"אם לא אעלה לגמר, אני אמות מבושה"
עוד לפני שנבחר השיר הישראלי שייצג אותנו באירוויזיון, יש להראל סקעת כבר תואר אחד: המתמודד הסקסי ביותר בתולדות התחרות. רגע לפני הקדם (שני, 21:00, ערוץ 2) הוא מדבר בגילוי לב מרגש על החששות, על האנטישמיות ועל הרצון לייצג גם את צה"ל בכבוד. אז תנו לו לנצח!
לפני שהחלטת ללכת על זה היו רגעים שחששת, התלבטת, אולי אפילו רצית לסגת?
"אני חושב שבעשור האחרון האירוויזיון הפך קצת לקרקס. המוזיקה התפתחה לכל כך הרבה מקומות, וזה דחק את התחרות הצדה. אני כן מרגיש שיש עכשיו איזושהי חזרה לעבר ושהזמרים בוחרים שירים גדולים, שזה נגדי, כמובן, אבל אני באמת מעדיף להפסיד בתחרות איכותית ולא לזכות במקום הראשון בתחרות סתמית. השנה יש הרגשה שהולכת להיות תחרות חזקה מאוד".
אגב, כילד נהגת לצפות באירוויזיון?
"לא באדיקות, אבל אני בהחלט זוכר את הניצחון של דנה אינטרנשיונל. באותה תקופה לא קלטתי את סדר הגודל של ההצלחה שלה. אני זוכר גם את הדצים, בעיקר את מה שהם לבשו, וגם את שירי מימון ואת בועז מעודה כמובן".
מהו שיר האירוויזיון הישראלי המועדף עליך?
"אני חושב ש'כאן' של הדצים, כי יש בשיר הזה משהו ישראלי מאוד ומצד שני לא קיטשי. הם היו צעירים ואנרגטיים ומגניבים יחסית לתקופה ההיא, והשיר ליווה אותי בהמון רגעים".
בלי לייגע אתכם בתיאורים מיותרים כמו "איך הראל סקעת אוהב את הקפה שלו" (סוכר חום, דא), בכל זאת שמנו לב לכך שהוא הזמין אוזן המן. ולא, לא רק בגלל פורים שביקר פה ליום וחצי, אלא מפני שמאמן הכושר אמר לו שהוא רזה מדי לאחרונה ושהגיע הזמן לעלות במשקל לקראת ההופעה.
"אתה
מ-1 עד 10: כמה אתה חושב על ההופעה מדי יום?
"10, ללא ספק. אני טוטאלי מאוד במה שאני עושה והולך עד הסוף. אני מודה שלא ידעתי עד כמה האירוויזיון היסטרי באירופה. כשדיברתי עם שירי מימון, היא אמרה לי שבארץ פשוט לא מבינים כמה זה גדול, כי בישראל הקדם בדרך כלל לא מושקע ותמיד משודר בערוץ 1, כי אין לנו תקציב במדינה לעשות דברים גדולים מדי, ולכן אני שמח מאוד שהשנה הקדם ישודר בערוץ 2, כי אם נותנים לו כבוד הוא ייראה טוב".
אגב, הגרעין העיקרי של מעריצי האירוויזיון הוא הומואים ולסביות. אתה כבר מרגיש את החיבוק מהם?
"אני לא מרגיש את זה כי אני עדיין לא שם, אבל אני רואה באתרים בעולם שיש מעריצים מכל שכבות האוכלוסייה, מהארץ ומחו"ל, דתיים, חילונים, כולם".
יהיה לך זמן באוסלו לעשות כיף, או שתצטרך לעשות חזרות כל הזמן?
"לדעתי יהיה לי המון זמן, כי אנחנו נוסעים לשם שבועיים לפני כן. שמעתי שהלילה בנורבגיה קצר מאוד, והאמת שזה קצת מפחיד אותי, מפני שכדי לשמור על הקול שלי אני זקוק לשינה טובה, ובכלל, אני אוהב מאוד את הלילה. אני מניח שאלחם בעצמי, אסגור את כל החלונות ואגיד לעצמי 'לא, אין אור בחוץ'. באופן כללי זמרים מקפידים על שנת לילה ארוכה. אני לא יודע מה קדם למה - אם אני ישן הרבה כי אני זמר או שאני זמר כי אני ישן הרבה", הוא צוחק.
אתה לוקח בחשבון אפשרות של הפסד?
"אני אומר לעצמי 'תקווה לטוב ביותר ותצפה לגרוע מכל'. מבחינתי, הופעה בלתי נשכחת היא הופעה טובה, כי בסופו של דבר למה אתה עולה להופיע? כדי לתת את ההופעה הכי טובה שאתה יכול. זה כמו לשיר שיר נורא אירוויזיוני ולזכות, אבל אף אחד לא זוכר אותך לאחר מכן. העיקר זה להתרכז בלהיות מצוין ולא בלנצח, כי מבחינתי ניצחון זה לא משהו שיכול לבוא בלי ביצוע מצוין, ולשם אני רוצה לנתב את האנרגיות שלי".
אבל אתה לא חושש שתקבל ניקוד נמוך ומכך שעלולות להיות לכך השלכות על הקריירה שלך?
"האמת שחצי הגמר מלחיץ אותי מאוד, יש לי פחד שאם לא נעלה לגמר אני אמות מבושה, ויש את החרדות הרגילות, מה אם הביצוע יהיה מזעזע... אבל יאללה, חפיף. אני יכול לפחד עד מחר, אבל מה כבר יכול לקרות, כל עוד יהיו שירים טובים יהיה בסדר".
מה דעתך על טיעון האנטישמיות?
"יכול להיות שאני תמים, אבל אני מאמין שהמוזיקה מנצחת הכל, כי עובדה שזכינו כמה פעמים באירוויזיון וישראל הגיעה למקומות גבוהים מאוד. אני רוצה להאמין שבסופו של דבר, למרות האנטישמיות, האנשים מתחברים לבן אדם ולרגש. מאז ומתמיד שנאו אותנו בעולם, ובכל פעם שאני נוסע לחו"ל אני מרגיש כמו שגריר של ישראל. אני מנסה לשבת עם אנשים מקומיים ולהסביר להם שמה שהם רואים ושומעים זה לא נכון. זה מרתיח אותי. אני מקווה שבאירוויזיון הכעס הזה לא יתבטא".
תדבר שם על פוליטיקה?
"אני מאמין שלא, אבל אם ישאלו אותי אני אענה, מכיוון שיש לי מה להגיד על זה. הצבא שלנו והמדינה שלנו הומניים מאוד ומקדשים חיי אדם, ולא רק של יהודים. בסופו של יום, כשבוחנים אותנו מכל זווית שהיא, רואים שאנחנו רוצים לחיות בשלום. הדרך שבה מציגים אותנו בעולם היא ביזיון, זה כמו סרט תעמולה שקרי וערוך באופן זדוני. אני גדלתי מול כפר ערבי, גדלנו עם ערבים והיינו מבקרים אותם בשבת, הם היו חברים טובים מאוד שלנו".
יש לך מנהגים שקשורים לאמונות תפלות לפני הופעה?
"יש לי טריליון אמונות תפלות, ואני מאמין שעד האירוויזיון יהיו לי עוד כמה טריליונים. למשל, לפני שאני עולה לבמה אני אוסף כל מיני דברים מהבמה, כמו מיתרים וברגים, הם כמו קמעות בשבילי. לא מזמן הייתי באימון, וכשהכנסתי יד לכיס מצאתי שם המון גומיות לסיכות שמחזיקות את הדפים של הפסנתרן. נקווה שאף משלחת לא תתבע אותי...".
המשך הראיון עם הראל סקעת בגיליון השבוע של "מעריב לנוער"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם