש הלא פתור למודעות שלי". היא מסבירה שלא רק לעובדה שהיו מים ותחושות שליליות בחלום יש חשיבות, אלא גם לתדירותו: "מצאתי שחלומות שחוזרים על עצמם מבטאים איזשהו עניין לא פתור שהבנאדם נמצא בו באיזשהו מעגל סגור, ועד שהוא לא יפתור את הבעיה, החלום יחזור שוב ושוב".
אחרי שפתרת את זה עם עצמך החלום נעלם?
"הוא נעלם, וכבר שנים לא חלמתי חלומות מהסוג הזה".
איך ההרגשה?
"שחרור, הקלה, אושר. הבעיה נעלמה והחלומות נהיו אחרים".
גם ד"ר אבן מספר על מקרה שבו השתמשו בחלומות ככלי טיפולי: "אשה שעברה אונס בגיל צעיר יחסית חלמה שוב ושוב שהיא רואה את האנס תוקף אותה. לא תמיד אנחנו חולמים על מה שקרה לנו אחד לאחד, אבל הסיפור דומה למה שקרה לה בחיים. אותה אשה הסתגרה והיה לה קשה מאוד ליצור קשר עם גברים. בעזרת תרגול פסיכולוגי היא למדה להילחם באנס, ובפעם הבאה שחלמה על האנס, היא גירשה אותו בחלום. זה נתן לה תחושה של כוח, ובדרך הזו היא השתחררה מהטראומה".
יש לנו שליטה על המסרים שאנחנו מקבלים בחלום?
ד"ר אבן: "כמו במקרה של אותה אשה שתרגלה את הברחת האנס בחלומה, אדם יכול להתרכז ו'להזמין' חלום. אם הוא ממש יתרכז, החלום יכול איכשהו להתממש. קוראים לזה אינדוקציה או השראה של חלום. אלה דברים שרוב האנשים לא עושים, אבל הם אפשריים, ומי שיודע לתרגל כמו שצריך יכול לעשות אותם. ניתן גם לתכנן מה לעשות אם חולמים חלום מסוים, למשל אם החלום הוא מפחיד, נוכל ללמוד איך להתמודד איתו, איך להתעורר וכן הלאה. זה תרגול שדורש מאמץ וריכוז, ולפעמים זה עובד".
פז-מורין: "בעיקרון אין לנו ממש שליטה כשאנחנו לא יודעים איך לעבוד עם חלומות, והחלומות נראים לנו אקראיים. זה דורש פיתוח של מיומנות. איך מפתחים אותה? קודם כל מתחילים בלנסות לזכור את החלומות שלנו".
איך עושים את זה?
"אני ממליצה על דבר כזה: לפני השינה דברו לעצמכם בלב, תביעו כוונה עמוקה ותגידו: ‘אני פתוח לזכור את החלומות שלי ולקבל את המתנה שלהם'. אל תצפו לכך שזה באמת יקרה בלילה הראשון, השני או השלישי, אבל בכל לילה צריך להביע כוונה כזו".
סוג נוסף של חלומות הוא "חלומות נבואיים", חלומות שמקדימים את ההתרחשות במציאות. אבל אם אתם לא משה רבנו, סביר להניח שמה שחלמתם לא בהכרח מרמז על העתיד.
בעבר אמנם האמינו שחלומות הם מסרים מהאלים ושהמציאות מתאימה את עצמה לחלומות, אבל מאז התפיסה קצת השתנתה, העולם התקדם, ובאמת יהיה מטריד אם מישהו יחלום על חייזרים והחלום יתגשם.
אז יש דבר כזה חלומות נבואיים או לא?
ד"ר אבן: "חלומות שהתגשמו הם תפיסה עממית, לא משהו שהמדע מקבל. אנשים שמאמינים יותר במיסטיקה יגידו לך שיש נבואה, אבל כרופא אני יכול לומר שהמדע לא מקבל את זה".
פז-מורין: "צריך לקחת בחשבון שאם למשל חולמים שמישהו יקר לנו הולך למות או משהו מפחיד בסגנון, אלה לא חלומות נבואיים. הרבה פעמים אנשים פוחדים וחושבים: ‘חלמתי שאמא שלי מתה, זה אומר שזה יקרה גם במציאות?'. אלה חלומות שמשקפים את הפחד שלנו. אם יש לנו פחד לאבד אנשים שיקרים לנו, הפחד הזה יצוף, אבל זה לא באמת אומר שזה עומד להתממש. נדיר שזה מתממש". כך שאם חלמתם שמישהו קרוב אליכם מת, אתם יכולים להרגיע את עצמכם באמונה התפלה ש"זה סימן לחיים ארוכים" ולחזור לישון בשקט.
שליטה בחלומות היא דבר נהדר, אם יודעים איך לעשות את זה, אבל קיימת תופעה נהדרת עוד יותר משליטה, והיא חוויית החלום הצלול. חלום צלול הוא מצב שבו החולם מודע לכך שהוא חולם. תופעה זו היא בעצם עוד אחת ממתנות החלום שחבל לפספס, וכדאי בהחלט ללמוד להשתמש בה. כאשר אדם מודע לכך שהוא חולם, הוא יכול לשלוט במה שיקרה ובמה שהוא יחווה שם. השמים הם הגבול: הוא יוכל לעוף, לטפס על מקומות לא אפשריים, לדבר עם חיות, לצלול ללא חמצן ובאופן כללי לעשות חיים משוגעים כיד הדמיון הטובה עליו.
סביר שכבר חוויתם הרבה פעמים חלום צלול, אבל אף פעם לא ידעתם איך להשתמש בו ו"החזרתם" את החלום למסלולו הרגיל. כדי למנוע מהפספוס הזה לחזור בעתיד לד"ר אבן יש כמה עצות כיצד להישאר בחלום הצלול: "ברגע שאתם קולטים שהחלום הוא חלום צלול אל תתעוררו מיד, אלא תכירו בזה, תגבירו את המודעות לכך, ובדרך זו תישארו בתוך החלום. לפעמים זה עלול להיות קצת מפחיד".
שיטה נוספת היא לבצע "בדיקת מציאות" במהלך היום ולשאול את עצמנו כל הזמן: "יכול להיות שזה בכלל חלום?". ככל שהשאלה הזאת תישאל במהלך היום, כך נזכור לשאול אותה גם בלילה. בלילה, כמו ביום, התשובה הרגילה היא ביטול מהיר של התהייה, ובכך אנחנו הורסים לעצמנו את הפתח לחלום צלול. כאשר השאלה הזאת עולה בזמן החלום, צריך לענות בביטחון: "כן, זה חלום!", ומרגע זה החלום יהיה צלול ותוכלו לשלוט בו ולעשות בו כל דבר שתרצו. צריך רק להיזהר מפעולות מסוכנות כמו קפיצה מחלון או משחק בנשק, מפני שאם זה לא חלום, סביר להניח שתגלו את זה בבית החולים. לא מומלץ במיוחד.
בסרטים תמיד אומרים לצבוט את עצמנו כדי לברר אם אנחנו אכן חולמים. עצה לא אפקטיבית במיוחד, מפני שהדבר היחיד שתרגישו הוא צביטה, גם בחלום וגם במציאות.
איך אפשר לבדוק אם אנחנו חולמים או שזו המציאות?
ד"ר אבן: "פותחו כל מיני שיטות ל'בדיקת' המציאות, אחת מהן היא להביט בשעון. בחלום צלול השעה לפעמים יכולה להיראות מוזרה מאוד. אפשר לראות פתאום שעה כמו 27:12. אם אני יודע שזו שעה שאינה קיימת, זה סימן שאני חולם. אפשר גם לעצום את העיניים. אם אני עוצם עיניים במציאות, אני רואה חושך. אם אני עוצם עיניים בחלום, אני אמשיך לחלום".
מבחן נוסף ומעט מפחיד יותר הוא להיעמד מול מראה ולשאול את עצמך אם זה חלום. אם זה אכן חלום, יהיה חוסר התאמה בין תנועותיך לתנועות של תאומך המשתקף מולך, או שהדמות שלך במראה תהיה צעירה יותר או מבוגרת יותר או תהפוך למישהו אחר לחלוטין. אם זה לא חלום, זה אומר שסתם נעמדתם מול המראה ועשיתם פרצוף טיפשי.
למרות שזה נשמע מופרך לא להבדיל בין חלום ובין מציאות, זה לא דבר חסר ביסוס לחלוטין. ד"ר אבן מספר על אדם שהתקשה להבדיל בין השניים עד כדי כך שהחלום והמציאות התהפכו לו. "אדם ששהה בכלא היה חולם כל לילה שהוא יוצא לחופשי", הוא מספר, "בחלומותיו הוא היה משוטט באופן חופשי וחווה הרפתקאות ועולם שלם. הוא נכנס לזה כל כך, עד שמבחינתו הלילה הפך להיות המציאות שלו. ביום הכלא היה כאילו החלום הרע שלו, ובלילה הוא חי את חייו. זאת דרך קשה מאוד להתמודד עם המציאות".
כמו בכל דבר כמעט, גם בנושא החלומות הסינים קדמו לנו. הפילוסופיה הסינית מספרת על חכם סיני שחלם בלילה שהוא פרפר. בבוקר הוא לא הצליח להחליט אם הוא חכם סיני שחלם שהוא פרפר או פרפר שחלם שהוא חכם סיני.
סביר להניח שלא פעם הבנתם פתאום שאתם חולמים ומיד התעוררתם, וכך נהרס לכם החלום. העצה הכי טובה היא להישאר רגועים. נכון, חלום צלול הוא דבר מרגש מאוד, אך אם תתרגשו יותר מדי תתעוררו וכל השמחה תיעלם. אם קשה לכם לא להתרגש יותר מדי, נסו לדמיין שאתם מסתחררים. זה ישאיר אתכם בחלום, מקסימום עם סחרחורת קלה. שיטה נוספת וגאונית שכבר עלתה עליה עליסה בארץ הפלאות היא לתת לעצמך פקודות. "מספיק, אין כל טעם לבכות ככה! עלייך לחדול כרגע!", פוקדת עליסה הגוליברית על עצמה בקול רם, ואכן היא נקלעה להרפתקה שקרובה מאוד לחלום צלול, הרפתקה שבוודאי לא הייתם מתנגדים לחוות.
אי אפשר לדבר על חלומות בלי להתייחס לתופעה משעשעת אחרת שמתרחשת בזמן השינה - סהרוריות. בניגוד למה שאנחנו רגילים לראות בסרטים, סהרורי הוא לא אדם ישן שהולך בידיים שלוחות קדימה. סהרוריות נחשבת להפרעת שינה, כאשר אדם קם ועושה פעילויות תוך כדי שינה בלי להיות מודע לכך. כמעט תמיד כאשר הוא מתעורר בבוקר הוא לא זוכר דבר.
דוגמה לאדם סהרורי הוא סיפורו המשעשע של לי הדווין. הדווין, בריטי בן 33, היה מתעורר בלילות ומצייר מתוך שינה ציורים נהדרים. בפעם הראשונה שזה קרה לו, בגיל צעיר יחסית, הוא קם בבוקר וגילה את הציורים, אך היה בטוח שהם נוצרו בזמן שהוא השתכר עם חברים ולא בזמן השינה. כמו ילד הוא היה מצייר על הקירות עד שזה התחיל להפוך להרגל לילי מגונה שהוא לא הצליח להיפטר ממנו, ולכן הוא נאלץ לכסות את הבית בנייר. עוד אגדה מספרת על אשה שגילתה שהיא מאכילה בשנתה את החתול שלה, אשה אחרת הזמינה את חבריה דרך האינטרנט לסדר לה את הבית וביקשה מהם תוך כדי שינה להביא למסיבה קוויאר. גם סהרורית בעלת יכולת טכנית מיוחדת (נראה אתכם כותבים מייל מתוך שינה) וגם בעלת טעם מעודן.
אבל לא תמיד סהרוריות היא דבר מצחיק כל כך. בעיתונות העולמית אפשר למצוא סיפורים על בחור מארה"ב שיצא מביתו באמצע הלילה כשרק תחתונים לגופו ונעמד באמצע הכביש הראשי. סהרורי אחר הרגיש מאוים על ידי ילד שישן לצדו ונראה בעיניו כחיית פרא מסוכנת, ולכן דפק את ראשו של אותו ילד בקיר והביא למותו. כשקם בבוקר נבהל מאוד והועמד למשפט על רצח. במקרה הזה בית המשפט דווקא הבין כי סהרורי לא זוכר דבר ולא שולט במעשיו מתוך שינה ולבסוף זיכה אותו.
אין דבר מעצבן יותר מלחלום חלום שאנחנו ממש רוצים לזכור, אבל לשכוח אותו כמעט מיד לאחר ההתעוררות. לאוריאלה יש כמה עצות כיצד לזכור את החלומות: דבר ראשון: לכו לישון רגועים. דבר שני: הניחו ליד המיטה מחברת ועט או מכשיר הקלטה, ומיד כשתתעוררו תעדו את החלום כדי שלא יישכח. בנוסף, אל תקפצו מהמיטה. קחו לכם את הזמן, התעוררו לאט ובנחת. אם תפסתם את עצמכם חצי ערים וחצי ישנים, הישארו במצב זה, אל תמהרו לפקוח עיניים או להסתובב במיטה. נסו כך, בעיניים עצומות, לשחזר את הלילה ולהיזכר במה שחלמתם. אפשר אפילו לנסות לכתוב בעיניים עצומות.
הצלחתם לזכור את החלום? רוצים לפתוח את "המתנה" שנשלחה אליכם בלילה? אל תתחילו לפתוח ספרי חלומות. הם שווי ערך להורוסקופ בעיתון, ואנחנו מקווים שאתם לא מתכננים את חייכם לפיו. אמנם יש קווים מנחים לפיענוח חלומות, אבל באופן כללי פיענוח חלומות הוא עניין אישי. "חלום הוא כמו סרט. אנחנו נושמים בו, מרגישים, טועמים ומריחים", אומרת אוריאלה. "גם כשאנחנו מנסים לפענח את החלום, ההתייחסות אליו יכולה להיות כמו ההתייחסות לסרט, ומה שחשוב הוא בעיקר לשים לב באיזו תחושה התעוררנו - האם בתחושת מועקה או עצב או בתחושת שמחה וקלילות? זה משמעותי מאוד". בנוסף מסבירה אוריאלה על "סרגל הכלים" שהיא פיתחה לפיענוח חלומות:
שאלו את עצמכם שאלות מנחות על החלום, כאשר מה שמנחה אתכם הוא לבחון "איפה החלום פוגש אותי בחיי היומיום?". למשל, מה התרחש בחלום? מיהן הדמויות? האם הן מוכרות לי או מומצאות? היכן מתרחש החלום - במקום מוכר ומשמעותי או שמא דמיוני? איזו פעולה ביצעתי? מה הייתה התחושה הכללית שלי בחלום? מה היו הריחות, הטעמים, הצבעים? מה אפיין את המחשבות שלי על עצמי, על אחרים, על המתרחש? וכאמור, המפתח להבנת החלום הוא השאלה: באיזו תחושה התעוררתי?
לאחר שיש לכם תשובות לשאלות האלה בדקו איפה החלום פוגש אתכם בחיי המציאות. האם התחושות והמאפיינים הללו מצויים בכם או מוכרים לכם מחייכם? האם אתם פוגשים אווירה מסוג זה בחייכם כיום או חוויתם אותה בילדות? האם המקום, הזמן, הדמויות, ההתרחשויות וכו' זכורים לכם מחוויות יומיומיות, סרטים, ספרים? אולי הם מזכירים לכם אנשים, מקומות או התרחשויות? האם מאפייני הרגש, המחשבה או הפעולה, כפי שבאו לידי ביטוי בחלום, מתואמים או הפוכים למאפיינים אלה בחיי היומיום שלכם?
מודעות לחלומות היא כמו משקפי תלת מימד. יש לכם את זה? פתאום תחוו את החיים ברב מימדיות שלא הכרתם עד כה. אז אמנם לא תצליחו לחדור למוחו של מישהו בחלום ולשנות את כל מחשבותיו כפי שליאונרדו דיקפריו וחבורתו עשו ב"התחלה", אבל אם תדעו לתפעל את החלומות שלכם לטובתכם, תוכלו ללמוד ולקבל מהם המון. ועם כל זאת חשוב לזכור שחלום הוא בסופו של דבר רק חלום, ולא צריך להיסחף אחר המשמעויות שנלוות אליו ולשנות את חייכם על פיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם