ראשי » מעריב מגזינים » רייטינגגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

קאבר גירל: על "Bionic" של כריסטינה אגילרה

במקום להמציא את עצמה מחדש, בוחרת כריסטינה אגילרה לחקות באלבומה החדש את ליידי גאגא, ריהאנה ו-M.I.A. כן, זה פאתטי כמו שזה נשמע

מסכנה כריסטינה אגילרה. כבר שנים שהיא מחפשת את עצמה מבחינה מוזיקלית ולא מוצאת. באלבום הראשון, אף שהוא נקרא על שמה, היא ניסתה נורא חזק להיות בריטני ספירס, אבל מהר מאוד הבינה שעם קול כמו שלה מגיע לה להיות קצת יותר מסידני לאופר של שנות האלפיים.

- לראיון עם כריסטינה אגילרה

מה שכן, זה הוביל אותה לצעד הראשון, והיחיד, בכיוון הנכון במסע הגילוי המוזיקלי שלה: ב-2002 היא הגיחה עם “Stripped” - אלבום סקסי ובועט שכלל גם תדמית חדשה ופרובוקטיבית. החברה הטובה של בריטני הפכה לסמל סקס מיוזע, אולי אפילו יותר מדי, עם קליפ הזוי, על סף הפורנו, לשיר “Dirrrrty”, שידע יותר פארודיות מהפרק האחרון של “אבודים”. 

תוך כדי זה אגילרה אפילו ניסתה להגיד משהו חשוב, בשיר הפונה ללבם של כל המאותגרים בעולם - “Beautiful”, אבל אז הגיע האלבום השלישי והמוזר, “Back to Basics”, שבו בחרה לעשות מחווה סגנונית לסווינג של שנות החמישים. המבקרים אהבו, אבל המעריצים לא כל כך ידעו איך לעכל את הרטרו הייחודי, כך שבסופו של דבר זה היה האלבום הכי פחות נמכר שלה. אולי זו הסיבה שבגללה מיהרו בחברת התקליטים להוציא מיד אוסף של הלהיטים הגדולים, כדי להזכיר מאיפה אגילרה באה ולאן בדיוק הם מבטיחים שהיא תחזור. 

עכשיו אגילרה חוזרת, ותהרגו אותי אם אני יודע מה היא רוצה מהחיים שלי, כי דיסק יותר נטול סגנון ועתיר חיקויים מזה לא שמעתי כבר מזמן. בסינגל הראשון והסתמי לחלוטין, “Not Myself Tonight”, היא אכן לא הייתה היא, אלא העדיפה לנסות לעשות ליידי גאגא והגדילה לפדח כשניסתה להעתיק גם את הסגנון הוויזואלי של המלכה החדשה. על זה היא כבר חטפה קיטונות של ביקורת ואינספור השמצות ממעריצים שהרגישו שמנסים לעבוד עליהם.

הסינגל, כצפוי, העפיל רק למקום ה-23 בבילבורד – ללא ספק הישג שלילי למלכת פופ כמו כריסטינה אגילרה, בעיקר לאור העובדה ששרלילות צעירות כמו קישה ושונטל (מי? בדיוק!) משאירות לה אבק שבוע אחרי שבוע. הפדיחה

הייתה כה חמורה שבחברת התקליטים החליטו להקדים את הוצאת הסינגל השני מהאלבום “Woohoo”, אלא שזה נכשל אפילו יותר מקודמו, נכנס רק למקום ה-60 בבילבורד ונבעט החוצה מהמצעד תוך שבועיים.

בסינגל הזה היא כבר ניסתה להיות M.I.A, ריהאנה או אלוהים יודע מה, עם ביטים שבטיים אפלים והרבה צרחות לא מובנות. אלא שכאמור גם זה לא עזר לה. וככה זה ממשיך באלבום: אגילרה יורה לכל הכיוונים. בכל טרק היא מנסה את מזלה במגרש של אחרים. חבל. בכל זאת, יש לה מיתרי קול מעולים. משהו בין שירלי בייסי לאריתה פרנקלין. לא ברור מה גרם לה להוציא אלבום שנשמע כמו אלבום קאברים לסגנונות הבולטים כיום בשוק. בשביל זה יש לנו את “Glee”.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...