משקמים עצים ומצילים תוכי נדיר

תוכי מהמין אפרור חסון  (Poicephalus robustus), שצבעו ירוק וזהוב, הוא מהתוכים שמצויים בסכנת ההכחדה הגדולה ביותר. פחות מאלף פרטים של מין זה, התוכי היחיד שאנדמי לדרום אפריקה, שורדים בחלקות האחרונות של אזור חיותו המידלדל ביער של עצי אפרוקרפוס רחב-עלים. עם היעלמותם של פירות האפרוקרפוס רחב-העלים, מקור מזון של האפרור החסון, שינה העוף את תזונתו ועבר לאכול מעצים אחרים, דוגמת הפקאן. אך הוא אינו תמיד מצליח למצוא מזון בריא דיו. במצב של תת-תזונה הוא רגיש יותר לנגיף קטלני שבשנים מסוימות פגע בלא פחות ממאה אחוזים מבני מינו.

החוקר המלגאי של נשיונל ג'יאוגרפיק, סטיב בויס, מנסה לאושש את אוכלוסייתו של התוכי הנדיר. לפניכם ראיון עם בויס, אשר מתכנן לשקם את היערות האנדמיים של האפרוקרפוס רחב-העלים, ששגשגו בעבר על פני שטח נרחב בקצה הדרומי של אפריקה, ולתת לתוכים ולשאר המינים שתלויים בעצים אלה סיכוי להתאושש. נוסף על כך, קהילות מקומיות רבות ירוויחו משיקום היערות. מדובר בתוכנית פעולה שבה כפריים, תוכים ועצים חולקים מערכת אקולוגית בריאה לטובת כולם.

בויס: "בטבע נותרו 800 עד אלף פרטים של האפרור החסון. אין ספק שזה אחד מהתוכים הנמצאים בסכנת ההכחדה החמורה ביותר, אם לא החמורה בעולם. החדשות הטובות הן שהשנה נראה שיורד שיעור ההדבקה במחלה הרודפת את התוכים בשנים האחרונות. ב-2011 כל האוכלוסייה של האפרורים החסונים שלכדנו ובדקנו הייתה נגועה במחלה, בשל מחסור קשה במזון שנוצר עקב בצורת ממושכת וסופות ברד קשות שהפילו את הפרחים מעצי הפקאן שלנו באליס (Alice). עצי פקאן הם מקור תזונה חשוב מאוד לתוכים במשך ארבעה חודשים בשנה. בשל איבוד מקור מזון זה והיעדר מזון זמין אחר, נפגע מצבם הגופני ולא איפשר להם לעמוד בפני הנגיף".

האפרור החסון הוא שגריר מוצלח של מערכות אקולוגיות בסכנה. אם תצעק את שם התוכי בשפה הילידית, אנשים בכפר יגיבו מיד. הם יודעים שהתוכי קשור למיזמים ולשיקום היערות שלהם. הם רוצים את היערות בחזרה, בעיקר מאחר שהם ראו אותם נקרעים לגזרים בשנות האפרטהייד בידי חברות שניצלו אותם ולא שיתפו ברווחים את הקהילות המקומיות. למבוגרים יש סיפורים ומסורות שקשורים ליערות שלהם.

"האפרור החסון הוא התוכי היחיד שאנדמי לדרום אפריקה. הוא התוכי היפה ביותר בדרום אפריקה. צבעו ירוק וזהב, הצבעים של נבחרות הספורט הלאומיות של דרום אפריקה. העוף שרד את הרס המערכת האקולוגית גם כשמינים רבים אחרים נעלמו מהיערות הקדומים של האפרוקרפוס רחב-העלים. אם עוף קדום נשאר בחיים חרף כל המאורעות הללו, ברור שהוא מיוחד מאוד. למותר לציין שאנו חייבים לנסות להצילו.

"אני מעריך שהיערות ברכס אמטולה (Amathole) בדרום אפריקה יוכלו להכיל באופן בר-קיימא לא פחות מ-8,000 עד 10,000 אפרורים חסונים. במקום זאת, כיום יש להקות המונות עשרה עד 30 פרטים בחלקות יער קטנות ומבודדות. הלהקות הללו מתקבצות באתרי הזנה כמו מקלט האפרור החסון באוניברסיטת פורט הייר, שם אנחנו מגדלים עצי פקאן להזנת התוכים במשך ארבעה עד חמישה חודשים בשנה".

"הקהילות נוטעות בשבילנו את כל העצים. הן מוצאות את הזרעים ומגדלות אותם. ביצענו ביזור מוחלט ויצרנו חממות בזעיר אנפין בכפרים רבים. בדרך כלל המשתתפים הם הסבים והילדים הקטנים. אנחנו משלמים על כל עץ שהם מגדלים ושותלים בשבילנו ביערות. אנחנו גם מגדרים עשרה עד 20 דונמים של קרקע בין היער לכפר, ושותלים שם עצי בר נושאי פרי, כגון עצי זית ושזיף. אנחנו שוכרים שני אנשים ומטילים על הקהילה כולה להגן על המטעים משריפות ומבקר, פעולה אשר גם מונעת מהבקר ומהשריפות להגיע אל היערות העיקריים".

"כדי להחזיר את היערות להדרם, אנחנו צריכים תמיכה. אנחנו הארגון הלא ממשלתי היחיד שפועל בנושא. הממשלה אינה מעורבת. אנחנו ניצבים לבד וזקוקים לסיוע כדי להוציא את המיזם לפועל. ביכולתנו להחזיר את היערות, ועמם את התוכים וחיות אחרות שתלויות בעצים. החלום שלי הוא שאזכה לראות להקות של אלפי תוכים ויותר עפות מעל היערות המשוקמים. אני חושב שהקהילות שלנו יכולות לשתול מיליון עצים, ושאיפתי יכולה להתגשם".

לקריאת כל התגובות ברצף