ראשי » מעריב מגזינים » מעריב לנוער

כל ההתחלות קשות

החלטנו לשלוח את כ"נ דניאל שירין לקורס שמלמד איך להתחיל עם בנות ב"פייסבוק". אחרי זה שלחנו אותו להתחיל עם בנות. נקווה שבבגרויות הלך לו יותר טוב

 "לא טוב היות האדם לבדו. אעשה לו עזר כנגדו שתמרר לו את החיים" (מתוך התנ"ך הפרטי שלי לחיים)
את  מספר מערכות היחסים שלי עד היום אפשר למנות על כף יד אחת של קטוע אצבע. פשוט לא יצא לי לצאת עם הרבה בחורות, ועם אלה שכבר כן יצא זה פשוט לא עבד איכשהו. אז לקורס של "המרכז לאומנויות הפיתוי" ניגשתי די בחשדנות. מה הם כבר יכולים ללמד אותי על יחסים? זה לא שאין דבר שאני לא יודע, פשוט הסיכוי שלי ללמוד משהו שבאמת יועיל לי הוא, איך נגיד, לא נראו גבוה. טוב, נו, אמרתי לעצמי. זה על חשבון "מעריב לנוער", מה יש לי להפסיד? נכנסתי לאינטרנט, הורדתי את ההרצאות ששלחו לי מהמרכז והתחלתי להאזין. את השלב התיאורטי עברתי בהצלחה, עכשיו לחלק המעשי.

מצא את המטרה
כבר בשיעורים הראשונים הבנתי שלפני הכל אני צריך לפתח את הסגנון האישי שלי ורק אז להתחיל בחיפוש. הבעיה היא שאין לי ממש סגנון אישי. אז בלית ברירה המצאתי לי אחד ותיארתי את עצמי כך: "אני אוהב ספורט, קצת ביישן, ובאופן כללי מת על החיים והחיים מצדם עושים לי את המוות, אבל רק לפעמים :)", בנות אוהבות בנים ביישנים, לא ככה?
בכל אופן, הצטיידתי בכמה עצות מהקורס, התגנדרתי קצת למקרה חירום (שבו הבחורה תהיה מעוניינת במצלמת אינטרנט), גייסתי את כל הקסם האישי שלי ויצאתי לדרך.

העצה: נסה להכניס פלפל לשיחה שלכם.
הביצוע: שלחתי לבחורה חמודה שנראתה לא רע את המסר הבא: "את נראית חמודה לאללה, אבל התמונות שלך די מטורפות ":P, ובשביל הקטע הוספתי גם תמונה של פלפל.
היא השיבה: "תודה, זו מחמאה, נכון? ספר קצת על עצמך. בן כמה אתה ומאיפה?". מיהרתי להסתכל בדפי הקורס ושלפתי משם עצה נוספת: הער לבחורה על לבושה החושפני. כתבתי: "אם זו מחמאה? את חמודה מאוד, אבל הלבוש שלך קצת חושפני...". היא שלחה לי סמיילי זועף, ואחרי חמש דקות הייתה לי חברה אחת פחות ברשימת החברים.

נו מילא, המדריך מזהיר מפני פחד מכישלון, ולכן מיהרתי לשלוח את אותה ההודעה לבחורה נוספת שנראתה לא רע מצד אחד והיתה קצת פחות נפוחה מעצמה מצד שני. היא שלחה סמיילי וכתבה שאני חמוד. יופי טופי! "את בטוחה שאלה התמונות שלך בפרופיל?", התגריתי. היא כתבה "בטח שכן! למה נראה לך שלא?". לקחתי נשימה ארוכה והקלדתי "את פשוט כל כך יפה!". היא שלחה סמיילי מסמיק, והתחלנו בשיחה שכללה ניתוח מעמיק של יכולותיו של ה"yes max" ושל השאלה אם "כוכב נולד" היא תוכנית חינוכית. תוך כמה דקות, בעודי מקליד לה תשובה, קיבלתי הודעה בזו הלשון: "אני חייבת לחתוך, אבל היה נעים להכיר, חמוד".


המשך חוויותיו האינטרנטיות של דניאל בגיליון השבוע של "מעריב לנוער".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...