שלל עקרבים

לפי הדעה הרווחת, קיים רק מין יחיד של עקרב מסוג עביד (Scorpio), אשר קיבל את שמו בשל צבתותיו העבות והתפוחות, וכי למין זה יש 19 תתי-מין שונים, ששניים מהם חיים בישראל. אך מחקר חדש שהוצג במפגש השנתי השביעי של האיגוד הישראלי לעכבישנים, שנערך במאי 2013 ברמת הנדיב, מצביע על כך שאין מדובר במין יחיד.

"התתי-מין הוגדרו על בסיס מורפולוגי בלבד," אומר סתו טלל מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אשר ערך את המחקר בהנחייתם של ד"ר ערן גפן וד"ר רחל בן שלמה מהחוג לביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים. "גם שני התתי-מין שהוגדרו בישראל מובדלים בעיקר לפי הצבע." בארץ מוכרים עביד צהוב ועביד שחום, אשר כשמם כן הם: לעביד הצהוב גוון צהבהב, ואילו צבעו של העביד השחום חום עד שחור. לדברי טלל, הבדלים נוספים שנצפו הם באורך ובמבנה המחילה, כאשר מחילותיהם של העבידים הצהובים מפותלות ופתחן לרוב נותר חשוף, בעוד פתח מחילותיהם של העבידים השחומים נחבא בדרך כלל מתחת לסלעים. נוסף על כך, העביד הצהוב עמיד יותר מהשחום בתנאים יבשים, יתרון ההולך יד ביד עם ההבדלים בתפוצתם. את העביד הצהוב ניתן למצוא באזורים חצי מדבריים עד מדבריים, בעיקר בדרום הארץ, לעומת תפוצתו הים תיכונית של העביד השחום.

סקרנותם של טלל ועמיתיו גברה נוכח מופעי ביניים של עקרבים אשר גופם גם צהוב וגם שחום ובשל היעדר המידע על המתרחש באזורי החפיפה ביניהם. במחקר נאספו כ-200 פרטים בוגרים מ-21 אתרים שונים ברחבי הארץ, ממשגב עם בצפון ועד נחל נקרות בדרום. המדענים הפיקו די-אן-איי מהעקרבים שנאספו וביצעו הגברה של מקטעי די-אן-איי (PCR), בהם גנים הנחשבים שמורים. בתוצאות נמצא כי קיימים מרחקים פילוגנטיים גדולים מאוד בקרב העקרבים בארץ. למעשה, אין מדובר בשני תתי-מין שונים, כי אם  בהימצאותם של "חמישה מינים שונים של עבידים בישראל," קובע טלל.

לקריאת כל התגובות ברצף