עתיקות בזבל

צוות הארכיאולוגים שחפר לאחרונה באזור החקלאי שמאחורי העיר העתיקה אפולוניה-ארשוף, ממזרח לגן לאומי אפולוניה, ניצב בפני תעלומה. בחפירות שנערכו בראשותם של פרופ' אורן טל מאוניברסיטת תל אביב ושל משה עג'מי מרשות העתיקות, לטובת הרחבת העיר הרצליה, התגלה אוסף מסקרן של ממצאים, שמיקומו מסקרן עוד יותר.

בשטח נמצאו כמה בורות אשפה ביזנטיים, המכילים שברי חרסים ועצמות בעלי חיים. לדברי עג'מי, בור אחד ענקי, בקוטר של כ-30 מטרים, הכיל בתוכו כ-200 נרות שמן שלמים, כ-700 מטבעות עשויי זהב וכסף וכן טבעות ותכשיטי זהב.

רבים מהממצאים שנחשפו בחפירה מתוארכים לתקופה הביזנטית המאוחרת (המאות החמישית עד השביעית לספירה). באותה התקופה חיו באפולוניה תושבים נוצרים ושומרונים כאחד. על סמך ממצאים קודמים זיהו הארכיאולוגים את הנרות כשייכים לעדה השומרונית.

"לנרות עיטורים יפהפיים," מתאר עג'מי. "נמצא אפילו נר אחד שפתח יציקת השמן שלו עדיין סגור בקרמיקה וטרם היה בשימוש. מי שקנה אותו, היה צריך לשבור את האטימה כדי ליצוק לתוכו שמן, כדי שהנר לא יהיה טמא." בשל אדיקותם הדתית של השומרונים, הוא משער כי ייתכן שהימצאותם של הנרות בבור הייתה קשורה בתרומה.

לדברי עג'מי, את מרבית המטבעות שנמצאו קשה לפענח טרם ניקוי במעבדה, אך ניתן לראות כי מקורם בתקופה הביזנטית. בקרב התכשיטים שנמצאו, טבעת אחת הרשימה את הארכיאולוגים במיוחד. "לטבעת שמונה פאות, שעל כל אחת מצלעותיה היו חלקים מפסוקים מהתורה השומרונית, הכתובים בכתב השומרוני," הוא מציין. "בכל העולם כולו יש רק 12 טבעות שומרוניות מעין אלה. אנו מאמינים שאפשר שמדובר במגיה כלשהי."

"הממצאים החדשים מעידים על גודלה ועל עוצמתה של העיר השומרונית בתקופה הביזנטית," מסביר עג'מי. "כמויות החרסים באתר מעידות על היקפה הגדול של העדה השומרונית במקום." עד כה לא נמצא היישוב הביזנטי עצמו ברחבי אפולוניה. בעבר נמצא בית קברות, ובחפירות המתוארות התגלו גתות לייצור יין ומחסנים. עג'מי מוסר כי התקבלה החלטה שבאזור הגתות יוקם גן ארכיאולוגי, אשר ישולב בשכונה העתידה להיבנות.

לקריאת כל התגובות ברצף