שיחה עם שורשים

אפשר שצמחים יכולים לצותת לשכניהם ולכוון את צמיחתם לפי הקולות שהם "שומעים", כך לפי מחקר חדש המעלה את האפשרות שצמחים מתקשרים זה עם זה בעזרת איתותים אקוסטיים. "הראנו שצמחים יודעים מתי צומח לידם שכן טוב, אומרת מוניקה גליאנו, ממחברי המחקר ואקולוגית אבולוציונית באוניברסיטת ווסטרן אוסטרליה. "אנחנו מציעים כי התקשורת הזאת מבוססת על חילופים אקוסטיים."

מהממצאים, שפורסמו בכתב העת  BMC Ecology, עולה האפשרות שצמחים "מריחים" את החומרים הכימיים של שכניהם, "רואים" את האור המוחזר מהם, ואף "מקשיבים" לצמחים סביבם. "צמחים הם אורגניזמים מורכבים יותר מכפי שהערכנו עד כה," מציינת גליאנו.

במחקר החדש הראו גליאנו ועמיתה מייקל רנטון שצמחי פלפלת (צ'ילי) הם בריאים יותר ונובטים מהר יותר מאלה שגדלים בבידוד, כאשר מגדלים אותם ליד "שכנים טובים", כמו ריחן, שעוזרים לעכב צמיחת עשבים שוטים ומזיקים. למרבה הפלא, קיבלו המדענים תוצאה זהה גם כשהופרדו הצמחים בפלסטיק שחור, כדי למנוע מהם להחליף איתותי אור או איתותים כימיים.

נראה כי שתילי הפלפלת ידעו מי הם הצמחים השכנים להם והגיבו בהתאם. גליאנו משערת שהתשובה קשורה בתנודות אקוסטיות שנוצרות, בכוונה או שלא בכוונה, בתוך תאי צמח. "רעיון התנודות הוא הרעיון המתבקש ביותר, ואולי האינטואיטיבי ביותר, מאחר שקול עובר היטב בסוגי תווך רבים," היא מסבירה. עבודתה האחרונה היא מחקר המשך של ניסוי שנערך בשנה שעברה, בו הראה הצוות שלה שבאופן דומה צמחי פלפלת חשים שיש סביבם "שכנים רעים," דוגמת השומר, שמשחררים חומרים כימיים המעכבים את גדילתם של צמחים אחרים.

המדענים אומרים שהמחקר על האופן החדש של תקשורת צמחים עדיין נמצא בחיתוליו, והודו שעדיין נותרו הרבה שאלות בלתי פתורות. למשל, האם הצמחים מתקשרים זה עם זה בכוונה? ואם כך, האם הם מדברים ב"שפת צמחים" אוניברסלית? "לא ידוע אם הצמחים מפיקים את האיתות, יהא אשר יהא, במטרה לאותת או שמא האיתות הוא תוצר לוואי מקרי וצמחים אחרים 'מצותתים' לו," אומר רנטון.

נעלמים נוספים במשוואה: מה הם המבנים שבהם משתמשים הצמחים כדי לדבר ולהאזין זה לזה? האם חרקים וחיות אחרות יכולים לרגל אחר שיחות הצמחים ולנצל אותן למטרותיהם? התשובה לשאלה זאת ולשאלות אחרות, מוסרת גליאנו, היא "אנחנו לא יודעים." אבל "הנתונים קיימים. הצמחים עושים משהו," היא מוסיפה. "אין לי הסבר מלא, אבל אין זה אומר שהתופעה אינה מתרחשת."

גליאנו חושבת שהיכולת לתקשר באמצעות קול נפוצה בקרב הצמחים. "אם זהו אופן אחד מני רבים המשמשים את הצמחים לתקשורת, סביר להניח שהוא קיים בכל מקום." היא סבורה שמבחינת הצמחים, איתותים אקוסטיים הם ודאי דרך מהירה וקלה לזהות את שכניהם ולצפות את מעשיהם. לעומת זאת, איתות כימי כרוך בייצור מולקולות וקולטנים ייעודיים, תהליך שמצריך משאבים רבים.

ריצ'רד אוונס, מומחה ליבולים ולמערכות אקולוגיות באוניברסיטת קליפורניה אשר לא נטל חלק במחקר, אומר שהוא ישמח אם המדענים יחזרו על הניסוי כמה פעמים נוספות, אבל הממצאים מסקרנים. "נראה שהחוקרים מצאו ראיות לקיומם של אמצעי תקשורת שטרם זוהו בין צמחים," הוא מציין.

גליאנו חושבת שייתכן שלהכרת סודותיה של תקשורת הצמחים יהיו יישומים מעשיים שיביאו תועלת לאדם. לדוגמה, היא מתארת חקלאים מעודדים או מדכאים גדילה של צמחים מסוימים, וכך מייתרים את השימוש בדשנים ובמדבירי מזיקים. "אני חושבת שכבני אדם, אנחנו שמרנים בניצול האפשרויות שהטבע מציע לנו," היא מציינת. "אנחנו מגבילים את עצמנו למשבצת צרה, אף על פי שהטבע מספק לנו שפע כלים נוספים לשימוש."

מנגד, רנטון מסייג ש"היקף ההשפעות במחקר שלנו היה די קטן. לא ברור אם חקלאים ימצאו היתכנות כלכלית בהשמעת מוזיקה לשם זירוז קל בנביטה. אני חושב שנצטרך לחכות עד שתהיה לכך תשובה."

לקריאת כל התגובות ברצף