משחק ילדים
אם הדבר הראשון שעובר לכם בראש כשאתם רואים את אור גלעדי הוא "איזה חמוד!" אתם לגמרי צודקים. המתמודד הכי צעיר ב"כוכב נולד" בראיון ראשון: לא מתרגש מהתהילה, מקבל מאות שיחות ביום, ולא מסכים עם ההשוואה לג'סטין ביבר. אה, והוא כבר יודע מי יהיה בגמר. ראיון עם כוכב בהתהוות
אור גלעדי צילום: רענן כהן
אתה מקבל הרבה שיחות מאנשים שאתה לא מכיר?
"האמת שכן, כי לקח קצת זמן עד שחסמתי את המספר ב-144. לא חשבתי שזה יהיה ככה, כל ההתלהבות. אנשים מתקשרים אליי כל הזמן."...
כמה שיחות אתה מקבל ביום?
"בהחלט מספיק", הוא צוחק. “אתמול, למשל, שכחתי את הסלולרי אצל אחי. כשחזרתי אליו בערב לקחת אותו, היו לי 114 שיחות שלא נענו... מתקשרים אליי ואומרים לי 'אתה שר יפה', ‘בהצלחה', ‘אנחנו אוהבות אותך', ויש אפילו כמה בנות ששאלו אותי אם אני יכול לבוא לבקר אותן בבית".
מה היה המקרה הכי מוזר שקרה לך עם מעריצים?
"לא מזמן התקשרו אליי ועניתי: ‘הלו?', ובצד השני שמעתי ילדה בת 13 בערך ששאלה 'זה אור גלעדי?'. אמרתי 'כן, מי זו?', ופתאום שמעתי אותה מתחילה להתנשף במהירות, כאילו היא חוטפת התקף לב! היא ניסתה לדבר ולא הצליחה, וזה היה ממש מלחיץ. אחרי כמה שניות ניתקה את הטלפון... אני ממש נבהל מדברים כאלה".
קורה לך שאנשים עוצרים אותך ברחוב, מבקשים חתימות?
“קורה, בטח שקורה, וזה קצת מלחיץ. אנשים אומרים לי 'תייצג את העיר בכבוד! תעשה לנו כבוד', אבל בתכל'ס אני מייצג רק את עצמי. אנשים מציעים לי כל מיני הצעות, לעשות ככה, לשיר ככה, לשתות גוגל מוגל."...
נפתח בזה: אור גלעדי הוא מתוק אמיתי, אין ספק בעניין הזה. הנער בן ה-16 וחצי שהגיע מטירת הכרמל עם לוק של ילדון שבה את כולנו מיד בקסמו וגם בקולו הצעיר. הוא החל לשיר בכיתה א', ובאודישנים של "כוכב נולד" הוצג על תקן "הילד הקטן שאיבד את אמא שלו", גימיק שהחזיק מעמד עד לשלבים מאוחרים ביותר, אך אז הראו לו השופטים באדיבות את הדלת החוצה, כשהם כמובן קוראים אחריו כמיטב המסורת: “אל תפסיק לשיר". אבל הודות לקדוש ברוך הוא, ועם קצת עזרה מגלגל ההצלה, הוחזר אור גלעדי לנבחרת התוכנית יום לפני השידור החי. עכשיו אנחנו יושבים לראיון, הנבחרת שהתחילה ב-27 מתמודדים ירדה ל-18, ואור יושב מבויש על סט צילומי הראיון הזה ומחייך לכולם, עדיין לא מעכל מה קרה איתו: “אני משתדל לקחת הכל כמה שיותר בפרופורציות", הוא אומר, “בתוכניות הראשונות בכלל לא נלחצתי, אבל בתוכנית הספישל שבה התארח אייל גולן, נלחצתי מאוד".
למה?
"למדתי את השיר 'ים של טעויות' רק יום לפני התוכנית, וקצת שכחתי את המילים כי לא ממש הכרתי את השיר, ובסוף עשיתי... טעויות", הוא צוחק. “הייתי מרוכז יותר במילים, ומכיוון שכמה מתמודדים לפניי טעו ושכחו את המילים אמרתי לעצמי 'אסור שזה יקרה לי', ובסוף זה קרה כי לא הייתי מרוכז מספיק".
רוב המתמודדים שמגיעים לתוכנית בונים על קריירת מוזיקה ענקית ואז מודחים ומופתעים. מה איתך?
“אני באתי בשביל החוויה. ברור שבאתי גם כי אני רוצה שתהיה לי קריירה יום אחד, כל המתמודדים רוצים. אבל אני באמת לוקח את זה כחוויה".
ומה אם מחר תודח, אתה תהיה בסדר עם זה?
"כן", הוא מהנהן, “אני מביא את כל כולי, אבל אני משתדל לא להילחץ מזה. לדוגמה, יש מתמודדים שכשהם עוזבים הם ממש מבואסים, ואני לא מבין אותם. עצם זה שהגעתי מבין כל האלפים ל-27 האחרונים, לנבחרת, זה מכובד מאוד. אצל שאולי, למשל, אני חושב שזה היה ההלם הראשוני שביאס אותו, ולכן הוא יצא כמו שהוא יצא, בכעס. אבל ראיתי אותו למחרת והוא חייך ובאמת הרגיש סבבה".
אתה חושב שזה יכול לקרות גם לך?
"הכל יכול להיות. אני בטוח שאם אודח גם אני אחוש את ההלם הראשוני. אני אתבאס קצת, אבל אני חושב שאחזור מהר לפרופורציות. זה בסך הכל משחק".
עניין של גיל
לא מעט נאמר על העונה הנוכחית של "כוכב נולד". ביקורת רבה נמתחה על העובדה שרוב המתמודדים השנה נבחרו בזכות הסיפורים האישיים שלהם ולא בזכות כישרון אמיתי. אור הגיע על תקן" ילד הפלא" של התוכנית, ששר בלדות ושירים מרגשים שיגרמו למין הנשי להזיל דמעה ולסמס לו בטירוף ולצביקה להשחיל בדיחה על הגיל שלו ועל המראה הצעיר. כולם מרוויחים.
כשהגעת לאודישנים הרגשת את פער הגילים בינך ובין המתמודדים האחרים?
"שמתי לב שאני קטן יותר, אבל... פער כלשהו? לא הרגשתי".
לא הרגיז אותך שהתייחסו אליך קצת כמו לילד?
"אולי טיפה, כן. חשבתי שאנשים לא מתייחסים אליי ברצינות, כאל זמר, ומדברים רק על זה שאני ילד ואומרים 'איזה חמוד', אבל אנשים מפרגנים לי ברחוב ואומרים לי: ‘אהבנו את הביצוע שלך', ‘שרת יופי בשבוע שעבר'".
השופטים באמת אמרו שאתה צעיר מדי, אבל הקהל העביר אותך. זה הלחיץ אותך?
“נכון שבהתחלה השופטים אמרו שאני עדיין לא מתאים לנבחרת, אבל לקראת הסוף הם כן האמינו שאני צריך להיות שם, ועובדה שהשתתפתי בגלגל ההצלה. זה היה מלחיץ, בטח. זו היתה ההזדמנות האחרונה להיכנס לנבחרת".
לא חשבת לעצמך שאולי השופטים צודקים ואתה צריך לחכות?
"כשהודיעו לי שלא עברתי, דנה אמרה לי: ‘חכה, הסבלנות משתלמת'. היו לי המון לבטים אם בכלל ללכת לגלגל ההצלה, או שאולי אני באמת צעיר מדי וכדאי לי לחכות, אבל כולם ממש דחפו אותי ללכת עד שאמרתי לעצמי: ‘מה יש לי להפסיד ?אם כבר הגעתי
לשלב מתקדם כל כך, למה שלא אמשיך? אני מודה שחששתי גם שאקום בבוקר עם קול כזה", הוא משמיע קול בס נמוך, “אני אלחץ מאוד אם ישתנה לי הקול באמצע התוכנית, וקורה לי לפעמים שאני לא מצליח להגיע לטון המדויק מפני שמשתנה לי הקול".
על מי אתה סומך יותר - על השופטים או על הקהל?
"אני סומך על כולם באופן שווה. מבחינה מוזיקלית, בטח שאני סומך יותר על הדעה של השופטים. מבחינה אישית אני מתחבר יותר לקהל, כי מי לא אוהב את הקהל שלו? (צוחק). בלי הקהל לא היינו בכלל שרים בתוכנית".
לאיזה שופט אתה מתחבר יותר, מקשיב יותר?
"אני מתחבר מאוד לפבלו, כי הוא תמיד אומר לי את האמת בפנים. אם אני נותן ביצוע טוב, הוא לא יחסוך במחמאות, אבל אם הביצוע שלי רע הוא יגיד לי את האמת דוך בפנים".
מה יקרה אם הוא ייתן לך ביקורת רעה?
“אני אפנים את הביקורת שלו, אלמד מהטעויות, ואנסה לשפר את הביצועים שלי וללמוד ממה שהוא אמר".
אתה מתגורר בטירת הכרמל. איך אתה מסתדר בכל יום עם הנסיעות?
“אני נוסע ברכבת לחדר החזרות שלנו, שממוקם בבית האח הגדול, ליד ירושלים. זאת נסיעה די ארוכה שלוקחת לפחות שעתיים".
ואז צריך גם לחזור... זה בטח לוקח לך חצי יום.
"אין מה לעשות, כדי להיות זמר מצליח צריך להקריב".
יוצא לך לחשוב מה יקרה ביום שאחרי? התוכנית תסתיים ומה הלאה?
"אני מקווה למצוא מנהל אישי טוב שיש לו קשרים ויוכל לסדר לי הופעות בארץ. הייתי שמח להיות כמו עומר אדם, הוא מצליח מאוד. יש לו שירים טובים".
ועל הגמר כבר יצא לך לחשוב? אתה מאמין שתהיה בשלישיית הגמר?
"הממ... זו שאלה קשה", הוא מחייך וחושב לעצמו קצת. “אני חושב שכן, אני רואה את עצמי בגמר, אני מאמין שאני יכול להגיע לשם".
את מי עוד אתה רואה בגמר?
"את דיאנה גולבי, אבי בן אבו ו... מעיין בוקריס. מעיין תותחית שחבל על הזמן".
חושב שתזכה?
"וואי, זה עוד ממש רחוק. אני לא חושב על זה, אז אני לא ממש יודע...".
המשך הראיון עם אור גלעדי בגיליון השבוע של "מעריב לנוער".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם