הפלישה ממאדים
"נגיע לישראל לפני שנגיע למאדים", מבטיח טומו מילישביץ', גיטריסט Seconds to Mars 30, בראיון בלעדי ל"מעריב לנוער". לכבוד צאת הדיסק "This Is War" טומו מספר למה הלהקה מכריזה מלחמה, מדבר על הריבים בין חברי הלהקה ומתוודה על אהבתו לבישול. ויש ד"ש לשתי מעריצות מישראל!
באמת? תסביר לנו למה.
"אני חושב שלכל אחד יש זכות לדעה משלו. כשאתה יוצר דיסק אתה לא יכול להתעסק בשאלה אם יאהבו אותו או לא, טיפשי לחשוב על זה כי זה הורס את היצירתיות. אתה חייב לעשות מה שמשמח אותך וליצור את המוזיקה שאתה אוהב. כשאתה מסיים את זה אתה נותן לה לצאת, ורק אז אתה רואה אם אנשים אוהבים או שונאים את זה", מפרשן טומו בראיון בלעדי ל"מעריב לנוער". "הדיסק החדש שלנו הוא משהו שלא שמעתם אף פעם מ-30 שניות למאדים. הדיסק מלא באופטימיות ובשמחה, תחושות שאף פעם לא באו לידי ביטוי במוזיקה שלנו. אני חושב שאחרי שחזרנו ממסע ההופעות האחרון הרגשנו שאנחנו מוכנים ליצור מוזיקה מסוג חדש, ושמחנו מאוד לעבוד על הדיסק הזה".
בחרתם לקרוא לדיסק החדש "This Is War". שם קצת מוזר לדיסק אופטימי, לא?
"קראנו לדיסק בשם הזה כי אני חושב שזה שם מצוין שמתאר בדיוק את המאבק של אנשים שמנסים להיות יצירתיים ורוצים ליצור מוזיקה טובה ולא לשכנע את עצמם שמשהו טוב כשהוא לא. כאומן יש לך מלחמה עם עצמך בנושא הזה. אני חושב שיש שתי דרכים, הדרך הקלה והדרך הנכונה. זו הכוונה שלנו - מלחמה על הדרך הנכונה".
אם במקרה חייתם על המאדים בשנים האחרונות, הנה כמה פרטים על 30 שניות למאדים: הלהקה הוקמה לפני 11 שנה כשג'ראד ושאנון לאטו, שני אחים, החליטו שהם רוצים ליצור מוזיקה שתהיה שונה מהמוזיקה באותה תקופה. בהמשך הדרך ידע ההרכב שינויים כשחברים בלהקה באו והלכו, אך שני האחים נשארו בלהקה. טומו מילושוביץ' הצטרף אל השניים לפני שבע שנים, ומאז הוא משפיע על הלהקה.
"ג'ראד הוא המנהיג", מספר טומו
קשה לעבוד עם שני אחים?
"ממש לא, הם מסתדרים מצוין. בדרך כלל שומעים סיפורים על אחים שהעבודה המשותפת שלהם נהייתה סיוט, אבל זה לא המקרה כאן. לפעמים הם באמת רבים ומתנהגים כמו אחים", צוחק טומו, "אבל בסך הכל אנחנו מסתדרים טוב כי יש לנו מטרה משותפת, והיא להגשים את החלום ליצור מוזיקה, לנגן ולהופיע. אנחנו מאתגרים זה את זה. כולנו לוחמים, אבל אנחנו לוחמים למען אותה מטרה".
מה קורה כשאתם רבים?
"אנחנו אף פעם לא רבים. לעיתים קרובות יש בינינו ויכוחים, אבל אנחנו מדברים הרבה, רק מדברים".
"כל הזמן שאולים אותנו מה פירוש שם הלהקה", מודה טומו. "האמת היא שאני לא זה שהחליט על השם, החליטו עליו עוד לפניי, ויש לזה כמה סיבות. לפי מה שאני יודע, האחים עשו את זה כי הם רצו שם שיענה על שאלות, כל מיני שאלות, והשם הזה בהחלט גורם לך לשאול למה, איך ומי".
הרקע של טומו שונה. הוא נולד לפני 30 שנה בבוסניה-הרצגובינה, שהיתה אז חלק מיוגוסלביה. בגיל שבע עבר להתגורר עם הוריו בארצות הברית.
"אני לא יודע אם לעובדה שנולדתי מחוץ לארצות הברית יש השפעה על המוזיקה שלי", הוא מהרהר בקול רם. "נולדתי שם ואני יודע את השפה, אבל גדלתי באמריקה. כאן למדתי את התרבות, הכרתי את האנשים. נהניתי משני העולמות, אבל בבית הספר למדתי את התרבות האמריקאית. הצלחתי לחוות את שני הדברים. אני חושב שארץ הולדתך משפיעה עליך, אבל אני לא יודע להגיד בדיוק איך".
כמו בבוסניה-הרצגובינה, גם בישראל מתחוללות כל הזמן מלחמות קיום. יש לך טיפ בשבילנו?
"לא, אין לי עצה בשבילכם. אני חושב שאני האדם הגרוע ביותר לשאול אותו שאלה כזאת. אני לא יודע הרבה על ישראל ולא רוצה סתם להמציא דברים. אני יודע שאתם נמצאים שם, והיינו רוצים לבוא ולהופיע אצלכם".
זה הזמן ללמוד עלינו ולבוא להופיע כאן!
"אנחנו רוצים מאוד להגיע לישראל. בעבר זה לא היה אפשרי, אבל עכשיו אנחנו מדברים על האפשרות לבוא אליכם בשנה הבאה. אנחנו רוצים לנסוע למדינות שלא היינו בהן בעבר. אני לא רוצה להגיד שום דבר בביטחון, אבל אנחנו בהחלט מדברים על זה. יהיה מדהים לבוא אליכם".
יש לכם המון מעריצים בישראל. אתם בקשר איתם?
"אני בקשר עם אנשים דרך האינטרנט, יש לנו קשרים עם אנשים רבים מישראל ואני מקבל מיילים מכם, אבל אני לא יכול להגיד שאני מכיר את האנשים בשמם הפרטי. לא מזמן פגשתי בלונדון שתי בנות מישראל, והן אמרו לי שאני צריך להגיע לישראל. אם שתי הבנות האלה שם וקוראות את זה, תדעו שאני זוכר אתכן!".
המשך ראיון עם טומו בגיליון השבוע של "מעריב לנוער"!
נא להמתין לטעינת התגובות
