נדידת הכריש

הדגים הגדולים בעולם נודדים כדי להשביע את רעבונם, כך לפי מחקר מעקב שמיפה את מסעותיהם הארוכים של הכרישים הלווייתניים ברחבי מפרץ מקסיקו והים הקריבי אל מוקד ההזנה המועדף עליהם מול חופיו של חצי האי יוקטן (Yucatan). זאת ועוד, אפשר שמסע השחייה המדהים של נקבת כריש לווייתני אחת לאורך 7,200 קילומטרים יפתור תעלומה רבת-שנים בנוגע למקום ההשרצה של הכריש הלווייתני - אירוע שטרם נצפה על ידי המדענים. המחקר המקיף ביותר על נדידת הכריש הלווייתני, אשר נמשך זה תשע שנים, מראה שמאות הכרישים, שגודלם כשל אוטובוס ואשר ניזונים ברצועה עשירה בפלנקטון מול חופי מקסיקו, באים ממרחקים גדולים.

הענקים העדינים הללו, שמגיעים לאורך של יותר מ-12 מטרים ואשר שוקלים בממוצע חמש טונות, ניזונים מיצורי פלנקטון זעירים, מדגים קטנים או מביצים על ידי סינון המים. ידוע שכרישים לווייתניים מתאספים בתריסר אתרי הזנה עיקריים ברחבי העולם, ממערב אוסטרליה ואינדונזיה ועד בליז. אבל בין מאי לספטמבר, מימיה של מדינת קינטנה רו (Quintana Roo) במקסיקו, בצפון-מזרח חצי האי יוקטן, מושכים הרבה יותר כרישים לווייתניים לעומת מיקומים אחרים, כאשר לפי ההערכות, מגיעים לשם 800 או יותר פרטים בעונה נתונה.

"מאזור הזנה בודד זה, הכרישים מתפזרים על פני חלקים נרחבים באזור - ברחביו של מפרץ מקסיקו, מדרום לים הקריבי, דרך מצרי פלורידה וצפונה אל האוקיינוס האטלנטי הפתוח," אומר אחד ממחברי המחקר, רוברט יוטר, מנהל המרכז לחקר הכרישים במעבדה הימית מוט. "גילינו כרישים לווייתניים שחוזרים לתקופות רצופות של עד שש שנים. ברור שהם חוזרים לאתר זה כדי 'לתדלק' את עצמם במזון העשיר שבו, וכך להיערך לקראת חלק ניכר מהשנה."

ב-2003 דרבנו המספרים האמינים ונגישות הכרישים הלווייתניים לאתר את יוטר להתחיל לאסוף את הנתונים מתשע שנות שימוש בסימון ובמעקב לווייני. הנתונים הללו הם השלד של המחקר החדש שנערך על ידי המעבדה הימית מוט והוועדה הלאומית לאזורים טבעיים מוגנים של מקסיקו.

בקרב יותר מ-800 כרישים שנחקרו, בלטה נקבה אחת במיוחד. החוקרים תייגו ועקבו אחר נקבה בוגרת וכנראה הרה, אשר זכתה לשם ריו ליידי, לאורך מסע של כ-7,800 קילומטרים, אשר הסתיים כשנשר התג שהוצמד לה כעבור חמישה חודשים של תצפיות. "היא המשיכה והמשיכה," מתאר יוטר. "היא שחתה בין ברזיל לאפריקה, עד שחצתה את קו המשווה, ואז נשר התג שלה."

אבל מסעה, נוסף על תצפיות של כרישים לווייתניים אחרים באזור מרוחק זה, עשוי לענות על השאלה שהטרידה את מנוחתם של חוקרי כרישים במשך שנים: היכן נמצאות הנקבות? יותר מ-70 אחוזים מהכרישים הלווייתניים בקינטנה רו הם זכרים, ובהתקבצויות נוספות בעולם ניכר אותו חוסר איזון מגדרי. "אוכלוסייה שיש בה כל כך הרבה זכרים לא יכולה להיות יציבה. לא נתקלים בכך בטבע," מציין יוטר. "הנקבות בטוח נמצאות במקום כלשהו, ואנחנו משערים שנקבות בוגרות והרות נודדות דרך ארוכה אל לב האוקיינוס, ליד הרים תת-ימיים או איים מרוחקים... ושם הן משריצות," הוא מסביר. "באזורים חופיים, בהם מתקבצים הכרישים הלווייתניים לשם הזנה, גדלים הסיכויים לטריפתם של הצאצאים, אשר אורכם קטן מ-60 סנטימטרים בעת ההשרצה."

יוטר מוסיף כי עדיין יש לבחון את ההשערה. אין מדובר רק באיתור אזורי ההשרצה. הממצא יעמיק את הבנת הביולוגיה הבסיסית של הכרישים הללו, שחלק גדול ממנה עדיין לוקה בחסר מאחר שחייהם מתנהלים לרוב הרחק מעינינו. "מהיבט זה של ניהול המערכת האקולוגית, אנחנו רוצים לוודא שהאזור יהיה מוגן לאורך זמן, כדי לאפשר לנקבות להשריץ ללא הפרעה," הוא אומר.

השימוש במחקר זה ובמחקרים אחרים על המקומות שאליהם נודדים הכרישים הלווייתניים, ועל אזורי ההזנה והרבייה שלהם, הוא חיוני להגנה על מין זה, שהולך ומתחבב על תיירים אקולוגיים ואחרים. "מדובר בכריש הגדול ביותר שחי עלי אדמות, והוא כריזמטי," מתאר יוטר. "הוא אינו מסכן אנשים שרוצים לראות אותו ולשחות איתו בטבע. הוא אולי היצור הגדול עלי אדמות שאפשר להתקרב אליו בסביבתו הטבעית בלי להסתכן בכלל."


המחקר על הכרישים הלווייתניים מומן בחלקו על ידי מלגה מחברת נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף