מחלה של כלבים פוגעת בטיגריסים

חתולים וכלבים בדרך כלל אינם מתרועעים זה עם זה. אבל לדברי מומחים, נגיף שלרוב תוקף כלבים מבויתים מאיים גם על טיגריסים בטבע, אשר נמצאים בסכנת הכחדה. בין השאר הנגיף מסיר מלבם של הטיגריסים את הפחד מבני אדם.

הטיגריסים, אשר נדחקים אל מקומות חיות שהולכים ומצטמצמים, חולקים מרחב רב יותר עם כפריים ועם כלביהם. רבים מהכלבים נושאים את נגיף הכלבלבת (CDV), מחלה אלימה ולפעמים קטלנית שקיימת בדרך כלל בכלבים, אך גם ביונקים קטנים אחרים. 15 אחוזים מקרב כ-400 הטיגריסים הסיביריים בחלק הרוסי של המזרח הרחוק נדבקו בנגיף, אשר הרג לפחות שלושה מהם, כך לפי WVI, ארגון שימור בריטי. לאור התנהגות משונה בקרב טיגריסים באי סומטרה (Sumatra), אינדונזיה, חושדים מדענים שהנגיף יוצר איום שם ובארצות אחרות. ברבים מהטיגריסים שכנראה נדבקו בכלבלבת ניכרת אדישות לגבי אנשים, והם תועים אל כבישים ואל כפרים.

ג'ון גודריץ', כיום מנהל תוכנית בכיר בקבוצת השימור פנתרה, מצא ב-2003 את הטיגריס הראשון ברשומות שנדבק בכלבלבת, בפוקרובקה (Pokrovka) שברוסיה. "נקבת הטיגריס הזאת פשוט נכנסה לעיירה והתיישבה. היא הייתה צעירה ובריאה למראה." חרף זאת, היא בהתה באותה הנקודה ולא הגיבה לגירויים. "היא הייתה כמו נוכחת נפקדת," הוא מתאר. גודריץ' ועמיתיו הרדימו את נקבת הטיגריס ומצאו שהיא אכן נגועה בכלבלבת. הם טיפלו בה בשבי במשך שישה שבועות עד למותה.

אפשר שהתנהגות חסרת פחד כזאת היא תסמין של נזק מוחי עקב הכלבלבת, שגורמת גם מחלות בדרכי הנשימה, שלשול, פרכוסים, אובדן שליטה מוטורית ולפעמים גם מוות. הווטרינרים יודעים בשלב זה מעט מאוד על השפעה של המחלה בקרב טיגריסים. נראה שהטיגריסים "יכולים ללקות בזיהום קל שלא גורם שום בעיה, אך גם עלולים ללקות בו באופן חמור יותר מהנשאים הטבעיים שלו," מסביר אנדרו גרינווד, וטרינר גן חיות וחיות בר ב-WVI.

בארגון WVI שוררת דאגה מהתפתחות האירועים, ויחד עם ממשלת אינדונזיה ווטרינרים מקומיים, מתוכננת הקמתה של התוכנית הראשונה בעולם למעקב אחר מחלות הטיגריסים, כדי לברר איך הם נדבקים בכלבלבת, לזהות את המקור האפשרי לנגיף ולהחליט איך מוטב לטפל בו. "אם נמצא את הפתרון, אולי נוכל לסכל בעיה קשה, אשר הינה הדבר האחרון שחסר לטיגריסים במצבם הרעוע," מוסר ג'ון לואיס, מנהל WVI. אנשי שימור מעריכים שנותרו רק 3,200 טיגריסים בטבע ב-13 ארצות באסיה - צמצום של 93 אחוזים בתפוצתם ההיסטורית.

למרבה המזל, מאחר שטיגריסים אינם חברותיים כמו חתולים גדולים אחרים, נראה שהם אינם מפיצים את הכלבלבת, נגיף הנישא באוויר, בינם ובין עצמם. ייתכן שהטיגריסים אוכלים כלבים הנגועים בנגיף. התפרצות דומה לזאת שחלה ב-1994 בסרנגטי (Serengeti) הייתה "ממיטה אסון" על מין הטיגריסים, אומר גרינווד. לדבריו, ציידים לא חוקיים או כפריים החוששים לביטחונם עלולים בקלות להרוג טיגריסים שנפגעו במוחם אך לא מתו מהמחלה, ומתקרבים למקומות יישוב של בני אדם.

למניעת הרג של טיגריסים, נוסף על תוכנית המעקב, מתכננים ב-WVI לנהל מבצע לחיסונים נגד כלבת וכלבלבת באינדונזיה, ולדרבן את הציבור לחסן את כלביו נגד נגיפים קטלניים אלה, מציין גרינווד. מבצע מעין זה נחל הצלחה בזימבאבווה, בה כלבים מבויתים הפיצו את המחלה בקרב זאבים טלואים, עד שהציבור הבין שחיסון הכלבים יגן גם על הילדים. נוסף על כך, ייתכן שתוכנית חיסון בקרב רועים מבני המסאי (Maasai), שיצאה לפועל ב-1994, מנעה התפרצות כלבלבת נוספת בקרב האריות שבסרנגטי.

לקריאת כל התגובות ברצף