מתווכות בין החיים למוות
מסכות בנות כ-9,000 שנים שהתגלו במדבר יהודה ושוליו מוצגות במוזיאון ישראל
13/3/2014 12:07 | מאת: עדי ויינברגר
את המסע החלה הרשמן, ארכיאולוגית ואנתרופולוגית המתמחה בדת ובפולחן של תרבויות קדומות, לפני כעשר שנים, כאשר מצאה בין מסמכים שונים במוזיאון ישראל תצלומים ישנים בשחור-לבן שהציגו שלוש מסכות אבן עתיקות. הן נראו דומות להפליא לשתי מסכות נדירות מהתקופה הניאוליתית שהיו מוצגות במוזיאון ישראל: האחת נמצאה בחורבת דומא ונכללה באוספו של משה דיין, והאחרת התגלתה בנחל חימר, יחד עם המטמון הפולחני העתיק ביותר המוכר בעולם.

הרשמן תהתה מה עלה בגורלן של המסכות שבתצלומים. היא הניחה שקיימות מסכות נוספות מאותה תקופה וביקשה לגלות אם יש דמיון ביניהן ובין המסכות שברשות מוזיאון ישראל. כך, בחיפוש שנמשך כעשור, היא איתרה את המסכות הללו ואחרות במוזיאונים בניו יורק, בפריז ובלונדון. בבדיקות שנערכו במעבדה למיקרוארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב נמצא כי כל המסכות מקוריות ומוצאן בהרי יהודה, מדבר יהודה ושוליו.
לעומת הדימוי של המסכות בעולם המערבי כמשעשעות, בתרבויות אחרות הן בדרך כלל חפצים פולחניים רבי עוצמה, במיוחד בקרב הקהילות החקלאיות הקדומות שנוסדו בתקופה הניאוליתית. "על סמך השוואות למסכות של חברות מסורתיות בנות זמננו קרוב לוודאי שגם המסכות הללו שימשו לפולחן אבות, כאשר הצאצאים פנו אל הישויות הללו בבקשת הגנה, שגשוג ופוריות," אומרת הרשמן. "בחברה הניאוליתית שימשו המסכות לתיווך בין החיים למתים."

על אף הדמיון בין המסכות "יש להן מעין מאפייני אישיות," מתארת הרשמן. ההערכה כי המסכות עוצבו כגולגולות בדמותם של אנשים מסוימים שמתו אוששה כאשר עשר מהן נבדקו באמצעות סורק דיגיטלי על ידי ד"ר ליאור גרוסמן וצוותה מהמעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית. וכיצד עטו האנשים על פניהם את המסכות הכבדות? הועלתה השערה כי הן לא נלבשו אלא נקשרו לעמוד או הוצמדו לגולגולות המתים, אך הטכנולוגיה החדישה סיפקה תשובה מפתיעה. בעזרת הסורק מצאו החוקרים כי שדה הראייה הניבט מבעד לחורי העיניים הוא רחב וכי חלוקת המסה של המסכה מותאמת לפנים. כך הסיקו כי עטיית המסכות דווקא הייתה אפשרית.

תגובות