שיטת היהלום: ביקורת על "יהלומים בשמיים"
משינה תוקפת בשלוש חזיתות - אלבום חדש, הורדות חינם באינטרנט והמוזיקה שהפכה אותם למה שהם. נראה אתכם מתגוננים
יהלומים בשמיים, פונוקול
לפני שניכנס לחדר הניתוח עצמו, כמה מילים על ההחלטה הנועזת במונחים משינאיים להעניק את האלבום להורדה חינמית ברשת. מעבר לנטרול הטעם המסחרי (אך הלגיטימי, חשוב לציין) שהותירה הלהקה עם צאת אלבום האולפן הקודם שלה, "רומנטיקה עתידנית", שכלל שת"פ עם סלקום, נראה שכעת משינה נכונה גם לתת ולא רק לקבל. ובכלל, כמו שכתבנו לא פעם - הגיע הזמן שאמנים מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית (ולא רק מהיציע) יבינו שהורדות בחינם באינטרנט זו לא מילה גסה.
אם נחזור אל האלבום, חבל שבהמשך לרושם החיובי אני לא יכול לזרום עד הסוף עם הקומפלימנטים, אבל הם בהחלט ישנם. זה לא האלבום הכי טוב של משינה, אין כאן משהו שיותיר אתכם פעורי פה. זו משינה הרגילה. לא בשעתה המיוחדת, פורצת הדרך או המפתיעה. דיסק רגיל ונחמד של הלהקה. למעשה זהו כיוון מובן והגיוני בעקבות איבוד הדרך בשנים האחרונות. נראה שחברי הלהקה החליטו לחזור למקום הפנימי שלהם, ומשינה בהחלט נשמעת כמו משינה הישנה והטובה.
משינה
צילום: יח''צ
בהמשך לציטוט ההוא של יובל בנאי, נראה שגם הוא עצמו לא יודע איך להגדיר את עצמו. זה מתבטא במנעד רחב של כיווני טקסט באלבום החדש. אבל בגדול, לרוב השירים יש מכנה משותף אחד: הבדידות. לפעמים זה מתבטא בתיאור הלבד שלו בבית ("בליינד דייט"), בשיטוטים מלאי הרהורים ("האושר הסמוי" ו"בין הצללים") ובקינה על אנשים שהלכו מחייו ("געגוע").
הטקסטים באמת יפים ונוגעים ללב, אבל הלחנים והעיבודים
הממוצעים מציבים מעליהם תקרת זכוכית שמונעת מהאלבום להמריא. מובן שתקרת הזכוכית נפרצת מדי פעם, כמו בשיר הטוב ביותר באלבום - "בין הצללים".
ובכן, משינה חזרה לעצמה, ואלה החדשות הטובות. נראה שבכוונה הם הלכו על משהו צנוע יחסית, רחוק מהסאונד הנפוח של האלבום הקודם, ועם תכנון להיות כמה שפחות מתוכננים. זה לא יצא מופתי, חד פעמי או נדיר, אבל בהחלט יצא אמיתי - וזה מה שחשוב.
ביקורות וכתבות נוספות ניתן למצוא ברייטינג החדש
נא להמתין לטעינת התגובות
ברייטינג תמצאו את כל מה שמעניין בעולם הבידור הישראלי והעולמי: טלוויזיה, רכילות, מוזיקה, קולנוע, חיי לילה ופרסום. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122. 
אקו"ם