איזה שעמום: ביקורת על "אפרודיטה"
אחרי כל מה שקיילי מינוג עברה בחיים אפשר היה לצפות ממנה למשהו מעניין יותר מהאלבום השטחי והעייף הזה
''Aphrodite'', הליקון
אפרודיטה עטיפת האלבום
אבל למרבה הצער כולם יחד וכל אחד לחוד לא מצליחים לעשות לקיילי ממש טוב באלבום הזה. קיילי, מצדה, היא אותה קיילי, ולפי האלבום הזה היא לא מתכוונת להשתנות (שוב) בקרוב. מאז שעשתה את הקאמבק שלה לסצנת הפופ, ואחרי שהניסיון במים האלטרנטיביים לא ממש עלה יפה, קיילי לא ממש משתנה. יכול להיות שזה טוב מבחינות מסוימות, אבל אני חייב להודות שזה קצת משעמם.
קיילי נשמעת באלבום הזה קצת - איך לומר זאת בעדינות - עייפה. אחרי הסרטן והפרידות הייתם יכולים לחשוב שהנה הולך להגיע ממנה אלבום קצת שונה - אולי אפילו, חס וחלילה, עמוק יותר - אבל מתברר שאין מצב להוציא ממנה את הפופ. בשורה התחתונה כל השירים באלבום בסדר. עושים את העבודה. אבל אם אתם מצפים למצוא פה דברים ממש טובים, כמו הסינגל הראשון והמתוק, "All the Lovers" אז תשכחו מזה. לא במקרה השיר הזה שוחרר כסינגל הראשון.
בשיר הרביעי, "Closer", יש איזה ניסיון לעשות משהו אחר, אבל הוא מתקשקש ככל שהוא מתקדם ובסופו של דבר פשוט הופך למשהו רועש ולא ברור. קטעים כמו "Is Beautiful Everything" בכלל עדיף לא לזכות בתגובה. הסינגל הבא צריך להיות שיר הנושא של האלבום, "Aphrodite", שיר קליט ולא רע בכלל. גם "Illusion" הוא להיט פוטנציאלי ואחד השירים הטובים באלבום, אבל הבנאליות ממשיכה ב-"Better than Today", שממש מחזיר את קיילי לימי סטוק אייטקן ווטרמן - ובשנת 2010 זו מן הסתם
לא מחמאה.
כנראה גם קיילי הבינה שהדיסק הזה הוא לא שוס גדול, כיוון שפצחה במסע קידום מכירות אינטנסיבי, שבמסגרתו הפתיעה את הסיזר סיסטרז על הבמה באחד הפסטיבלים. אבל גם האלבום החדש של הסיסטרז, אפעס, לא משהו, כך שזה יצא קצת כמו לשים מינוס עם מינוס.
בכלל, קורע אותי שאמנים בוחרים לאלבומיהם שמות כמו "אפרודיטה", " ונוס", "פגסוס" וכו'. זה נדוש כמעט כמו לקרוא לכלב שלך רקסי, וכמעט תמיד זה מבטיח אלבום סתמי. מהבחינה הזאת קיילי מבטיחה ומקיימת.
נא להמתין לטעינת התגובות
ברייטינג תמצאו את כל מה שמעניין בעולם הבידור הישראלי והעולמי: טלוויזיה, רכילות, מוזיקה, קולנוע, חיי לילה ופרסום. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122. 
אקו"ם