יזמים: מדריך להגנה עצמית
רעיון טוב שמבוצע כמו שצריך סולל את הדרך ישירות להצלחה. בתנאי שאף אחד לא יגנוב לכם את החברה, את הפטנט או את העובדים. סטארטאפיסטים - כך תגנו על עצמכם
צריכים להגן על היזומה שלכם? לא יודעים איך? כאן המקום להתחיל!
האקזיט הוא מנוע הצמיחה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. הוא החלום של כל יזם - גם אם טוען ש"אנחנו כאן בשביל העניין, האתגר והטכנולוגיה" - והוא המטרה הבלתי המוצהרת של המעורבים בחברה מיום הקמתה.
יזמים רבים מאמינים כי כל הנדרש מהם על מנת לזכות בהון ממכירת החברה הוא להשקיע זמן ומרץ רב ולפתח טכנולוגיה חדשנית, או להקים מיזם שעוד לא היה כמותו ולהמתין שהאקזיט המיוחל כבר יבוא מעצמו. יזם צריך לזכור כי לרוב הרוכש הפוטנציאלי רוצה ומחפש לרכוש חברה, ולא רק רעיון או טכנולוגיה. טעות תהיה לחשוב כי הטכנולוגיה היא חזות הכל. ולכן, כמו כל עסק, הקמת חברת סטארט-אפ הינה פאזל המורכב מאלמנטים שונים שמתחברים לתמונה שלמה החשובה לא פחות (ולעיתים אף יותר) מהטכנולוגיה החדשנית.
סקירה זו מנסה לסקור אבני דרך מרכזיות בבניית חברת סטארט-אפ בדרך לאקזיט, אך אינה מתיימרת לכלול את כולם. על היזם להיות מודע לאבני דרך אלו להגיע מוכן למכירת החברה. התייחסות לא נכונה לנושאים המפורטים להלן יכולה במקרה הטוב לעכב ביצוע עסקת מכירה או לפגוע בשווי העסקה, ובמקרה הפחות טוב למנוע קיום עסקה.
בחירת מדינת ההתאגדות הינה אחת ההחלטות הראשונות המוצבות בדרכו של היזם, וזאת לרוב עוד לפני שהוא יודע מהו שוק היעד, מה הכיוון העסקי ולאן מועדות פניו בשנים הקרובות. ליזם הישראלי ישנם 3 אופציות עיקריות לבחירת מקום התאגדות, אשר לכל אחת מהן יתרונות משלה: ישראל, ארה"ב ומקלט מס (Off Shore).
בעבר הדעה הרווחת היתה כי רצוי להתאגד בארה"ב, אך בשנים האחרונות חל שינוי ויותר יזמים עוברים להתאגד
יש לזכור כי שינוי מקום התאגדות לאחר הקמת החברה ("היפוך שרול") הינו אפשרי, אך לרוב הינו הליך ארוך ויקר אשר כרוך במגבלות מיסוי וקבלת אישור מהרשויות המס. שינוי מקום התאגדות לאחר ההקמה אינו רצוי אך אפשרי.
מומלץ כי בעת הקמת החברה היזמים יחתמו על הסכם מייסדים. ההסכם מעגן את מערכת היחסים העסקית בין מקימי החברה, וכולל בין היתר חלוקת הון ראשונית, חלוקת תפקידים וסמכויות, קניין רוחני ועוד. עיקר חשיבותו של ההסכם היא למקרה בו יתגלע סכסוך בין היזמים, או מקרה בו אחג מהם עוזב.
הסכמי ההשקעה לעיהם תחתום החברהשלכם תחתום במהלך חייה הם למעשה אוויר לנשימה. כספי המשקיעים יאפשרו השקעת משאבים וזמן בפיתוח טכנולוגיה ויישום של הרעיון בבסיס המיזם ובלעדיהם לא תהיה זכות קיום לסטארט-אפ, מה שהופך את מסמכי השקעה לצורך קיומי.
ישנן הסכמות רבות אשר מעוגנות בחוזה עם המשקיע בשלב מוקדם, בו האקזיט עוד לא נראה באופק, שהופכות לבעלות חשיבות מכרעת ביום המכירה. להלן מספר נקודות חשובות שיש לשים לב אליהן:
א. חלוקת כספי המכירה בין בעלי מניות - לרוב בעלי מניות בכורה (משקיעי הון סיכון) נהנים מעדיפות בחלוקת כספי המכירה (Liquidation Preference) אשר תניב להם סכום כספי הגבוה מחלקם היחסי בחברה. ישנם מנגנונים המשמשים לאיזון והגבלת העדיפות, אולם יש להסכים על איזונים אלו עוד בשלב עסקת ההשקעה, ולא לחכות ליום האקזיט. זכות העדיפות "תכאב" בעיקר ליזמים ולעובדים בעת מכירת חברה בסכום שווה או נמוך לסך ההשקעות שהושקעו בחברה.
ב. זכויות וטו - מקובל כי לבעלי מניות בכורה ישנם זכויות וטו אשר מעניקות להם יכולת למנוע ביצוע פעולות ועסקאות מסוימות על ידי החברה לרבות מכירת חברה. יש לזכור כי לחברה יהיו בעלי מניות מסוגים שונים (יזמים, קרנות השקעה, משקיעים פרטיים, עובדים) ולכן רצוי לאזן את זכויות הוטו ולא להעניק אותם לקבוצה מצומצמת של משקיעים אלא ליצור פיזור בקבלת החלטות ככל שניתן.
ג. מכירה כפויה (Bring Along) - ברכישת חברה נדרשת לרוב הסכמה של רוב גדול מאוד מבלי המניות בחברה. מסמכי החברה צריכים להכיל הוראות אשר מאפשרות לרוב מסוים(60%-80%) לכפות קיום עסקה על המיעוט, וזאת בכדי למנוע הכשלת עסקה על ידי מיעוט סחטן.
לא משנה כמה הרוכש יהיה להוט אחר החברה הטכנולוגיה שלה, אף משקיע לא יוותר על בדיקת נאותות קפדנית ומקיפה של החברה, בעיקר כאשר מדובר בתאגידי הטכנולוגיה האמריקאיים אשר מנוסים בהליכי רכישה מסוג זה. הליך בדיקת הנאותות כולל מספר שלבים ובהם בדיקה עסקית, משפטית חשבונאית.
מרכיב ההון האנושי הוא הנכס העיקרי של הסטארט-אפ, ולעיתים החברה נרכשת לא פחות בגלל הצוות שלה מאשר בגלל הטכנולוגיה שלה. ניהול המשאב הזה באופן תקין הוא מרכיב חשוב בבניית החברה.
מדובר בחתימת כל עובד על הסכם עבודה מפורט (לרבות התחייבות לסודיות, אי תחרות והמחאת זכויות בהמצאות), ביצוע של תשלומי החברה על פי חוק כסדרם, שמירה על נוהלי עבודה תקינים והיעדר ריבוי תביעות וסכסוכים עם עובדים או תחלופה גבוהה.
אי הקפדה על חוקי העבודה תגרור חובות כספיים ולעיתים אף סנקציות פליליות, ועלולה להרחיק רוכש פוטנציאלי. בנוסף, על החברה לנהל כנדרש על פי חוקי המס את תוכנית האופציות של עובדיה בכדי לאפשר להם ליהנות מהטבות המס הרלוונטיות.
הנושאים אשר פורטו עד עכשיו הינם רק חלק ממכלול הנושאים אשר מונחים על שולחנו של היזם ואשר בהם היזם נדרש להבין, וכל זאת עוד לפני שדיברנו על טכנולוגיה.
ברור כי היזם אינו אמור להבין בכל ולבצע את כל המטלות לבדו. סביב היזם ישנם שורה של נותני שירותים מטפלים, כל אחד בתחומו, במטלות השונות, ממנהל כספים ועד בנקאי השקעות. בחירה באנשי מקצוע מנוסים בתחומם והאצלת סמכויות על ידי היזם יאפשרו לו להתפנות לעיסוקיו האחרים מבלי להתפשר על איכות הניהול של החברה.
לסיכום, הדרך לאקזיט רצופה קבלת החלטות ונקיטת פעולות יומיומיות. אין תחליף לניהול חברה מסודר לכל אורך הדרך, וקיצורים משמעותם לעיתים קרובות איבוד הכיוון. הבשורה הטובה היא שתעשיית ההיי-טק הישראלית וה"שחקנים" השונים בה צברו בשנים האחרונות ניסיון רב בתהליכי הקמת ומכירת חברות ואין ספק שביכולתם לנווט יזמים להצלחות נוספות.
בהצלחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם