מסעה של הקרחה הלבנה

מאז תייגו מדענים נקבה של כריש מהמין קרחה לבנה, אשר קיבלה את השם לידיה, מול חופי פלורידה במארס 2013, הם עמדו על המשמר. תשומת הלב שלהם זיכתה אותם לאחרונה בתצפית הראשונה על קרחה לבנה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי.

חוקרים שיערו בעבר כי כרישי קרחה לבנה מסוגלים להשלים מסע מעין זה, אך אף לא מקרה אחד תועד עד כה, אומרת היידי דיואר, ביולוגית החוקרת דיג בשירות הדיג הימי הלאומי של ארצות הברית בקליפורניה. אף שכרישי קרחה לבנה אינם המין המימי היחיד שעורך מסעות ארוכים, התגלית משנה את תפישתם של חוקרים בנוגע לבעלי החיים הגדולים הללו, החל באופן בו אוכלוסיותיהם מתרועעות זו עם זו וכלה באסטרטגיות שימור אפשריות.

לידיה תועדה ממזרח לרכס המרכז-אטלנטי (Mid-Atlantic Ridge), רכס הרים תת-מימי המשתרע צפונה ודרומה באוקיינוס, בעודה מתקדמת לכיוון החוף של קורנוול (Cornwall) בבריטניה. מדענים מחשיבים את הרכס הנקודה הרשמית שיש לחצות כדי להגיע למזרח האוקיינוס האטלנטי. כעת נקבת הכריש הזו היא שיאנית המסע הארוך ביותר שבוצע על ידי קרחה לבנה. עד כה שחתה לידיה לאורך יותר מ-32,000 קילומטרים. כך היא עקפה את השיאנית הקודמת, נקבה ששחתה מדרום אפריקה למערב אוסטרליה ובחזרה לאורך 20,000 קילומטרים בשנת 2004.

"אנחנו רק מתחילים להכיר את עולמם של כרישי הקרחה הלבנה," אומר גרג סקומל, מדען הדיג הראשי במחלקת הדיג הימי של מדינת מסצ'וסטס, אשר השתתף בתיוג של לידיה. מעקב אחר טורפים כה גדולים לא היה ניתן לביצוע עד שחלה התקדמות טכנולוגית. המשדר הלווייני של לידיה שולח נתונים על מיקומה בכל פעם שבה המתקן, המוצמד לסנפיר הגב שלה, מורם מעל פני המים. משדרים קודמים אחסנו את כל המידע בתוכם עד לאיסוף המתקן על ידי החוקרים, הורדת הנתונים למחשב ויצירה מחדש של מסלולו של הכריש.

ההנחה הרווחת הייתה כי אוכלוסיות הקרחה הלבנה שבים התיכון ומול חופה המזרחי של ארצות הברית הן נבדלות זו מזו. אך לדברי סקומל, כרישים ממין זה נצפו לעתים מול חופי אירופה והאיים האזוריים (Azores), ממערב לפורטוגל. בחינת נתונים שנאספו על אודות כרישים כמו לידיה, "גורמת לחשוב כי מדובר באוכלוסייה אחת גדולה," אומר סקומל ומוסיף כי ייתכן שפרטים נוספים של קרחה לבנה חוצים את האוקיינוס האטלנטי. ייתכן שלידיה היא רק הראשונה שהחוקרים צפו במסעה.

אחת הנסיבות האפשריות למסעה של לידיה לכיוון אירופה היא שפע המזון הקיים בתחנות שונות לאורך הדרך. ב-7 במארס הראו נתוני המעקב כי היא שוחה לאורך הרכס המרכז-אטלנטי, בלי לצלול אליו. לדברי סקומל, לידיה יודעת כי הרכס נמצא שם, כנראה על ידי זיהוי אנומליות מגנטיות. אך האזור גם עשיר במזון, מאפיין העשוי להסביר מדוע היא בילתה זמן רב כל כך בשיטוט מעל הפסגות התת-מימיות. "הנקבות הגדולות הן מרכיב חשוב מאוד של האוכלוסייה," מסכמת דיואר, "ועד שנדע מה מתרחש, קשה לפתח אסטרטגיות שימור להגנתן."

לקריאת כל התגובות ברצף