אדם לאדם - נתינה: סיפורי פילנתרופיה יזמית שכל כולם למען תרומה לקהילה
מיקרון טכנולוגיות מעודדת יזמות בני נוער, אמהות מתנדבות שתומכות באמהות לאחר לידה, סניף "ארומה" שמפעילים בני נוער מקבוצות סיכון ובוטיק יד שנייה לביגוד- nrg מעריב מביא לכם סיפורי פילנתרופיה שירחיבו את הלב ויהוו השראה לפיתוחן של יוזמות דומות
לכבוד חג הפסח שמאופיין בדאגה לכל מי שאין ידו משגת ונפתח במצוות "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח" על פיה כל הרעב יבוא ויאכל וכל הצריך יבוא ויעשה את הפסח, nrg מעריב אסף את מיזמי הנתינה המרגשים והמחממים את הלב.
המיזם הראשון הוא מרכז "לי-לך" שהוקם לפני כ-10 שנים בטירת כרמל, במטרה לסייע לקהילה הנזקקת בעיר. בגלגולו הראשון פעל כחנות יד שנייה לביגוד, הנעלה ואביזרי בית ונתן מענה לצרכים הבסיסיים של המשפחות.
אתי כהן, מייסדת המרכז, מספרת על תקופת ההקמה: "קיבלנו מהעיריה מחסן מוזנח וטחוב, עם תקרת אזבסט וריצפת מלט, שהיה מלא בהררים של בגדים לא ראויים לשימוש. בליווי מחלקת הרווחה החל מסע של חודשים ארוכים, רצוף חבלי לידה קשים וגדוש בריצות, פגישות, אכזבות, תסכולים, תחנונים ומה לא? בסופו של דבר הצלחנו לרתום את "הום סנטר כרמל" לרעיון, ובמשך כארבעהחודשים המקום עבר שיפוץ יסודי - ריצוף, צביעה, בניית מדפים ותאי הלבשה. המקום הפך להיות מרכז יפיפה או בלשון הלקוחות הבוטיק".
במרכז פועלות לצדה של כהן, 22 מתנדבות, פנסיונריות ברובן וכולן תושבות המקום. "נשים מקסימות שהנתינה והעזרה לזולת הם חלק בלתי נפרד מחייהן", אומרת כהן. העבודה במרכז היא לא פשוטה. המתנדבות מתמודדות עם כמויות אדירות של בגדים ואביזרים שנתרמו אותם צריך למיין, לקפל ולסדר. המרכז פתוח 5 פעמים בשבוע, והפריטים בו נמכרים בשקל אחד עד שלושה לפריט. כל ההכנסות מופקדות בחשבון בנק מסודר, ומנותבות לטובת פרוייקטים יזומים של העמותה או כמענה לפניות של מח' הרווחה ומנהלי בתי ספר בעיר, כמו למשל רכישת ילקוטים
מתוך חשיבה למיקסום הרווחים והרחבת הפרוייקטים לקהילה, הוכרז לפני כשנתיים מרכז "לי-לך" כחנות יד שנייה הפתוחה לכל הקהילה. "בנוסף, הכרזנו עליו כמרכז אקולוגי", מספרת אתי, "שמהווה מוקד לצמצום פסולת על ידי שימוש חוזר בבגדים ובכלי בית שאינם מושלכים וכן על ידי מכירת בגדים שאינם ראויים לשימוש כטקסטיל למיחזור". היוזמה הזאת, לא רק שתורמת לסביבה אלא אף מעשירה את קופת המרכז. כיום מדובר על מחזור שנתי של בין 30 ל-50 אלף שקלים שנאספים שקל אחר שקל.
כהן מספרת כי סטודנטים לכלכלה מקומית מרחבי הארץ מגיעים לבקר במרכז וללמוד על פעילותו מקרוב, ויוצאים רובם ככולם מלאי התפעלות. ההמרכז גם מהווה אתר התנדבות לתלמידים מבתי הספר בעיר במסגרת "מחוייבות חברתית" וכן לסטודנטים במילגה. "אתה חייב להאמין בדרך ולהיות נלהב לרעיון ולמטרה", היא אומרת, "להתעקש, להתמיד, להצטייד בטונות של סבלנות ובהרבה זמן יקר. היו בדרך לא מעט רגעים קשים לכן גם חשוב לאתר שותפים לרעיון וליוזמה". הסיפוק בו זוכים בסופו של דבר "כשמצליחים להעלות חיוך על פניו של קשיש, אמא או ילד", שווה הכל לדבריה.
מיקרון טכנולוגיות נחשבת לאחת מהספקיות המובילות בעולם לפתרונות מתקדמים בתחום המוליכים למחצה. המפעל בארץ, שהחל לעבוד בתחילה כמפעל של אינטל, נרכש בשנת 2010 על ידי מיקרון העולמית וישר קו עם האסטרטגיה החברתית שלה תוך התאמה לצרכיה של הקהילה המקומית. החברה ממוקמת בקריית גת ומצהירה על מחוייבות להידוק קשרים עם הקהילה ומעורבות של עובדיה בפרוייקטים קהילתיים רבים.
"אנו במיקרון שואפים לכונן קהילה חזקה", אומרת ליאת הס, אחראית קשרי הקהילה בחברת מיקרון. "מאז שהחלנו לפעול בארץ, חברנו למגוון שותפים קהילתיים במטרה ליצור שינויים ארוכי טווח שיקדמו את הקהילה והאוכלוסיות השונות. למסע המדהים הזה חברו אלינו שותפים רבים - אגפי החינוך והרווחה בעירית קרית גת, בתי הספר בעיר, עמותות על"ם, First, אופנים, יזמים צעירים, קרן אייסף, לתת, קו משווה, קרן רש"י, המעון הרב תכליתי ועמותת זוהרים", היא מוסיפה. שתיים מהתוכניות אותן מקיימת מיקרון ישראל היא פיתוח דור חדש של יזמים צעירים וחניכה של נערות בסיכון לחיים עצמאיים ויצרניים.
"יזמים צעירים הינו פרוייקט שהחל לפני כשנתיים" מספרת נטלי זיו, מנהלת תקשורת ואחריות חברתית בחברה, "ומשתתפים בו מידי שנה כ-20 נערים ונערות מכיתות ט' בתיכונים בעיר". שיתוף הפעולה נרקם בין התיכון הנבחר לבין מתנדבים מטעם מיקרון המשמשים כמנטורים המלווים את הקבוצה היוזמת לאורך השנה, בתהליך שמתחיל מבנייה ופיתוח של רעיון ועד לידי מוצר מוגמר. "התוכנית חושפת תלמידי תיכון לעולם התעשייה, העסקים והיזמות" אומרת זיו, "בחניכה צמודה של עובדי מיקרון, לומדים בני הנוער לפתח מוצר צריכה חדש, לכתוב תוכנית עסקית, לבצע מהלכי חדירה לשוק ולשווק את המוצר שלהם". בקיץ האחרון לדוגמה פיתחו תלמידי ביה"ס התיכון מאיר שבקרית גת מברשת ממנה ניתן להוציא את השערות בקלות יתרה. בשלב הסיום של הפרוייקט מגיעות כל הקבוצות לתחרות המתקיימת באוניברסיטת בן גוריון, הצוותים המנצחים משתתפים בתחרות בינלאומית המתקיימת בחו"ל.
הבית החם לנערה, הינו מיזם הקיים כבר שנתיים וחצי ותומך באימוץ, חניכה והדרכה של נערות בשותפות עם אגף הרווחה בעירייה. הנערות המשתתפות בפרוייקט רוכשות מיומנויות של פיתוח עסקים קטנים, יצירת תוכנית עסקית והקמת אתרי אינטרנט. בנוסף, הן עוברות הכשרה במיומנויות מחשב בסיסיות על ידי מדריכים מתנדבים שהם עובדי החברה. "במסגרת הבית החם, "מרחיבה הס, "קוימו מפגשים רבים שעסקו בשיפור הביטחון העצמי וחשפו את הצעירות המשתתפות בפרוייקט לדרכי חשיבה חדשות שיסייעו להן לשפר את הערכתן ודימויין העצמי". במסגרת הפרוייקט תמכה חברת מיקרון גם ביזמות עסקית של הנערות.
במסגרת מותק של בית, בו לקחו חלק כ-100 נערות המטופלות על ידי "היחידה לנערה", יצרו הנערות מוצרים שונים, כמו זרים מתוקים, ומכרו אותם לחברות שונות. "המיזם הינו פרויקט חברתי שיקומי יותר מאשר למטרת רווח וההשתתפות בו מקנה לנערות ערכים כמו אחריות, מחויבות, התמדה, חובות וזכויות במקום עבודה, תכנון לטווח ארוך ולטווח קצר ועזרה הדדית", מספרת זיו, "למעשה, ניתנת להן הזדמנות ראשונה כמעט לחוויות של הצלחה וליציאה ממעגל הסיכון".
מיקרון הייתה הראשונה לתמוך, לקדם ולהעצים את המיזם, בעקבותיה הגיעו הזמנות מחברות נוספות כמו אינטל, ובסך הכל סיפקו הנערות מוצרים לשבע הזמנות בקנה מידה רחב. "התועלת החברתית הברורה היא כי בעקבות המיזם הנערות הללו כבר אינן מטופלות על ידי אגף הרווחה. אותן נערות שהיו במצבי סיכון לא קלים ושלא האמינו בעצמן וביכולתן להגיע להצלחה – התקדמו והצליחו. הסביבה שלהן שמה לב לכוחות שלהן ולא לחולשות שלהן ובעקבות זה הן עוברות שינוי תודעתי מרחיק לכת, הפרוייקט משלב הכוונה לעולם העבודה העתידי, ומשום כך מהווה עבורן סימולציה חיובית לחייהן הבוגרים".
מיזם סומסום, מהווה עסק פעיל של קייטרינג המאוייש על ידי נערים ונערות שנשרו ממסגרות פורמליות. המיזם הוקם ביוני 2007 כפרוייקט של עמותת "קרן קהילתית טירת כרמל" בשותפות עם העירייה המקומית, הבנק הבינלאומי, משרד החינוך, משרד הרווחה וארגון ציונות 2000. פעילותו השוטפת של סומסום נעה ממילוי מכונות אוטומטיות בכריכים, סלטים ודברי מאפה, דרך הכנת לאנצ'בוקס לטיולים, ועד אספקת קייטרינג לחברות והכנת ימי עיון וכנסים. לעיתים מתארחות במשכנו של המיזם גם קבוצות המגיעות לביקורים מחו"ל, ואז בנוסף לארוחה, מתקיימות עם בני הנוער המשתתפים במיזם גם שיחות העצמה.
את "סומסום" מנהל מראשית הקמתו, טל אפלבאום, נשוי פלוס שלושה ילדים, בן 40, האחראי גם לפן השיווקי שלו. לצידו פועלת דקלה מצוינים-תמשס, עובדת סוציאלית בת 26 , המשמשת כרכזת החברתית של הפרוייקט וכאחראית על גיוס נוער תוך קשר צמוד עם מחלקת הרווחה בעירייה, או כפי שהוא מכנה אותם "האבא והאמא של סומסום".
סומסום הוא שילוב מיוחד של מיזם עיסקי ומיזם חברתי, דבר שמביא לא אחת לקשיים המיוחדים רק לו. "מתח הרווחים הוא מינורי", מספר טל, "דבר שיוצר חודש בחודשו לחץ תזרימי עצום בבנק. מחד אנחנו אמורים לעבוד אך ורק עם לקוחות ריווחיים - כך עובד כל מיזם עסקי בריא אך מאידך מבחינתנו, כמה שיותר עבודה שווה לפחות נערים ברחוב וכן ליותר משכורות שעוזרות גם למשפחות מהן הם באים". מאפיין נוסף של המיזם הזה הוא היותו בעל מספר כובעים- עסקי, חינוכי וטיפולי.
"נוצר מצב", מסביר אפלבוים, "שאני נמצא בליווי צמוד של יועצים עסקיים, ואני מנסה כל הזמן להגדיל את המחזור ואת הרווחיות, אך מחלקת הרווחה מנסים, ותמיד בהצלחה, להכניס לעבודה את הנערים החלשים ביותר ביישוב, דבר שמקשה על הרווחיות של העסק". אפלבוים מספר כי מיזם סומסום הוא מעטפת אדירה ששומרת על הנערים עם הרבה סבלנות וסובלנות. "אם במקומות אחרים עובד שאינו נשמע להוראות הממונים, מתחצף או לא עובד מספיק טוב- דינו פיטורין. לא בסומסום. אנחנו לא נוותר על אף אחד, תמיד נסביר, ניתן עוד צ'אנס, כי בסופו של דבר התפקיד שלנו הוא להקנות להם מיומנויות חברתיות וכלים לחיים".
לפני כשנה ארבעה חודשים, לאחר אסון הכרמל, קיימה הממשלה את הישיבה השבועית שלה בטירת כרמל כאות לסולידריות. מיזם סומסום היה זה שהפיק את הקייטרינג עבור מאות אנשים לאורך כל היום. לדברי אפלבוים היה זה אירוע מכונן, שהביא לתחושות של סיפוק וגאווה. "כמובן שכל נער ונערה בוגרי המיזם שמתגייסים לצבא, לשירות לאומי או לשירות אזרחי ומגיעים לביקור - מרחיבים את הלב יותר מכל דבר אחר. סיפוק היא המילה שאני משתמש בה כל הזמן כשאני מדבר ומספר על סומסום. להציל את בני הנוער המקסימים שלנו ממקומות לא נעימים בהם הם נמצאים בתחילת דרכם אצלנו, עם קשיים אדירים לאורך עבודתם במיזם , ולראות בסוף התהליך לאן הם הגיעו - פשוט הרגשה אדירה!".
אמא'לה אמא'לה הינו מיזם שקיים מזה שמונה שנים, ובמסגרתו אמהות מתנדבות תומכות באמהות לאחר לידה. למיזם אחראיות מילי לוי- צדוק, בת 38, אם לשלושה וענת גל-און, בת 45, גם היא אם לשלושה. שתיהן מנהלות את המיזם יחד, כשמילי מתרכזת יותר בציוות המתנדבות וענת בשיווק.
ראשיתו של המיזם בהודעה מיואשת שהופיעה בפורום אינטרנטי להריון, בו היו חברות השתיים. "קרן לנדסמן, שהייתה שותפתנו למיזם בראשית דרכו, פרסמה את ההודעה הבאה", מספרת גל –און",http://leida.co.il/message.asp?qt=21186 והעלתה את הרעיון לתת ליולדות שביננו תמיכה שאינה רק וירטואלית. בתגובה, החלו חברות הפורום לתפקד כמתנדבות, ומשם הכדור התגלגל".
המשתתפות במיזם, שמונה היום כ-200 מתנדבות מדן ועד אילת, תומכות בנשים לקראת לידה או לאחריה. "כשאישה יוצרת איתנו קשר, מספרת לוי-צדוק, אנחנו מפנות אליה מתנדבת מאיזור מגוריה, שזה בעצם אמא קצת יותר ותיקה שעוד זוכרת איך זה להיות במצב המבלבל והבודד הזה, של אחרי הלידה". תפקידה של המתנדבת, כך מספרות השתיים, משתנה ממקרה למקרה. "יש יולדות שזקוקות לעזרה ברחצה או טיפול בטבור, יש כאלה שצריכות שמישהו יחזיק את התינוק בזמן שהן עושות מקלחת או שותות קפה סוף סוף, ויש כאלה שרק מבקשות אוזן קשבת ומישהי שתגיד לה שהקושי שלהן הוא נורמלי ועובר בסופו של דבר. המתנדבת גם יכולה לקשר את אותה אישה למעגלי תמיכה נוספים בקהילה, לעודד אותה לבקש עזרה או להציב גבולות למבקרים, וכן הלאה".
במקביל לניהול המיזם, עובדת מילי כמטפלת גוף-נפש בשיטת איפ"ק, וענת היא מנחה מוסמכת להתמקדות, גם היא שיטת טיפול גוף-נפש. "שתינו גם אמהות לילדים", אומרת ענת, "הקטנים של שתינו בני 3.5 ו-4, כך שיש לנו די והותר עיסוקים". השתיים מספרות על קשיים בהם הן נתקלות בהתנהלות השוטפת של אמאל'ה- אמאל'ה. "מדובר במערכת שבה לא עובר כסף, וכל העבודה נעשית בהתנדבות. כתוצאה מכך אנחנו לא מצליחות להגיע למספיק נשים ולהביא לידיעתן את המיזם, כדי שיבקשו עזרה, ובפריפריה גם מספר המתנדבות איננו מספיק. אנחנו עושות הכל לאט לאט, לצד החיים, אבל בהתמדה, מתוך מטרה לשפר ולייעל ולהפיץ את הבשורה, שאפשר לבקש עזרה ושיש מי שתעזור. בניגוד לעסק, על מיזם כזה שאין בו כסף, נגזר להתקיים לצד החיים, ולא במרכזם, אך מנגד, זה מגיע ממקום מאוד עמוק".
לדברי השתיים, הקושי שקיים אחרי הלידה, הבדידות והבלבול, הם דברים שקיימים כמעט תמיד, אך לא מדברים עליהם. "מדברים על כאבי הלידה,אבל לא מדברים על להיות לבד בבית עם תינוק חדש ולא מוכר שתלוי בך בלעדית, ועל זה שהעולם של כל המשפחה התהפך. האפשרות שלנו לחשוף את זה, להוציא את האמת הזו לאור ולעזור לאמהות שמרגישות כל כך דפוקות כי איך זה שהן לא מאושרות מהתינוק החדש – זה המון. אשה לא אמורה להיות לבד אחרי הלידה, ואנחנו מספקות לה תחליף קטן לשבט שפעם גידל איתה את הילדים ועזר לה להתאושש".
באוגוסט האחרון נפתח דף הפייסבוק של המיזםhttps://www.facebook.com/imale.imale, אותו מתחזקות השתיים באופן שוטף. בזכות דף הפייסבוק הוכפל מספר המתנדבות והפניות. "בנוסף", מספרת מילי, "במהלך השנים, כמעט כל אמא שקיבלה תמיכה בראשית דרכה, הפכה למתנדבת, וזה נפלא". מקרים שזכורים לטובה לא חסרים, "בעיקר כשעזרנו למשפחות שהיו אמא אב וילד שהפכו פתאום למרובות ילדים כשנולדה שלישיה, או לאמהות יחידניות ואמהות ללא אם שהתקשרו במהלך ההריון וביקשו עזרה, כי בניגוד לאחרות, הן ידעו שהולך להיות קשה".
"כשאתה נותן אתה תמיד מקבל יותר", מסכמת גל-און, "הידיעה שיש אמא שבוכה קצת פחות הלילה כי הורידה מעליה מטען ושבעוד 16 שנה יהיו המון ילדים שמשהו בהתחלה שלהם היה טיפה יותר טוב".
אפלייד מטריאלס הינה חברה עולמית מובילה העוסקת בפיתוח טכנולוגיות ומערכות ומייצרת את רוב השבבים והמסכים השטוחים בעולם. בישראל פועלת החברה כבר משנת 1997 ומרכזה בפארק המדע ברחובות, שם ממוקם מרכז הפיתוח והייצור שנחשב למרכז המו"פ הגדול והחשוב ביותר לאחר ארה"ב. החברה בארץ מונה כ- 950 עובדים ומתמחה בפיתוח וייצור של מערכות אלקטרו-אופטיות ואלקטרוניות מהמורכבות והמתקדמות ביותר בעולם. המערכות משמשות לבקרת איכות בתהליכי ייצור השבבים.
אפלייד ישראל החליטה להמשיך את הקו שהציבה אפלייד העולמית בכל הקשור בפרוייקטים למען הקהילה, והיתה שותפה מאז הקמתה בכ- 30 פרוייקטים קהילתיים שהתמקדו בעיקר בתחום החינוך המדעי והטכנולוגי ותמיכה באוכלוסיות מוחלשות באזור העיר רחובות.
ב-2003 החליטה אפלייד לפתוח בית קפה בתוך מבנה החברה לטובת העובדים, והדבר הוביל לאחד המיזמים החברתיים המעניינים והחשובים ביותר שלה. "תוך כדי הפנייה לרשתות הקפה השונות", מספרת אנתיה קסל האחראית על קשרי קהילה בחברה, "הגיעה אלינו פנייה יוצאת דופן מעמותת אשלים, הפועלת למען בני נוער שנפלטו ממסגרות פורמליות. ההצעה הייתה לפתוח, בפעם הראשונה בישראל, בית קפה שיעסיק נוער כזה". עמותת אשלים, חיברה בין שלושת השותפים האחרים לפרוייקט: ארומה ישראל, שתרמו את הזיכיון, הכשירו את צוות ההקמה ותומכים עד היום בסניף בדרכים שונות, רשת המתנ"סים של רחובות, שמתפעלת את בית הקפה על בסיס יומיומי ואפלייד מטיריאלס ישראל שמימנה את הקמתו של בית הקפה ואת הפעלתו באופן שוטף.
קסל מספרת על חבלי לידה לא פשוטים בתחילת הדרך שנבעו בעיקר מחיבור לא טבעי לכאורה בין עמותה וחברה עיסקית שהן בעלות תרבות אירגונית שונה. "עם זאת, כבר מראשית הדרך השותפים ראו לנגד עיניהם את טובת בני הנוער והצלחת הפרויקט ומצאו את הדרכים ליצור סביבה של שיתוף פעולה ותקשורת פתוחה. כחברה שמחזיקה בנהלי בטחון קפדניים היו גם חששות לאפשר כניסה באופן חופשי של אוכלוסייה לא מוכרת למתחם החברה. גם על זה התגברנו באמצעות שקיפות וניסיון להבין את הצרכים של שני הצדדים".
בסניף מועסקים בכל רגע נתון כ-45 בני נוער שרובם נשרו ממערכת החינוך הפורמאלית. "חלק גדול מהם מגיעים ממשפחות במצב סוציו אקונומי נמוך והם מופנים לפרויקט ע"י אגף הנוער ומחלקת הרווחה של עיריות רחובות ונס ציונה", מספרת קסל, "בסניף מועסקת גם עובדת סוציאלית שצמודה לפרוייקט. כחלק מהשתלבותם במיזם, הנערים שלא נמצאים במסגרת חינוך פורמאלית מתחייבים בדרך כלל לתוכנית היל"ה של משרד החינוך, כך שבית הקפה נותן מענה לא רק לקשיים כלכליים אלא גם לרכישת מיומנות עבודה וכישורי חיים."
בנוסף לשעות העבודה, נהנים בני הנוער מסדנאות, טיולים ותיגבורים לימודיים הניתנים להם לפני מבחנים על ידי עובדי אפלייד. "בניגוד לפרוייקטים אחרים בהם אנו תומכים, המתנהלים מחוץ למשרדים שלנו" אומרת קסל, "פרויקט ארומה דורש מאיתנו הרבה יותר מאמץ והשקעה, וגם התוצאות והצלחות הינן גדולות משמעותית משל שאר הפרויקטים. גם חיבור העובדים לפרויקט חזק ומשמעותי יותר. הרוח הצעירה והאווירה שבני הנוער מכניסים לתוך מתחם החברה מדהימים ומורגשים מאד כך שכולנו נתרמים ונהנים מכל רגע".
הסניף פועל שלא למטרות רווח (מחירי המוצרים בו נמוכים מבשאר סניפי הרשת) והעסיק מאז הקמתו מעל ל-400 בני נוער בגילאים 15-18. שיעור ההצלחה של הפרויקט עומד על כ- 90%, כאשר ההצלחה מוגדרת בשינוי חיובי בהתנהגות, המשך הלימודים, גיוס לצבא והשתלבות במקומות עבודה אחרים. "היום ניתן למצוא את בוגרי הסניף שלנו מנהלים סניפים של ארומה, משרתים בצה"ל בתפקידים משמעותיים ומשלימים לימודים במוסדות להשכלה גבוהה". בנוסף, מעניקה אפלייד לכל הבוגרים של התוכנית מלגה להמשך לימודים .
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם