לילה טוב לשימפנזים

שימפנזים בוחרים בענפי עצים המספקים להם את מקום השינה היציב והחזק ביותר, כך לפי מחקר חדש. זאת ועוד, המחקר תומך בתיאוריה הגורסת כי ייתכן ששינה איכותית הובילה להתפתחותו של האדם המודרני, אומר דיוויד סמסון, אנתרופולוג באוניברסיטת נבאדה.

שימפנזים בונים את מיטותיהם, הקרויות קנים, בצמרות העצים בעזרת ענפים שהם אוספים ממינים מסוימים של עצים. הם מבלים שמונה עד תשע שעות לערך בכל לילה על גבי המשטחים הללו. אך עד כה לא ידעו המדענים כיצד הם בוחרים את חומרי הבניין.

סמסון ועמיתיו מדדו את הנוקשות וחוזק הכיפוף של שבעה מיני עצים אשר השימפנזים עשו בהם את השימוש הרב ביותר בשמורת חיות הבר טורו-סמליקי (Toro-Semliki) שבמערב אוגנדה. הצוות בחן גם את שטח הפנים של עלי העצים ואת המבנה של כל מין של עץ.

תגליתם ראויה לציון: מתוך 1,844 קנים של שימפנזים שנחקרו, 73.6 אחוזים נוצרו מעץ חסון הקרוי קינומטרת אלכסנדר – אף על פי שרק 9.6 אחוזים מהעצים שבסקירת האזור משתייכים למין זה. "חרף העובדה שהוא נדיר יחסית, השימפנזים בוחרים ללון בעץ הזה בשבעה מתוך עשרה מקרים," מציין סמסון.

לדברי סמסון, שימפנזים בשמורת חיות הבר טורו-סמליקי ישנים בעצים כדי להימנע בין היתר ממפגש עם טורפים ליליים, כגון נמרים או אריות. לפיכך, על המיטות שלהם להיות עמידות במיוחד. קינומטרת אלכסנדר הייתה העץ החזק ביותר מתוך שבעת מיני העצים שנבדקו במחקר, ולכן הוא ככל הנראה החומר הטוב ביותר לבניית המיטה.

לענפי העץ יש גם רווחים גדולים בין סעיפי הענפים, המקלים את קליעתם יחד, פעולה שהשימפנזים מבצעים כדי להבטיח את חוזקה של מיטתם. עץ זה יוצר "מערכת נעילה חזקה יותר; הקפיץ במזרן שלהם משולב באופן מעט צפוף יותר," אומר סמסון. "שנת לילה נוחה חשובה להם ממש כמו לנו. הם מודעים לכך שקינומטרת אלכסנדר היא מין מיוחד של עץ – הם יכולים לזהות את התכונות האלה."

בסופו של דבר, סמסון רוצה לדעת אם לשינה היה תפקיד בהתפתחות האדם. למשל, הקמת משטחי שינה, או מיטות, היא התנהגות ייחודית לקופי אדם גדולים (בהם האדם). פרימאטים אחרים ישנים על גבי ענפים. בשלב כלשהו של תקופת המיוקן, לפני 23 עד חמישה מיליוני שנים, שינו קופי האדם הגדולים את מיקומי השינה שלהם מענפים למשטחים. שינוי זה הוביל בתורו לשנת לילה טובה יותר.

מחקרים שנערכו הן בבני אדם והן באורנג-אוטנים מראים ששינה איכותית יותר, עם פרקי זמן ארוכים יותר של ריצוד עין מהיר, משפרת את ההכרה ואת הזיכרון. אפשר שהשיפור בתנאי השינה הוביל לשיפור בהכרה ביום למחרת לאחר לילות שינה במיטות נוחות. מנגד, החוקר ארון סנדל, אשר לא השתתף במחקר, מציין כי ייתכן שמוחותיהם הגדולים של קופי האדם הובילו לצורך בשינה ארוכה יותר ולא להפך. כך או כך, לדברי סמסון, השיפור בהכרה בהחלט סיפק יתרון התפתחותי לקופי האדם ולבני האדם. "מוחות גדולים," הוא מציין, "צריכים כריות גדולות."

לקריאת כל התגובות ברצף