אוכל את כולם בלי מלח: ראיון עם אבי נוסבאום
בזמן האחרון יש רק דרך אחת לברוח מאבי נוסבאום בסופי שבוע: לכבות את הטלוויזיה ולצאת לטיול בחוץ (במקרה שאתם לא גרים בהוד השרון, עיר מגוריו). אבל חם נורא בחוץ, אז אולי כבר עדיף להישאר איתו ב"מועדון לילה", ב"נראה אותך" וב"שבת צחוק". כך פילס הקירח הכי מצחיק בארץ את דרכו מהמקום השישי ב"האקדמיה לצחוק" אל האמא של הפריים טיים
ג’וי - תערובת מלבבת של שרפיי סיני ורועה גרמני - מסרבת בתוקף לבוא אליי, לפחות עד שאני מפתה אותה בערגלית מהתקרובת שסילוק הניח על השולחן. נוסבאום לא מבחין בניסיונות ההרעלה שלי כיוון שהוא עומד מול הפלאשים כשכולו מכוסה אבק ושבבי נסורת, ונאלץ, בהפרשים של עשר שניות, לנתץ קרש עץ על פדחתו הבוהקת והבלתי מוגנת.
אכן קשים הם חיי הסלב, אבל נוסבאום - בניגוד לחלק בלתי מבוטל ממושאי הצילום האחרים שאני פוגש לעתים בסטודיו של פיני בטרם ראיון - לוקח הכל בסבבה ולא מפסיק לחייך ולפטפט עם כולם, מהמאפרת, דרך המלביש ועד אליי. האמת היא שנוסבאום מתגלה לי במהלך היום כאחד האנשים היותר נחמדים ושפויים שפגשתי שמופיעים על המסך הקטן שלכם.
המילה “מופיעים”, אגב, היא אנדרסטייטמנט קטן. נכון להיום נוסבאום פחות מופיע על המסך שלכם ויותר שולט בו. “מועדון לילה”, “שבת צחוק” ו”נראה אותך” - השעשועון המבריק שנוסבאום מנחה עם שי גולדשטיין - הן התוכניות שבהן אתם יכולים לראות אותו בימים אלה.
נוסבאום גם יושב בפאנל הכותבים של “ארץ נהדרת” עוד מ־2005 וחורש את הארץ בהופעות סטנד אפ שמשמשות עבורו “אוויר לנשימה”, כהגדרתו. עכשיו הבחור העסוק הזה שובר עוד קרש על המצח לרקע צהלת הנוכחים. “האמת היא שלא ידעתי שככה ייגמר היום שלי, עם נסורת וקרשים על הראש”, הוא אומר.
גם אני לא ידעתי שככה ייגמר היום שלי (תקראו את הבוקסה ותבינו), אבל כרגע הוא עדיין רחוק מסיום: בעודי משחק עם ג’וי מתנקה נוסבאום מנסורת ומשברי גולגולת ומחליף את בגדיו לקראת צאתנו אל הכבשן הלוהט שבחוץ כדי להגיע לבית הקפה שבו נפטפט על טלוויזיה, סטנד אפ, היתרונות של לגור בהוד השרון והחיים בכלל. או, הנה, הגענו.
טוב, אבי, אז מה קורה?
“מעולה. אהבתי את השאלה. כשאתה מתחיל בכאלה שאלות עומק אני לא יודע לאן זה ילך”.
ניסיתי לשבור את הקרח.
“בחום הזה?”.
צודק. איך זה להיות אחד מהאנשים העסוקים בארץ?
“זה רק למראית עין. את ‘נראה אותך’ ואת ‘שבת צחוק’ סיימנו כבר לצלם, ‘ארץ נהדרת’ בחופשה, ככה שכרגע אני בעצם רק עושה את ‘מועדון לילה’ ואת הופעות הסטנד אפ. אם היית בא לפני חודשיים, לא היה לי זמן לנשום. חוץ מזה, את ‘נראה אותך’ היה כבר קשה לצלם עכשיו, כי אנשים יודעים במה מדובר”.
אז הם חשדניים?
“הבנתי שבבתי קפה כל דבר שהוא קצת חריג גורם לאנשים לחשוב שמצלמים אותם”.
ואיך התגובות?
“רובן ממש טובות. הרבה שואלים אותי איפה אנחנו מצלמים את זה, ולפעמים אני ממש מופתע מהידע הטכני שיש לאנשים. כששואלים אותך ‘אם זה לא מבוים, איך זה שיש
האמת היא שזה נראה ממש כיף להיות שם, מאחורי הקלעים.
“תאמין לי, זה כיף בדיוק כמו שזה נראה. ואגב, 90 אחוז ממה שקורה שם נכנס בסוף לשידור. היינו בטוחים שנצלם עשרה קטעים ביום ושרק שניים ייכנסו, אבל ממש הופתענו בקטע הזה. גם הזמן עבר ממש מהר. היינו באים ב-12 בצהריים, יוצאים בחצות ובכלל לא שמים לב לזה”.
אתה אמנם לא אב הפורמט, אבל העובדה שהוא מצליח ונמכר ממלאת אותך בקצת גאווה?
“אני אפילו לא דוד של הפורמט, אבל כן, בעיקר ברמה הזו של משהו ישראלי, משלנו, שמתקבל יפה בחו”ל ונמכר. זה כמו ללכת לאיזה בר בחו”ל ולמצוא שם גולדסטאר. אתה מבסוט”.
קרה לך?
“לא, אבל אם זה היה קורה הייתי מבסוט. האמת היא שהייתי באיטליה לא מזמן ובאיזה סופר ראיתי רסק עגבניות תוצרת הארץ על המדף, וצילמתי את זה כמו איזה מטומטם. מה, אני איזה שותף בחברה או משהו?”.
לא, סתם פטריוט.
“בול”.
ייתכן שבגלל הרקורד וההספק שלו אנשים כבר לא כל כך זוכרים, אבל נוסבאום, שיהיה בן 30 בדצמבר, החל את דרכו ב”האקדמיה לצחוק” - פרויקט הריאליטי הפושר של קשת וביפ.
למה פושר? ובכן, נוסבאום סיים במקום השישי, ופרט להדר לוי, שסיימה במקום השלישי, נסו לאתר היום את שאר המקומות הראשונים. צחי איראני? יוסי וטירן? שלישיית דופה? טלי אלגד? מי זו לעזאזל טלי אלגד?
נוסבאום, שהודח מהתוכנית וחזר אחרי הצבעות הצופים לחצי הגמר, יצא מ”האקדמיה” ונקלט במהירות שיא בתעשיית הטלוויזיה, ולא סתם בתעשייה - באמא של האמא של הפריים טיים. איך זה קרה? אם תשאלו את נוסבאום, התשובה שלו תהיה “המון מזל והמון עבודה קשה”. קלאסי.
איך זה להיות בוגר אקדמיה?
“גדול. אמרתי פעם לאמא שלי שזה התואר האקדמי היחיד שהיא יכולה לצפות לו ממני”.
מה אתה זוכר מזה? עברו כבר שבע שנים.
“שמע, זו הייתה חוויה נורא כיפית, ובאופן הזוי גם למדנו מזה הרבה”.
בכל זאת, אתה אומר לעצמך לפעמים “תודה לאל שלא זכיתי”?
“לא, כי מה שעשיתי מאז פחות קשור למה שהשגתי שם ויותר לאופן שבו אני עובד. אמרתי לך קודם שזו ממש עבודה ושצריך להתייחס אליה כאל כזו. אם נפתחת בפניך דלת, אתה צריך להיות מוכן לעבודה קשה. אם הדלת הזאת נפתחת ואתה לא מוכן לעבודה כזאת, זה לא ילך”.
צחי איראני לא היה מוכן לעבודה קשה?
“לא דיברתי עליו אלא עליי. צחי בחור מקסים והכל, אבל אתה יודע שאומרים שיש קללה על המקומות הראשונים בדברים האלה. רגע... בעצם נינט הוכיחה את ההפך”.
אחרי התוכנית התקדמת באופן מטאורי למדי.
“הזמן שעבר מהרגע שנכנסתי לעסק הזה ועד שהגעתי לעבודה בתוכניות פריים טיים באמת היה קצר. עבודת הכתיבה הראשונה שלי בחיים הייתה ל’ערב אדיר’ של אדיר מילר, והשנייה הייתה ל’ארץ נהדרת’. אתה לא מצפה שהדבר הראשון שתעשה מבחינה מקצועית יהיה לפריים טיים, ועוד עם הכישרון המטורף שעומד מאחורי התוכניות האלה”.
איך זה קרה?
“יוסי וטירן עשו פינה בתוכנית של אדיר מילר והתחלתי לכתוב בשבילם, אבל מתישהו הבנתי שהסגנון שלנו שונה ושאני לא כל כך מצליח לעזור להם לכתוב, אז התחלתי להסתובב במסדרונות המערכת, ראיתי חדר שבו הכותבים יושבים ומדברים מסביב לשולחן ואדיר יושב בראש, ועם חוצפה של טמבל פשוט נכנסתי והתיישבתי.
הם חיפשו בדיחות, וכשאמרו משהו זרקתי משהו חזרה. אחר כך הם אמרו עוד משהו ושוב זרקתי חזרה - בלי לדעת שמה שאני עושה נקרא עבודה. לא היה לי מושג. מתישהו נכנס לחדר יואב גרוס שהפיק את התוכנית, אמר שלום לכולם, הסתכל עליי ושאל את אדיר ‘מי זה?’.
אדיר אמר ‘זה נוסבאום, הוא עובד פה’ - וזהו, התחלתי לעבוד שם. אחרי כמה שבועות עשיתי קופי טסט ל’ארץ נהדרת’ ועברתי. באתי לאדיר כדי לספר לו, ואיך שנכנסתי לחדר - לפני שהוצאתי מילה מהפה - הוא אמר לי ‘אז ‘ארץ’ לוקחים אותך, אה?’. שנינו צחקנו, הוא נתן לי את ברכת הדרך וזהו”.
כשהגעת ל”ארץ נהדרת” היית אנונימי למדי.
“נכון. כשהגעתי לישיבה הראשונה של פתיחת העונה גיליתי שמדובר בישיבה שהיא יותר פורמלית ופחות ישיבת עבודה - והיא כללה גם את השחקנים. איכשהו יצא שישבתי בין אורנה בנאי לדב נבון, ובוא נעזוב את זה שבהמשך הבנתי שזה לא כל כך טוב שאתה בא ובוחר לעצמך מקום ישיבה.
בקיצור, הישיבה מתנהלת ומתישהו יצאתי לשירותים. לא הייתי צריך להשתין. פשוט שטפתי פנים בכיור וחשבתי לעצמי ‘עוד מעט עולים עליך, מבינים שבטעות הגעת לפה ובועטים אותך קיבינימט, אז תנסה ליהנות מהישיבה הזאת כי זה אוטוטו נגמר’.
בעונה הראשונה שלי שם הייתי בהלם שאני בכלל חלק מהדבר הזה. אני עדיין קצת בהלם, ואני יודע שבחוץ מסתובבים המון אנשים לא פחות מוכשרים שדברים כאלה לא קורים להם בגלל מזל או בגלל האודישן הלא נכון או אני לא יודע מה. הדברים האלה ממש לא מובנים מאליהם בשבילי”.
אז למה דווקא אתה?
“אם הייתי יודע הייתי נהיה קואוצ’ר, אבל מכיוון שאני לא יודע ומכיוון שאני לא אדם נכלולי, אני לא חושב שיש לי עתיד בתחום העיסוק הספציפי הזה. שמע, צריך הרבה מזל כדי ליפול על האודישן הנכון ולקבל את ההחלטות הנכונות בהמשך, אבל חלק גדול מהעניין זה ההבנה שמדובר בעבודה.
אתה אמנם לא צריך להתייצב בתשע בבוקר, אבל זו עבודה ואתה חייב לקחת אותה הכי ברצינות. למזלי ולשמחתי, שני האנשים הראשונים שעבדתי עבורם - אדיר מילר ומולי שגב - הם אנשים שעובדים קשה מאוד ובמקצוענות מוחלטת. זה הסטנדרט הראשון שאליו נחשפתי וזה מה שנשאר איתי”.
הראיון המלא בגיליון רייטינג החדש
נא להמתין לטעינת התגובות
ברייטינג תמצאו את כל מה שמעניין בעולם הבידור הישראלי והעולמי: טלוויזיה, רכילות, מוזיקה, קולנוע, חיי לילה ופרסום. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122. 
אקו"ם