הבלדה על ג'ון: ביקורת על "נער משום מקום"
במאית "נער משום מקום" רצתה לשמח הן את מעריציו השרופים של ג'ון לנון והן את הקהל הרחב, ויצא לה סרט לא אחיד ומצליח רק באופן חלקי
בסיפור זה בחרה לעסוק הבמאית סם טיילור-ווד, צלמת ואמנית אוונגרד מוערכת שזהו סרטה הארוך הראשון. בניגוד לכמה אמני אוונגרד שיצרו סרטים ביוגרפיים בשנים האחרונות (סטיב מקווין עם "רעב", ג’וליאן שנאבל עם "הפרפר ופעמון הצלילה" ו"בסקיאט"), היא בחרה לא ליצור סרט "אמנותי" במיוחד אלא פנתה לאפיקי יצירה מיינסטרימיים, סטנדרטיים ממש, כשבאה לצלם את תסריטו של מאט גרינאלש (התסריט התבסס על ספרה של ג'וליה ביירד, אחותו למחצה של לנון; גרינאלש כבר עיבד ספר ביוגרפי על מוזיקאי כשכתב את "קונטרול" של אנטון קורביין מ-2007).
למרות זאת עדיין עמדה בפניה של הבמאית משימה לא קלה - היא בוודאי הניחה שבסרטה יצפו גם מעריצים שרופים של לנון ושל הביטלס וגם צופים מהשורה שאינם מכירים את סיפור חייו לפרטיו, ונראה שהייתה מעוניינת לשמח את שתי הקבוצות. חוסר האחידות שמאפיין את הסרט כתוצאה מכך גורם לו להיות הצלחה חלקית בלבד.
נער משום מקום
מתוך הסרט
עלילת הסרט מתמקדת, כאמור, בנעוריו של לנון (ארון ג'ונסון, שיהיה אפשר לראות בקרוב בתפקיד שונה לגמרי בסרט הקומיקס "קיק אס", והפך גם לבן זוגה של הבמאית) באמצע שנות החמישים, בתחילת דרכו המוזיקלית וביחסיו עם דודתו מימי (קריסטין סקוט תומס), שגידלה אותו, ועם אמו ג'וליה (אן-מארי דאף), שחוזרת לפתע לחייו אחרי שנטשה אותו בילדותו.
Nowhere boy מתוך הסרט
שלוש הדמויות האלה הן לבו של הסרט. ג'ונסון עושה עבודה לא רעה בשילוב בין הגסות המסוימת של לנון ובין הפגיעות שבו (או לפחות בדמותו הציבורית הידועה), אם כי בוודאי יהיו כאלה שיטענו שהוא פחות מדי דומה ללנון ולא מחקה אותו ברמה מספקת (הוא גם יפה מדי. וגם המבטא שלו לא משהו). סקוט תומס נהדרת כהרגלה בגילום דמות שנדמית קפוצה ושמרנית אך בעלת כוונות טובות, אבל דאף היא הבולטת באמת במשחק סוער שמעניק לדמותה של ג'וליה נפח ועומק גדולים מאשר התסריט הואיל בטובו ליצוק אליה.
למרות חוזקן של הופעות השחקנים, הסרט אינו מרשים כפי שהיה יכול להיות בשל אותו ניסיון לספק את כולם. התסריט קופץ בין סנטימנטליות מוגזמת ומלודרמטיות לקטעים מדויקים
ועשויים היטב. המעריצים יזהו רפרנסים לחייו של לנון ולמקומות ואנקדוטות מחייו, אך הם עלולים גם לא לסלוח על אי דיוקים לא קטנים באותה ביוגרפיה (עם כל הכבוד לחופש בדרמטיזציות); אלה שאינם מכירים את הפרטים ייהנו מדרמה נחמדה אך עשויים לגלות שהם נתקלים בחורים בעלילה (שהמתמצאים השלימו לבד אפילו בלי לשים לב).
הפסקול המוצלח, המכיל שירי רוק בולטים מהתקופה, מהנה, אם כי הסרט מעדיף להתמקד ביחסיו של לנון עם הסובבים אותו ואינו מעמיד את המוזיקה במרכז. כך הפסקול אינו מתקשר ממש לאירועי הסרט אלא רק מלווה אותם כבכל סרט המכיל שירי רקע, והסרט מנסה להתרחק מחקירה מוזיקלית של כישרונו של לנון, מה שהיה יכול להיות תוספת מרתקת לביוגרפיה הזאת. הרי זה לא רק רוקנ'רול.
"נער משום מקום" ("Nowhere Boy"), אנגליה 2009, 95 דקות
ביקורות וכתבות נוספות ניתן לקרוא במגזין רייטינג החדש
נא להמתין לטעינת התגובות
ברייטינג תמצאו את כל מה שמעניין בעולם הבידור הישראלי והעולמי: טלוויזיה, רכילות, מוזיקה, קולנוע, חיי לילה ופרסום. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122. 
אקו"ם