עוקרים שיניים

לאחרונה נהייתה רפובליקת הפיליפינים למדינה הראשונה מחוץ לאפריקה שקיבלה על עצמה להשמיד את מלאי השנהב הלאומי שלה. זו הפעם הראשונה שארץ שצורכת שנהב או משמשת להעברתו משמידה את השנהב שנתפס בתחומה.

אך מתברר שלא קל להשמיד שנהב. גורמים רשמיים בחרו לא לשרוף את חמש טונות השנהב בשל חשש לזיהום, ותכננו לכתוש אותו. בתרגול של כתישת השנהב התגלה שאמנם קל להרוג פילים - עשרות אלפי פילים ניצודים בניגוד לחוק באפריקה מדי שנה בשנה - אבל קשה מאוד לכתוש את חטיהם. לאחר לילה של ניסור החטים, הניחו אותם עובדי הממשלה במגרש החניה של המחלקה לחיות בר והחלו לכותשם לשברים במחפרים ובמכבשים. בתום התהליך נשרפו פיסות השנהב. לדברי גורמים רשמיים, האפר יפוזר בקרקעות של המחלקה לחיות הבר, שטח ובו גם פארק ומרכז להצלת חיות. כמה מהחטים ישמשו להקמתה של אנדרטת זיכרון באתר.

"אנחנו עושים זאת משלוש סיבות," אמר ג' פ' פחה, השר למשאבים טבעיים ולסביבה, לקהל שהצטופף בחדר הישיבות  בנאום הפתיחה שקדם להשמדת החטים. להלן שלוש הסיבות:
• הפחתה בערכו של "הזהב הלבן" וצמצום הסיכון לגניבת השנהב ממחסני הממשלה ומכירתו בשוק השחור (מדובר בסיכון ממשי. חמש הטונות שהושמדו הן פחות מחצי מכלל השנהב שנתפס בשנים האחרונות, וסביר שאת שאר השנהב גנבו האנשים שנשכרו להשגיח עליו).
• הצהרה על מחויבותה של המדינה לאמנה לסחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה (CITES).
• העלאת המודעות לציד הלא חוקי שנמשך בארצות באפריקה.

בונוונטורה אבאיי, יושב ראש כוח המשימה של הסכם לוסקה, רשת אזורית לאכיפת חוק באפריקה, טס מקניה לכבוד האירוע וכינה את השמדת השנהב "מופת לחיקוי ברחבי העולם." הוא הדגיש את חשיבות הפעולה מצד ארץ שצורכת שנהב וקיווה שתותיר חותם לפחות כמו שריפת השנהב בקניה ב-1989, השמדה שהייתה לאגדה וסייעה להשיק בהמשך אותה שנה את האיסור העולמי על סחר בשנהב.

גורמים רשמיים ייחסו לכתבה "הסגידה לשנהב", אשר פורסמה בגיליון אוקטובר 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, את ההשראה להחלטתם להשמיד את מלאי השנהב בארצם.

לקריאת כל התגובות ברצף