ערוץ רופ! 15 שאלות על אבהות עם דני רופ
הגירושים הטראומתיים, הילדה בת ה-16 שישנה אצל החבר, האשה החדשה והתינוק שבדרך. דני רופ משדר אבהות נינוחה
יש משהו מאוד נחמד בלראיין את דני רופ. אחרי הכל, את הקרח תמיד אפשר לשבור בשיחה על מזג
האוויר, ככה, מבלי להשתעמם. אבל מילא אנחנו, מתברר שיש יתרון אדיר בלהיות אבא שהוא חזאי חדשות הערב, ולא בשל נושאי השיחה. פשוט בגלל שרופ פטור מהסוגיה ההורית הידועה - איך, לכל הרוחות, משלבים בין קריירה להורות, בין הצורך לפרנס לרצון להיות מעורב. ככה זה כאשר העבודה שלך לא שואבת אותך מהבית כמו צונאמי והילדים שלך זוכים לראות אותך לא מעט.
"מאז שהם נולדו אני מקדיש להם המון זמן", מודה רופ. "שילוב של אופי כנראה, והעובדה שהתמזל מזלי שסגנון העבודה מאפשר לי להיות אבא משקיען. יש לי את הפריבילגיה לראות אותם בצהריים. כשהם היו קטנים הם לא ידעו מה זה צהרון".
כשרופ, 44, מדבר על ילדיו בצעירותם, עליו לחזור לא מעט שנים אחורה. כיום, נשוי בשנית לרותם
שנושאת ברחמה את ילדם המשותף, הוא אב גאה למאי בת ה-16 וחצי ולשחר בן ה-13 וחצי. "אני חושב שאני הכי אבא שיש ולפעמים גם אמא. אני דאגן לא קטן ובעיקר יותר מדי מפנק. אני רוצה לתת להם מבחינה חומרית, וכמובן גם לחנך ולהשקיע".
איך נהגתם לבלות ילד כשהם היו קטנים?
"אני הייתי חזק איתם בגני שעשועים. היינו משחקים במיץ פטל, אחד היה הארנב שמתחבא מאחורי עץ או בבית והשני מנסה לנחש מי הוא. מאי זוכרת שירים ששרתי לה מ'דיג דיג דוג' בגיל שנתיים. היא שרה לי אותם במסיבת יום הולדת 40.
"אבל גם היום אני מאוד זמין. הבן שלי יכול להתקשר אלי ב-11 בבוקר, הוא לא יתקשר לאמא שלו. הם לא מודעים לכך שיש לי פגישות, שאני עסוק, הם רגילים שאבא זמין תמיד. אין ספק שהייתי חריג בין כל האמהות בשער של הגן בשעה אחת בצהריים. אבל אם את שואלת אותי, ואני לא שופט אף אחד, כמעט כל אבא יכול למצוא את הזמן. הדבר דומה לאימון כושר גופני, הכל עניין של רצון וסדרי עדיפויות".
היום הם שני מתבגרים, הם בכלל רוצים מזמנך?
"יש להם את העיסוקים שלהם, אבל שחר קטן יותר והוא בן, אז יוצא לי להיות המון סביבו, לראות אותו גדל לי מול העיניים. הוא משחק כדורגל במכבי פתח-תקוה ואני לא מפספס אף אימון או משחק שלו. החוכמה היא להיות נוכח למרות שהם משדרים שהם לא צריכים אותך, אלא כדי לקבל אישור לישון אצל חבר או כסף. זה לא באמת נכון, הם לא יודו בזה, אבל הם מחפשים כיוון, הם מעוניינים בך אבל הם לא מעוניינים לשדר את זה. שחר עוד בשלב המעבר בין הילדות לנערות, הוא רוצה שאני אבוא לכדורגל, אבל חס וחלילה שאני אעיר לו משהו. הוא יצעק עלי 'אתה לא מבין כלום', אבל חסר לי אם אני מחסיר אימון.
"עם מאי זה כבר סיפור אחר. במידה והיא מסכימה להקדיש לי זמן בין העבודה שלה להופעות התיאטרון בבית ספר, בהן היא
אולי כסף לא חסר כשאתה הבן/בת של דני רופ, אבל יש לזה, כצפוי, מחיר. נכון, אבא זמין רוב היום ויש הקרנות בכורה ואירועי סלבס, אבל מצד שני, לך תוכיח שההצלחה שלך היא לא בזכות דדי. "אני תמיד מסביר להם שלהיות ילד של מישהו מוכר זה דו כיווני", אומר רופ. "יש זכויות ויש הרבה בעיות שנוצרות, בעיקר כאשר אתה גדול ורוצה להצליח בזכות עצמך".
תן דוגמה.
"כשהם היו קטנים והיה ערוץ אחד לא יכולתי לעבור ברחוב בלי שיעצרו אותי וזה הציק. היום, כמובן, יש לילדים את הכוכבים שלהם וזה לא העניין. לא פעם שחר ומאי נעלבים בשבילי אם כותבים משהו בעמודי הרכילות או נפגעים מהערות של חברים. אני הסברתי לשחר שמצד אחד נותנים לו להיכנס לבריכה בלי תג הזיהוי, כי הוא הבן של דני, אבל מצד שני, יש לו אחריות. הוא לא יכול להקים מהומות בארבע לפנות בוקר, כי סביר להניח שזה יתפרסם. מאי, לדוגמה, רוצה להיות שחקנית. ברור שהיותה הבת שלי יפתח בפניה דלתות, אבל גם יכשיל אותה. היא תצטרך להוכיח שזה בזכות כישוריה בלבד".
עולמם של מאי ושחר השתנה לפני תשע שנים, כשרופ ואמם התגרשו בפרידה מתוקשרת ולא פשוטה, בטח לא עבור ילדה בת שבע וילד בן ארבע. "הילדים עברו גירושים לא קלים, אין לי ספק שזה השאיר שריטות, אבל בניגוד למרבית האבות שאחרי הגירושים מבלים סופי שבוע מלאים עם הילדים, לעתים לראשונה בחייהם, אצלנו המצב היה בדיוק הפוך. ראיתי אותם, כאמור, הרבה שעות על בסיס יומי ופתאום אחרי הגירושים ראיתי אותם פחות. הם איתי פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני, אבל יש גמישות. אני אקח את שחר לאימון גם אם זה לא היום שלי".
איך הם התמודדו עם הפרידה?
"היה קשה, אלו היו גירושים לא נעימים, אבל אני עשיתי את כל המאמץ שהבית שלי יהיה בית לכל דבר ולא סתם מקום לביקורים. יש להם את החדרים שלהם עם הפלייסטיישן, המחשב, הכל. אני מודה, אני לא חף מטעויות. בשל מערכת היחסים הלא בריאה ביני לבין גרושתי הילדים היו נתונים להרבה לחץ, הם כל הזמן נדרשו להיות בסדר עם כולם וזה לא קל".
נדבך נוסף שהתווסף לפני ארבע שנים למשוואת הקושי היה כניסתה לחייהם של רותם, האשה החדשה של אבא, מישהי שאבא אוהב אבל היא לא אמא. "זה היה כמו האמא החורגת מהאגדות", משחזר רופ. "נכנסה אשה בלי ילדים שצריכה לקבל ילדים שהם לא שלה, שעברו גירושים סבוכים. מצד אחד זה הבית שלה, מצד שני אין לה סמכות הורית. פעם שחר נעל אותה במרפסת וצעק לה: 'אל תיכנסי, זה לא הבית שלך'. אבל עכשיו הם כבר למדו לקבל אותה וגם היא מתפקדת מדהים, במצבים שלפעמים נדמה בלתי אפשריים".
הלכתם לייעוץ?
"במהלך כל הגירושים ועד היום אנחנו נעזרים בד"ר עדנה כצנלסון ומתייעצים איתה לא מעט. הסברתי
לילדים שרותם היא לא תחליף לאמא שלהם אבל היא יכולה להיות חברה. אני מאמין שיהיו עוד ירידות ועליות, אבל כיום הטוב עולה על הרע. מה גם שאני סבור שהתינוק שיוולד יאחד את המשפחה ויעשה רק טוב".
על מנת להגיע לטוב המיוחל, לרופ יש לא מעט תובנות ועצות עבור הורים שמתגרשים. "חשוב שהילדים יידעו שזה סופי. ילד תמיד רוצה שהוריו יחזרו וקשר קרוב מדי מבלבל", הוא מדגיש. "רצוי כמובן לנסות ולשמור על יחסים תקינים ובריאים ולהשתדל לא לגרום לילדים להיות אנטי כלפי אחד ההורים. לא לערב את הילדים במסגרת חוסר השפיות ולהקדיש להם יותר אהבה ותשומת לב. להעביר להם את המסר שאוהבים אותם אותו דבר, רק בשני בתים נפרדים".
אומנם הגירושים מאחור ותינוק חדש באופק, אבל ההתמודדות אף פעם לא מסתיימת כשמדובר בחינוך
ילדים ובהקניית ערכים. רופ מצד אחד רוצה להעניק ולפנק, מצד שני, שהילדים לא יהיו מפונקים. "למאי ושחר לא חסר כלום, אבל חשוב לי שהם ייצאו לעבוד", מודה רופ. "לא קשה מדי, יש להם את כל החיים לעבוד קשה, אבל שיבינו את המשמעות של 100 שקל. פעם לקחתי אותם ליפו להראות להם מה זה עוני, בלי מזגן, בלי מאוורר, מחטטים בפחים. לא רציתי לתת להם לחיות בבועה, וזה קשה כשגרים ברמת-השרון והרצליה. אתה צריך להסביר להם שלא מוכרחים מותגים גם אם נורא מתחשק".
נאה דורש, נאה מקיים. אתה לא בדיוק אחד שסולד ממותגים וגאדג'טים.
"נכון, אבל אני יודע שיש דברים יותר חשובים מ'נייקי'. הילדים שלי וילדים בכלל הם מאוד חומרניים,
אבל אני מדבר איתם על כמה חשוב להיות בני אדם. אני בעצמי מתנדב כבר עשר שנים בעמותת 'זכרון מנחם' למען ילדים חולי סרטן. הם יודעים שגאדג'טים זה לא העיקר. יש לי עוד הרבה עבודה בתחום זה, אבל סך הכל הם ילדים מנומסים וטובים. עקב האכילס שלי זה העדר יד קשה. כשאני נוקשה איתם זה לטובתם, אבל הם לא מבינים את זה".
עכשיו תהיה לך הזדמנות לתקן עם הולדת הצאצא החדש.
"אני מאמין שזו תהיה הורות שונה. אני בגיל אחר, מצב כלכלי אחר, סטטוס אחר, זו תהיה חוויה אחרת. כאשר מאי נולדה, גרנו בירושלים, קניתי מדחום לחדר ולא נתתי לטמפרטורה לרדת, רצתי לרופא על כל פריחה, הייתי לחוץ. כמה גבר בן 27 יכול להיות אבא כמו שצריך?".
מצד שני, בגיל 44 לחזור לחיתולים...
"יש משהו מפחיד בלחזור אחורה, מצד שני הנעורים מתחדשים. הילדים שלי צוחקים עלי שכשהילד יהיה בן עשר אני אהיה סבא".
נא להמתין לטעינת התגובות
השוואת מחירים
