ראשי » מעריב מגזינים » רייטינגגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

הורסת: ראיון עם תומר לנצמן

בתחרות שמתנהלת בראש שלו, תומר לנצמן הוא מיס יוניברס. ואלירז? מקסימום חביבת הקהל. תומר יודע בדיוק מה לא: הוא לא ניסה להפריד בין סער ואיילה ("ניסיתי רק לעזור"), לא נעלב מההדחה ("האישיות שלי מושכת אש"), ולא יישאר חבר של איילה ("כששמש ושמש מתחברות יש שרפה"). ומה כן? ובכן, הוא הומו ("אני מחפש חום ואהבה מגבר, נ-ק-ו-ד-ה")

לראיין את תומר לנצמן, המודח הטרי מבית "האח הגדול", זה קצת כמו היאבקות בשמן. זו לא רק החלקלקות של האיש - והוא יהיה הראשון שיודה בה - אלא העובדה שהוא לא מאפשר לך שום נקודות אחיזה. כשכבר הצלחת לשים לו יד על הצוואר, הוא יתגלץ' החוצה, הצוואר יישאר גורג'ס. לא משנה מה יגידו: גורג'ס נשאר גורג'ס, לפחות בעיני עצמו. ואם תשאלו אותו - זה מה שקובע. השהות הסוערת שלו בבית, בסך הכל שלושה שבועות, התאפיינה בכמות אינטריגות שתבייש גם את אלקסיס מ"שושלת", בסכסוכים עליזים, בהרעלה מדודה של האווירה ובאזכורים אינסופיים של המנטרה "אני יודע שאני יפה".

ההתנהגות הזאת יצרה אנטגוניזם אצל שאר הדיירים כמו גם אצל הצופים, אבל לתומר לא אכפת, גם זה לא יוציא ממנו רגע של ענווה, הוא לא מתכוון לתת לאף אחד סיפוק קל. הוא מתגרה, מתחמק באלגנטיות מהסוגיות שעליהן לא נוח לו לדבר, מתבל את דבריו באנגלית אוחצ'ית מלפני עשר שנים ולגמרי לא מתנצל על כלום. לא על מי שהוא, לא על מה שהביא. כן, ניחשתם נכון, הכל פרפקט בתומרלנד. בגדול, מדובר על נבל ריאליטי קלאסי, דמות מעדות הריצ'רד האץ' או הדן מנו. ההבדל היחיד הוא ששני אלה ניצחו (או לפחות הגיעו לגמר) בעוד לנצמן מצא את עצמו המודח ה-12 במספר של התוכנית. אז מה בעצם השתבש?

אני פוגש אותו במשרדי "קשת" ביום שאחרי ההדחה, ולנצמן מסתובב אנה ואנה כשהוא גורג'ס, קורן מכל נקבובית בעורו ומפזר חיוכים וצחוק מתגלגל. יש צילומים, ו"Y בערב" וכתבות והמולה - תשומת הלב של כולם נעוצה בו, וזו סיבה מספקת לזיו שמפיצות פניו, בעיקר אחרי השטיפה שקיבל לפני

כמה ימים מעדנה הבלתי מוקסמת בעליל ("הבן שלי יותר יפה ממך אבל בחיים הוא לא היה אומר את זה על עצמו"). גם מקרוב הוא נראה מעולה, וגם מקרוב ברור לחלוטין כמה הוא יודע את זה ועד כמה הוא נהנה להשתמש בזה. דוגמה? בבקשה: "לא התחלת איתי פעם? אתה מאוד מוכר לי".

ספק רב. אני בדרך כלל מעדיף מכוערים.
"אני סתם צוחק, זו העייפות".

אתה דווקא נראה זורח.
"באמת? וואו. וזה אחרי שעת שינה אחת, שתדע לך. היום הזה היה כל כך ארוך".

תן לי איזו כותרת לרשמיך במהלך היום הזה.
"וואו".

ממצה.
"אתה אפילו יכול לרשום 'אב-פב'. אתה יודע מה זה?".

אבסולוטלי פביולס, אני מניח.
"יפה. אני כבר אוהב אותך".

אז איך היה, בסך הכל?
"לזה אין לי רק מילה אחת. זה היה הרבה יותר גדול ממה שחשבתי, חוויה של וואנס אין אה לייף טיים".

ואיך זה לצאת מבית "האח הגדול"? הרגשת את העלבון הצורב שתמיד הנחתי שמרגישים?
"עקב הסיטואציה שנוצרה בבית וכשחושבים על מי שעמד איתי להדחה, אז בוא נאמר שהייאוש נעשה יותר נוח. ידעתי שאיטס דה אנד, ידעתי. רציתי להישאר עוד, אני לא אשקר, ויכולתי להמשיך עוד שבוע, עוד שבועיים. אבל זה קרה וזהו".

ולמה הודחת, לפי דעתך?
"שאלו אותי את זה הרבה מאז אתמול".

אז תגיד שוב, אבל הפעם באמת.
"יש לי נוכחות שקשה להתעלם ממנה, וזה יכול ללכת או לכאן או לשם. קשה להישאר אדיש אליי".

ויש בהדחה מכה לאגו?
"לא. זה היה מעליב אותי אם המצב בבית היה שלו ורגוע, אבל בסיטואציה שנוצרה הייתי מטרה קלה".

סיטואציה שאתה יצרת, בין השאר, בגלל ההתנהגות שלך.
"אבל לכל דייר בבית הייתה השפעה על הסיטואציה. זה מקום כל כך אינטנסיבי, וכל אחד, בדרכו שלו, משפיע על האווירה. הרגשות שלך נהיים חזקים בצורה שאי אפשר לתאר. אתה שואל אם הייתה לי השפעה יותר דומיננטית? אני לא יכול להגיד לך כי לא ראיתי מה כולם אמרו ואיך הם התנהגו, אני רק יודע איך אני נראה. וגם אין לי מושג איך זה נראה מבחוץ. יכול להיות שנראה כאילו אני המפלג הלאומי ופותנה היא משכינת השלום הלאומית".

ככה זה נראה.
"אני יכול רק לומר לך שלכל אחד, בכל רגע נתון, יש השפעה על המצב הרגשי של האחר".

לבקש מדנה להפריד בין איילה וסער נכלל ב"השפעה רגשית"?
"לפעמים יש לך חברים שיש להם, איך לומר, יכולת דרבון עצמי נמוכה".

לא הבנתי.
"קשה להם לקום ולעשות דברים שהם רוצים. כשאתה, בתור חבר שלהם, מזהה אצלם רצון לעשות איזושהי פעולה - כל עוד זה לא איזה רצח או אונס או משהו בסגנון - אתה צריך לעזור להם ולייעץ. עם דנה פעלתי כמין זרז. אני לא חושב שסער ואיילה נשואים בחתונה קתולית ולא הייתה שם בגידה ולא שום דבר אחר. הייתה רק בחורה מקסימה בשם דנה שנדלקה על סער".

אז כוונותיך היו פילנתרופיות.
"כן, רציתי לעזור. אני מודע לזה שהנוכחות שלי מושכת אש, אבל לא באתי במטרה לסכסך".

למה, בעצם, הנוכחות שלך מושכת אש?
"זה איך שאני נראה, זה איך שאני מדבר, הנוכחות שלי, ההקצנה של העצמי שיש בי. כל המכלול הזה של דברים שהם תומר - אני מדבר על עצמי בגוף שלישי, נהדר - יש לו תכונה של למשוך אש".

אחת התכונות האלה שבמכלול היא יהירות?
"לא, אבל דבר אחד שכן למדתי על עצמי בבית 'האח הגדול' הוא המהירות שבה אני שופט אנשים. אחרי השהות בבית, היא התארכה פלאים".

אתה חושב שיצרת אנטגוניזם כלפיך אצל הקהל?
"כן".

איך ההרגשה הזאת?
"אף אחד לא רוצה להיות שנוא, אבל בוא ניקח דברים בפרופורציות: גם אנטגוניזם הוא סוג של רגש".

לזה התכוונת כשאמרת בראיון ההדחה כי "גם אנטגוניזם הוא סוג של חיבה"?
"בדיוק לזה. ואני אצטט את סמנתה ג'ונס מ'סקס והעיר הגדולה': אין דבר כזה פרסום גרוע".

ההדחה הייתה כישלון מבחינתך?
"לא. ממש לא. אני לא באתי עם אסטרטגיה, ולכן לא מדובר על אכזבה מבחינת הציפיות. לא באתי לקחת מיליון, לא באתי לכבוש אף אחד".

לא באת לקחת את המיליון?
"תתפלא, אבל לא. הדברים שלמדתי על עצמי ובכלל שווים הרבה יותר".

דיירים שהודחו תמיד אומרים שאף אחד מהדיירים הנשארים איננו כמו שהוא נראה. מי לא כמו שהוא נראה לדעתך?
"אף אחד מהמתמודדים הוא לא איך שהוא נראה. בדמויות שלהם, כפי שצופי הטלוויזיה מכירים אותם, יש הרבה מהם, אבל מבפנים זה נראה לגמרי אחרת. בסופו של דבר זה ריאליטי, זו המציאות. אני יכול להעיד על עצמי - באתי מבחוץ כשכבר חשבתי שהכרתי אותם, ובפנים שיניתי לגמרי את דעתי. במקרה של ארז, למשל, דעתי עליו השתנתה מקצה לקצה. הוא מדהים, הורס, גורג'ס בכל מובן המילה. איך סער אומר? אני באמת, באמת, באמת מקווה שאיתו אני אשאר בקשר גם אחרי".

עם מי לא תהיה בקשר?
"עם מי לא? אני לא חושב שאני אהיה בקשר עם איילה, עם עדנה. תן לי לחשוב מי עוד...".

דווקא איילה? היה רושם של כימיה עזה ביניכם.
"שאלה לי אליך: האם אתה היום חבר של כל האנשים שהיו איתך בטירונות ושירתו איתך?".

אה... לא ממש.
"אתה רואה? RMC".

RMC?
"Rest My Case. האווירה בבית והעובדה שאתה בסיר לחץ גורמות לכל מיני קשרים להיווצר, אבל אתה חושב שבחוץ גואל ואלין היו מתחברים? התשובה היא לא. אתה חושב שבחוץ פותנה ואלין היו מתחברות? גם לא. אבל יש צרכים שבאים כשאתה במקום הזה. גם ביני ובין איילה כמה תכונות אופי מאוד דומות, וכששמש ושמש מתחברות יש שרפה".

השמש שיושבת מולי עושה רושם של אחת שאחראית לכמה וכמה שרפות בעברה, והעליזות המרושעת שחשף לנצמן בתעודת הזהות המצולמת שלו (כשהוא משחרר טיפות ארס ו"פביולס" לכל עבר) נרשמה כהבטחה גדולה. עבור חלק מהדיירים, עם זאת, נרשם לנצמן תחילה כהבטחה מסוג אחר. בשביל גואל, שאחז בתואר "הגיי היחיד בכפר" עד כניסתו של לנצמן, הוא סומן כתקווה רומנטית גדולה. אלא שתומר לא ממש עט על התפקיד והעדיף להשתמש בגואל ולחלוב ממנו מחמאות. היריבות המרה שהגיעה בהמשך הייתה רק עניין של זמן.

ספר מה קרה עם גואל. זה התחיל כל כך יפה.
"זה גם יכול היה להימשך יפה! תראה, בכל תסריט טוב קיים קונפליקט. במקרה שלי ושל גואל הקונפליקט היה דו כיווני. לו היה קונפליקט לגבי ולי היה קונפליקט לגביו".

איבדת אותי.
"אני ייצגתי עבור גואל כל מיני דברים שהוא חווה כישלונות איתם, דחייה. ייצגתי בשבילו את אותם אנשים שלקחו אותו למקומות לא טובים בחייו".

אז אתה החתיך והוא החנון.
"צריך דימוי אחר. אולי הכוסית של השכבה והחנון".

אז היית בלתי ניתן להשגה מבחינתו וזה גרם לחיכוכים.
"לא, הייתי משהו שהוא מאוד מפחד ממנו. לזכותו ייאמר שדווקא כן היה בו רצון לגשר על הפער הזה שיש בינינו, אבל לא היה לו האומץ לעשות משהו בעניין. ייתכן שבסיטואציה אחרת הדברים היו קורים אחרת. וגם אני הייתי בנעליו של גואל בחיים שלי, גם אני התמודדתי עם סיטואציות שבהן רציתי מערכת יחסים שהיא לא רק אפלטונית והצד השני לא רצה, וזה הוביל לשיברון לב ולאיבוד טוטאלי של החברות".

אז זה בעצם מה שגואל רצה? קטע איתך?
"לא, ממש לא. אמרתי רק שהיה קונפליקט דו כיווני".

קונפליקט דו כיווני, כמובן. ומה עם אלירז? אותו לא אהבת מההתחלה?
"לא, מה פתאום? הדבר הראשון שאמרתי לו זה שהוא צריך לגזור ציפורניים".

זה קצת מעצבן.
"אין לי שליטה על זה - אני אומר מה שבא לי. אלירז בחור רגיש ואמיתי, אבל כמו לכולם יש לו גם צדדים אחרים".

אם אני אגיד לך שהוא הפייבוריט של הרחוב, אבל באופן גורף, זה יישמע לך נורמלי?
"כן, ואתה יודע למה? There ia Nothing about him that is unlikable. אין בו משהו שמעורר אנטגוניזם. איך זה נקרא, התואר הזה של מלכות היופי?".

נערת החן?
"לא, חביבת הקהל. וכשמיס יוניברס וחביבת הקהל נפגשות... לא, לא, אני סתם צוחק".

ובדימוי הזה אתה מיס יוניברס.
"זה אתה אמרת, לא אני. אני רק קבעתי את המילים אבל אתה החלטת לאן לקחת אותן".

את המשך הכתבה ניתן לקרוא במגזין רייטינג

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...