ראשי » מעריב מגזינים » מעריב לנוער

דברים שלמדנו בחוות האוטובוסים

"עספור" שלנו עזבה אותנו בטרם עת, ממש כמה רגעים אחרי שהתמכרנו סופית ונואשות לחבר'ה מהחווה הכי מדוברת בירושלים. כדי שלא נתגעגע יותר מדי עצרנו להיזכר בכל השיעורים שלמדו מהסדרה, והיו הרבה כאלה. לשמור ולגזור

שיעור בלשון
כל מי שמרגיש שלאחרונה הוא אומר יותר מדי "פפוק" או לחילופין אולי מדבר בערבית מדוברת, בוודאי יודע למה כוונתנו. אוצר המילים של החבר'ה מחוות האוטובוסים של "עספור", נכנס עמוק לתוך הסלנג היומיומי השולט. ניוטון הפך ללא פחות ממחיה השפה העברית, לאיציק יש מבטא כבר יותר משל סבתא שלי ותבור מביא אותה בביטויים גרנדיוזיים על ימין ועל שמאל, דוגמת “פתאום את מסננת אותי כאילו אני פסטה". הכי האקדמיה ללשון.

שיעור בערבית
אם כבר עסקנו בשפה העברית, אי אפשר שלא לחזור ולהדגיש את העובדה שחצי מהדמויות בסדרה דוברות ערבית מדוברת. בין אם זה תבור שמסנן "אלבאב אל מפתוח" או סבא ואמא של מוטי שמדברים על ה"עספור" המפורסמת. אולי זה מה שיוביל לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני? אינשאללה.

שיעור בתקשורת
לאלה מבינינו שרבו עם חבר/חברה/בן משפחה/דודה מדרגה שנייה מומלץ לצפות בפרקים ששודרו לאחרונה וללמוד כיצד יש להשלים כראוי. קיימות כמה הצעות, והטובות שבהן: להביא כבשה ולנסות לשחוט אותה בשם הסולחה ו/או לשפוך על עצמך חצי ליטר דלק ולאיים בדליקה. מומלץ וייחודי כאחד.

שיעור בגיאוגרפיה
אין כמו" עספור" כדי ללמוד על הגיאוגרפיה של ירושלים. כל מי שצפה בסדרה מראשיתה כבר הבין שמרחביה זה ליוגורטים, קרית משה זה המקום הכי מדליק בעיר, ושבשום פנים ואופן ממש לא כדאי לישון בגן סאקר. המעברים הקצרים בזמן התוכנית שמראים כל מיני מקומות בעיר ממש עושים חשק לעשות שם איזה סיבוב. ירושלים חזרה לאופנה ובגדול. תל אביב מי?

שיעור במתמטיקה
אחד ההישגים הכי גדולים של "עספור" היה כמובן בתחום המתמטיקה. בכל פרק שחלף הצופים מצאו את עצמם מחשבים כמה ימים נשארו למוטי עד שהוא יצטרך לשלם את החוב וכמה כסף בדיוק הוא צריך לעשות מדי יום כדי לעמוד בחוב הזה בדיוק. בכל פעם שהחבורה מצאה דרך חדשה

ומפוקפקת להרוויח כסף, כולנו כססנו ציפורניים וחישבנו את סיכויי ההצלחה שלהם. הסדרה מציגה לצופה התמים אפשרויות רבות להרוויח כסף ובהן העלמת מס, קומבינות ברשת ועוד שלל דברים לא חוקיים, ומסתבר שגם לא רווחיים... העיקר הכוונה? אז זהו, שלא.

שיעור במלאכה ובאמנות פלסטית
אין ספק שהחבורה בהחלט הצליחה לעצב לעצמה מקום מגורים ראוי ואפילו מגניב למדי. כולנו מתפעלים כל פעם מחדש איך זה שהאוטובוסים באמת מכילים הכל - החל ממקרר וכלה בשירותים. פינת הקפה מעוצבת בטעם רב וכל התוספות והשבשבות המוזרות שתלויות פה ושם בהחלט מקנות למגרש האוטובוסים אווירה ביתית. בקיצור, בית פרטי - אאוט, חוות אוטובוסים - אין.

שיעור בלעשות חיים
מה שיפה בקצר, ניוטון, איציק ומוטי זה שהם לא מתאמצים. אין להם רצון להשיג עבודה רצינית, לא אכפת להם לישון באוטובוס או להתקלח בחצר. הם פשוט נהנים ממה שיש להם. כל מריבה או בעיה נפתרות בהשקת כוסית ובעוד כמה דברים לא חוקיים. אין להם שקל והקשר הארוך והרציני שלהם הוא עם אפחד, הכלב, אבל בכל זאת, החיים שלהם ורודים. בדיוק בגלל זה הם יחיו עד גיל  200, שלווים ונטולי דאגות.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...