17 לנצח
לא נלחמת בשם "רוני סופרסטאר", לא מצטערת על הגיל הצעיר שבו פרצה ולא מרגישה צורך להוציא אלבום חדש. רגע לפני שהיא מצטרפת למנחי ערוץ הילדים, רוני דואני מדברת איתנו בגלוי על התדמית המתוקה (“לא הפעלתי כפתור ואמרתי: 'עכשיו אני רוני סופרסטאר'"), על הקליפ הנועז ל"לא שם" (“זו היתה לגמרי אני") ועל תקרית השמלה השקופה ("רציתי לקבור את עצמי")
"גם עכשיו, כשאני מדברת על גיל העשרה שלי, אני חושבת: 'באמת? זה כבר עבר?'", אומרת רוני. "כשזה קרה בזמן אמת, זה נראה לי נורמלי לגמרי וגם לאנשים סביבי, אבל עשיתי המון ויתורים מתוך רצון להצליח ומתוך תחושה שמוטלת עליי אחריות".
את חושבת שהעובדה שהתחלת את הקריירה שלך בגיל צעיר כל כך השפיעה עלייך בטווח הארוך?
“רק עכשיו, בראייה לאחור, אני רואה כמה זה השפיע. לא הייתי טינאייג'רית רגילה. ידעתי שאם אני מפסידה שיעורים אני חייבת להשלים הכל, ואין דבר כזה שאני לא ניגשת לבגרויות, שזה דבר מלחיץ מאוד. החברים והחברות לא תמיד הבינו או ידעו איך לעכל את העובדה שאני מפורסמת, אבל זה רק טבעי. אנחנו הרי אמורות להתעסק בדברים אחרים לגמרי בגיל הזה, אבל בזמנו זה היה החלום שלי, ורציתי ללכת איתו עד הסוף, לא ראיתי ימינה ושמאלה. עכשיו, כשאני בת 24 ומסיימת תואר ראשון במכללה, יש לי חברות חדשות ששואלות אותי איך היה אז, וכשאני משחזרת הכל זה באמת נראה לי לא פשוט כמו שבזמנו חשבתי שזה. זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, וקיבלתי את זה בזרועות פתוחות כי זה מה שרציתי".
בטח היו לזה גם צדדים שליליים...
"היו אנשים חדשים שפגשתי בדרך, למשל בחורים שאת לא יכולה לדעת אם הם רוצים להיות איתך כי את בחורה ממש מגניבה או כי הם סתם רוצים להגיד שהם היו עם 'רוני סופרסטאר'. אי אפשר לדעת. לפעמים הלב נפגע ולפעמים לא. אבל לא עצרתי לחשוב על זה, כי אם הייתי עוצרת יכול להיות שזה היה מבאס אותי מאוד. אז כן, היו לפעמים ריבים וסכסוכים, אבל זה תמיד קיים אצל בנות. היה לי כיף, ואני ממש לא מצטערת על הגיל שבו התחלתי".
איך עשית את ההפרדה בין "רוני הכוכבת" לבין רוני הבחורה הרגילה שלומדת בבית הספר?
אלה שעזרו לי לעשות את ההפרדה הזאת הם חד משמעית ההורים שלי. בבית אני בשום אופן לא יכולה להתנהג כמו דיווה. אני יכולה ללכת לסטים, להצטלם, לשיר, לעשות מה שאני רוצה, אבל בסופו של דבר אני אשקיע ואלמד לבחינה, אנקה ואסדר את החדר, אעשה כלים, אוציא את הכלב, כמו כולם. גם הצבא עזר. בסך הכל עברתי את המסלול שכולם עוברים, אבל בשינויים קלים שהתאימו לי. לכל האירועים החשובים הגעתי עם כולם - למסיבת סוף השנה, לסיום הבגרויות, לסיום הצבא. נשארתי עם שכבת בני הגיל שלי".
כשפרצת לתודעה השוו אותך לבריטני ספירס, זמרת פופ בלונדינית ששרה ורוקדת קצת כמו בובה על חוטים. איך התמודדת עם זה?
"חוץ מלחייך ולהגיד 'וואו! לזה לא ציפיתי!' לא היה לי מה לעשות. הרי אני מעריצה ממש גדולה של בריטני, לא ציפיתי שיערכו את ההשוואה הזאת ויקפצו רחוק כל כך. בסך הכל השוו אותי למודל החיקוי שלי. זה החמיא לי והצחיק אותי, אבל הזכרתי לעצמי שאני זו לא היא, וכשהיא עשתה קרחת אמרתי לעצמי: 'טוב שאני זו לא היא!'".
אבל לא היה לך רצון להוכיח שאת יותר מאשר בלונדינית מתוקה?
"לא הפעלתי כפתור ואמרתי: 'עכשיו את רוני סופרסטאר'! מה שהחברות שלי קיבלו בבית הספר זה אותה בחורה שעמדה על הסט מול הצלם וחייכה. כשהייתי באולפן ההקלטות, לא רציתי להיות באף מקום אחר. זו הייתי אני. אני בחרתי את השירים לאלבומים שלי ואני עברתי על הטקסטים שלי".
באמת היתה לך השפעה כזו? הרי מי שלקח אותך חיפש מוצר.
"עשו אודישנים, ראו המון בנות ואני התאמתי להם לנישה הזאת. רקדתי מגיל ארבע, וכשבחנו אותי בשירה הבינו שאם יעבדו איתי, אני יכולה להיות זמרת. למדתי פיתוח קול, ותוך כדי עבודה הזכרתי לכולם בהתנהגות שלי שאני בעצם רק נערה בת 17. אני בחרתי את הבגדים, את השירים, את המוזיקה. לא נתנו לי לרגע
ומתי הפסיק הליווי הצמוד הזה?
"אני חושבת שזה הפסיק כשהתגייסתי. כבר הייתי בתוך התעשייה ואת רוב הכתבים כבר הכרתי. הבנתי שזה בסדר להיות קצת תוקפנית כשמשהו לא מוצא חן בעינייך".
נפגעת פעם ממשהו שנכתב עלייך?
"בזמנו, כשדגמנתי את בגדי הים של 'בננה', היה איזה כתב ששאל אותי אם זה לא מפריע לי שגברים מזילים עליי ריר. עניתי לו שגם בחוף הים, כשאני הולכת בביקיני, גברים יכולים להזיל עליי ריר. ואז הכותרת של הכתבה היתה: 'לא אכפת לי שיזילו עליי ריר!'. זה היה עיוות מוחלט".
אאוץ'. אבל נראה שאת עדיין "מוגנת". יותר מאומנים אחרים.
"נכון, אני שומרת על עצמי. אני דואגת שהכל ייסוב סביב העשייה המקצועית שלי ולא מעבר לזה. כשאתה עושה משהו שאתה אוהב כל כך, אתה שומר עליו מכל משמר".
אי אפשר להכחיש את העובדה שבשנים האחרונות רוני קצת נעלמה. את האלבום האחרון שלה, “לא עוצרת", הוציאה כבר לפני ארבע שנים. מאז הספיקה להתגייס, לככב במחזמר, לשחק בסדרת הטלוויזיה "ראש גדול", לדגמן בגדי ים, לככב בפסטיגל, ללמוד תקשורת במכללה ועכשיו גם להצטרף לצוות מנחי ערוץ הילדים. הספק נאה, ועם זאת נראה שהיא נעלמה קצת מהתודעה.
"“כן, לקחתי פסק זמן מכוון אחרי שני אלבומי זהב ו-DVD", היא מנסה להסביר, “העשייה שלי סובבת סביב המוזיקה. כשאין לי מה להוציא אני לא מוציאה. אני מחפשת את הדבר הבא, וזה לקח לי כמעט שלוש שנים. נכנסתי לתהליך של חיפוש חומרים וקיבלתי הרבה השראה מכוכבים בחו"ל".
נראה שחלק מההשראה הזאת הגיעה מקליפים נועזים של זמרות כמו ליידי גאגא, שכן הקליפ החדש של רוני לסינגל" לא שם" הוא קפיצת מדרגה מבחינת התדמית של הילדה הטובה והמתוקה שאליה התרגלנו.
"בזמנו זה התאים לשיר, ואני מרוצה מאוד מהתוצאה הסופית", היא אומרת, “הקונספט של הקליפ מתאים מאוד לאופנת הרטרו שיש עכשיו. זה הקליפ הראשון שלי שאין בו כוריאוגרפיה והייתי צריכה לאלתר. הרגשתי שהקליפ ממש מייצג אותי – מצד אחד, אני אשה צעירה, ומצד שני, אני שטותניקית כזאת. זה היה לגמרי אני".
נראה שאת מופתעת שהיתה לך זכות בחירה.
“כשאנחנו ניגשים לווידאו קליפ זה שואו שלם. ב'לא שם' פתאום הבמאית ניגשה אליי ואמרה שזו ההזדמנות שלי לאלתר ולהיות אני. זה היה פשוט מדהים, כיף אחד גדול".
איך משתלב קליפ כזה עם הכניסה שלך לערוץ הילדים?
"הקליפ לא משודר בערוץ הילדים, ואני גם לא חושבת שילדות בנות שבע או שמונה מייחסות לזה חשיבות. הן שואלות אותי מאיפה החולצה, מאיפה האיפור, הן מחפשות את העולם המוכר שלהן, יש הפרדה מוחלטת. תכנים שמיועדים לערוץ המוזיקה לא נכללים בערוץ הילדים פשוט מפני שלא מדובר באותו קהל יעד".
מה לגבי השם "רוני סופרסטאר"? זו תדמית שתרצי להיפטר ממנה?
"אין לי שליטה על זה. זה משהו שאנשים יצרו כשהם היו שומעים ברדיו: 'ועכשיו: רוני - סופרסטאר', אז זה נדבק להם. בהתחלה נבהלתי מהכותרת, אבל אני לא נלחמת בזה. זה לא דבר שלילי. ההבדל הוא שעכשיו יודעים את שם המשפחה שלי...".
רוב השירים שלך בעצם קנויים מחו"ל. לא כתבת והלחנת אותם. זה משהו שתרצי לשנות בעתיד?
"תראי, אי אפשר להיות טובים בהכל. ניסיתי לכתוב, אבל לשירה ולכתיבה יש חוקים ברורים מאוד. גם מירי מסיקה ושירי מימון לא כותבות בעצמן את כל השירים שלהן. כל אחד טוב במה שהוא עושה, וכשהוא לא טוב במה שהוא עושה, יש אנשים אחרים שזה המקצוע שלהם. הכתיבה שלי כרגע היא ברמה בוסרית מאוד, היא לא טובה מספיק כדי לחשוף אותה".
היית רוצה לייצג אותנו באירוויזיון?
"זו שאלה קשה. מצד אחד, זו במה מטורפת. כשהראל עלה על הבמה באירוויזיון האחרון התרגשתי מאוד בשבילו, ממש עצרתי את הנשימה יחד איתו. מצד שני, זה כרוך בהמון לחץ. קשה לי לענות על זה כרגע. אם תגיע הצעה, אני אחשוב על זה לעומק".
אז מה בעצם מצב הקריירה שלך כרגע? יש אלבום בדרך?
"מה זה אלבום? היום לפלסטיק אין משמעות. כל קוראי 'מעריב לנוער' יודעים שכל מה שהם רוצים הם יכולים להשיג באינטרנט. כרגע אין אלבום באופק, אבל אני אמשיך להוציא סינגלים. כשאנשים אוהבים שיר מסוים, הם מורידים אותו ישירות לסלולר ומשלמים רק עליו. הטקטיקה השתנתה, והדיסק עצמו הוא כבר לא העניין".
זה מעציב אותך שזה נהיה ככה?
“לא, זה כמו שפעם היו תקליטים, אחר כך עברו לקלטות, לדיסקים, למיני דיסק. אין מה לעשות, הטכנולוגיה מתקדמת, הדברים משתנים".
המשך הראיון עם רוני בגיליון השבוע של "מעריב לנוער".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם