המקדש הבודהיסטי הקדום בעולם

אפשר שארכיאולוגים חשפו ראיות למקדש הבודהיסטי הקדום ביותר שהתגלה עד כה, מ-550 לפני הספירה לערך. מהממצא, שהתגלה בנפאל במרכז לעלייה לרגל לומביני (Lumbini), אתר הולדתו האגדי של בודהה, עולה שתקופת חייו קדמה ביותר ממאה שנים לתאריכים המקובלים על חוקרים רבים. "מדובר במקדש הבודהיסטי המוקדם ביותר בעולם," אומר הארכיאולוג רובין קונינגהם מאוניברסיטת דורהם בבריטניה, המחבר הראשי של המחקר שפורסם בכתב העת Antiquity.

בחפירות התגלה שמבני עץ מוקדמים יותר השתרעו מתחת לקירות של מקדש הבודהה הבנוי מלבנים, אשר הוקם מאוחר יותר. תוכנית המקדש המאוחר יותר היא העתק של מתווה מבני העץ שקדמו לו, ומכאן עולה שהייתה המשכיות בפולחן הבודהיסטי באתר, מבהיר קונינגהם. "הוויכוח הגדול עוסק בשאלה מתי חי בודהה, והנה מצאנו מבנה של מקדש שמצביע על המאה השישית לפני הספירה," הוא אומר. הצוות בירר את גילו של המקדש המוקדם באמצעות שתי שיטות של תיארוך מדעי.

 
בסרטון: סיור באתר החפירה הארכיאולוגית במקדש מאיה דווי בלומביני, נפאל, בליווי הסבריו של הארכיאולוג רובין קונינגהם

לפי המסורת, לומביני הוא הגן שבו מאיה דווי, אמו של בודהה, אחזה בעץ וילדה את סידהרתה גאוטמה, לימים בודהה. תאריך הולדתו המדויק של בודהה שנוי במחלוקת. רשויות נפאל נוטות לטובת שנת 623 לפני הספירה ואילו מסורות אחרות נוטות לתאריכים מאוחרים יותר, בסביבות שנת 400 לפני הספירה. חרף זאת, ב-249 לפני הספירה היה לומביני לאחד מארבעת המרכזים הקדושים לבודהיזם, והוא מעוטר בכתובות קדושות ובעמוד שהשאיר שם ב-249 לפני הספירה הקיסר אשוקה, אשר סייע בהפצת הבודהיזם ברחבי אסיה.

האתר, שננטש לימים, התגלה מחדש ב-1896 וחזר לשמש אתר פולחן, מקדש מאיה דווי (Maya Devi), המוכרז כיום אתר מורשת עולמית. בשל חשש מהשחיקה שנגרמת על ידי המבקרים הרבים, תמכו אונסקו וגורמים נפאלים ויפנים וכן חברת נשיונל ג'יאוגרפיק בקונינגהם ובעמיתיו כשתיעדו את התנאים בלומביני וחקרו את ההיסטוריה שמתחת לשכבות של מבני הלבנים מימיו של אשוקה. "זכינו לגישה כמעט יחידה במינה לאתר, הזדמנות שכנראה לא תחזור על עצמה בדור שלנו," אומר קונינגהם. "מסיבה זו עבדנו בשקיפות מלאה לעיני העולים לרגל. התרגשנו לראות את החוויות שעוברות עליהם בזמן עבודתנו."

לדברי קונינגהם, החוקרים חפרו מתחת למקדש המרכזי וחשפו בורות שנחפרו כבסיס לעמודים, המרמזים על קיומו של מעקה עשוי עץ שהקיף מקדש עץ מ-550 לפני הספירה בקירוב. הם מצאו גם מבנה לבנים מוקדם יותר. הצוות גילה כי מרכז המקדש עמד חשוף תחת כיפת השמים, והיו בו שורשי עץ שעברו תהליך מינרליזציה וסביבם רצפות טין שרגלי המבקרים שחקו והחליקו.  נראה ששורשי העץ דושנו, ואף על פי שמקדשי עץ קיימים גם במסורות הודיות קדומות יותר לא היו במקדש סימנים לקורבנות ולמנחות אחרות שנהוג למצוא בדרך כלל באתרים מעין אלה. "המקום היה נקי מאוד, מה שמעיד על המסורת הבודהיסטית שבה לא מביאים מנחות ואשר דוגלת באי-אלימות," מתאר קונינגהם.

הצוות בחן את גילו של המקדש בתיארוך פחמן 14 של פחם מהבורות, העשויים עץ, שנחפרו לשם התמיכה בעמודים, וכן בעזרת שיטת תיארוך החושפת את זמן התפרקותם הרדיואקטיבי של יסודות בקרקע וכך מראה גם מתי לאחרונה הם היו על פני השטח. בסיכום הכללי, טוען קונינגהם, החפירות מעידות על תחילת פיתוח האתר בסביבות שנת אלף לפני הספירה, כאשר בהמשך, עד המאה השישית לפני הספירה, התפתחה בו קהילה של מעין מנזר בודהיסטי.

"הראיות החדשות מהמיזם מראות שפעילות פולחנית זו התקיימה מאות שנים לפני השכבות מימי אשוקה -  ממצא חשוב ומעניין מאוד," מציינת הארכיאולוגית רות יאנג מאוניברסיטת לסטר בבריטניה.

ג'וליה שו, מרצה לארכיאולוגיה דרום אסייתית במכללה האוניברסיטאית בלונדון, מזכירה שהטענות לקיומו של מעקה עץ סביב מקדש עץ לכאורה אמנם משכנעות אבל הן בגדר השערה. "פולחן העצים, שהתקיים במקרים רבים במזבחות פשוטים, היה מאפיין משותף לכל הדתות ההודיות העתיקות, ולאור רמת החפיפה בין הפולחן הבודהיסטי למסורות שקדמו לו, אפשר שהממצא המתואר הוא בעצם מקדש עץ מוקדם יותר שאין לו קשר לפולחן הבודהה ההיסטורי," היא אומרת. "ובכל זאת יש פה תובנות חדשות בנוגע לארכיאולוגיה של הפולחן ההודי באופן כללי."

לקריאת כל התגובות ברצף