הצרעה הגדולה בעולם

הצרעה הגדולה בעולם עושה שמות בצפון-מערב סין, אשר שם, לפי אחת מסוכנויות החדשות בסין, מתו יותר מ-40 אנשים לאחר שנעקצו במחוז שאנשי (Shaanxi). לפי דיווחה של רשות הבריאות, כ-1,600 אנשים נוספים נפגעו מאז החלה ההתפרצות של צרעת הענק (Vespa mandarinia) בתחילת הקיץ, והתקיפות נמשכות גם לנוכח הצעדים שנוקטות הרשויות המקומיות, בהם השמדה של מאות כוורות ושיפור הטיפול הרפואי בנפגעים.

"הבעיה בצרעה המסוימת הזאת היא ממדיה, בערך בגודל של אגודל, והארס הרב שלה," מסבירה האנטומולוגית לין קימזי, מנהלת מוזיאון בוהרט לאנטומולוגיה באוניברסיטת קליפורניה. "הקן שלה די גדול ומכיל כמה מאות צרעות. הן טורפות ותוקפניות וכבר קרה שהן הרגו ואכלו מושבה שלמה של דבורי דבש." צרעות הענק, שאורכן ארבעה-חמישה סנטימטרים, חיות בחלקים רבים של מזרח ודרום-מזרח אסיה, והן מוכרות בעיקר ביפן. לדברי קימזי, הן מהחרקים הארסיים המסוכנים ביותר, אף שגם חרקים אחרים עלולים לגרום בעיות דומות.

אמנם הצרעות אינן נוהגות להסתער בנחילים גדולים כל כך על בני אדם, אך הן ידועות ביכולתן לחסל במהירות כוורת של אלפי דבורי דבש ולהותיר מאחוריהן שובל של ראשים וגפיים קטועים. הצרעות עפות דרך קבע למרחק קילומטרים מקניהן ושולחות סיירות כדי לאתר מושבות דבורים ולסמן אותן בפרומון מיוחד, שמזמן את בעלות בריתן לתקוף, להשמיד ולכבוש את הכוורת. לאור יתרון הגודל הענקי שלהן, הצרעות בדרך כלל מחסלות את הדבורים בנקל, אלא אם כן הקורבנות מצליחים לנטרל את הסיירת המקדימה לפני שתספיק לזמן את חברותיה. לפעמים הן עושות זאת במגננה מדהימה, בה הן מסתערות על צרעה ועוטפות אותה ככדור אשר צולה אותה למוות, פשוטו כמשמעו.

אבל לעתים קרובות הדבורים ושאר חרקים שנופלים קורבן נהפכים לדלק שמזין את צמיחתה של כוורת הצרעות. פועלות בוגרות לועסות את בשר קורבנותיהן לכדי עיסה מזינה שממנה אוכלים הזחלים, והם בתורם מייצרים רוק שמשמש "משקה אנרגיה" רב עוצמה לבוגרות שאינן מסוגלות לעכל חלבון מוצק.

לא ברור מה הם הגורמים שהובילו לעונת התקיפות הקטלניות של הצרעות על בני אדם. הואנג רונגיו, מומחה לחרקים בלשכת היערנות של העיר אנקנג (Ankang), אומר שגדילת הצמחייה המקומית הרחיבה את מקום החיות של הצרעות, ושבשל חודשיים של מזג אוויר חם גברה פעילות החרקים. אנקנג היא אחת הערים שנפגעו יותר מכל מתקיפות הצרעות.

הואה באוג'ן, אנטומולוג באוניברסיטה לחקלאות וליערנות של צפון-מערב סין, איתר ירידה באוכלוסיות האויבים הטבעיים של החרקים האלה, בהם עכבישים ועופות, ומומחים משערים שגדילת הערים מביאה לעלייה במספר האנשים שחיים בשטח שהיה בעבר נחלתן של הצרעות.

קימזי מציינת שהתנהגות כזאת נצפית לעתים קרובות בקרב מינים פולשים, אך היא אינה יודעת בבירור אם צרעה זאת היא מין מקומי לאזור או ממתי היא נמצאת בו. "כשמין חדש נכנס לאזור מסוים, עוברות לפעמים שנים עד שמבחינים בו, אבל בסופו של דבר חלה התפרצות ענקית."

לקריאת כל התגובות ברצף