אוטיסט, לא אידיוט
אולי שמעתם עליי מהאי-מייל שנשלח אליכם במייל שרשרת: אמא שלי כתבה על איך מוכר בפיצרייה התעלם ממני רק בגלל שאני אוטיסט * אז בואו תכירו אותי * מונולוג אישי מאת סער בוכבינדר-וולפמן
סער בוכבינדר- וולפמן צילום: פבל טולצינסקי
מה שקרה הוא שבחודש שעבר הלכתי עם אמא וחברים לאכול פיצה בדיזנגוף סנטר. ביקשתי בנימוס מהמוכר פיצה, אבל הוא לא התייחס אלי. זה קרה ככה פעם, פעמיים, שלוש פעמים – אבל הוא תמיד התעלם מקיומי. הרגשתי ממש לא נעים, אז יצאתי והלכתי למקום אחר. רק רציתי לאכול, ואני חושב שהוא לא התייחס אליי כי הוא ראה שאני שונה. זה העליב אותי מאוד, ואני מקווה שבפעם הבאה אני לא אתקל בבעיה כזו.
אז נכון, אני אוטיסט, אבל אני בכלל לא שונה.
אני נער רגיל, כמוך, שאוהב ושונא כל מיני תוכניות בטלוויזיה כמוך. למשל את "האח הגדול" לא ראיתי (למישהו יש בעיה עם זה?), אבל זה לא שיש לי משהו נגד ריאליטי או תוכנות מסרים למיניהן. את "כוכב נולד", "רוקדים עם כוכבים" ו"נולד לרקוד" אני דווקא רואה, אבל ב"מסנג'ר" אני לא מצ'וטט בגלל סיבה אחרת לגמרי - קשה לי לדבר ולהקליד מהר. זה קצת מהווה בעיה בשבילי.
פרט לכך אני גולש הרבה באינטרנט ומשחק במשחקים במחשב. אני לומד בבית ספר "גיל" למתבגרים עם אוטיזם בתל אביב. לומדים שם תלמידים אוטיסטים, כמוני. מלבד בית הספר אני משחק כדורגל בהפועל תל אביב יחד עם נערים אוטיסטים ורגילים, מנגן בפסנתר, לומד ציור, שוחה ורוכב על אופניים.
המשך המונולוג של סער בגיליון השבוע של "מעריב לנוער".
נא להמתין לטעינת התגובות
