עוברי כרישים קופאים במקומם

כרישים צעירים מצוידים כבר מראשית חייהם בכל שיידרש להם להגנתם ולציד מזונם, אבל עוברים מתפתחים, שעדיין נמצאים בתיקי הביצים שלהם, חשופים לטורפים. חרף זאת, מחקר חדש מראה שגם כרישים זעירים אלה קולטים טורפים אפשריים ומעמידים פני מתים לבל ייטרפו.

כל היצורים החיים פולטים שדה חשמלי חלש. הכרישים קולטים אותו ברשת נקבוביות, הקרויות אמפולות לורנציני, הממוקמות בראשם וסביב עיניהם. יש מיני כרישים שמוצאים אוכל קבור בקרקעית הים בזכות יכולת החישה החשמלית שלהם. בשני מחקרים קודמים על כריש מהמין גילדן כלבי (Scyliorhinus canicula) ועל תריסנית מהמין Raja eglanteria, קרובה של הכרישים, מצאו התנהגות דומה בקרב צאצאיהם הצעירים. אבל מחקר חדש מאת ריאן קמפסטר, ביולוג כרישים ודוקטורנט באוניברסיטת מערב אוסטרליה, מאפשר לחוקרים לרדת לעומקה של התנהגות זו.

הכל התחיל ברצונו של קמפסטר ליצור אביזר דוחה כרישים משופר. הוא היה צריך לברר איך מגיבים כרישים לשדות חשמליים ולכן החליט להשתמש בעוברים. "קשה מאוד לבדוק זאת בשטח, כי צריך לקבל תגובות חוזרות," הוא אמר. הבעיה היא שלא תמיד אפשר לזכות בשיתוף פעולה מאותו כריש. "אבל הייתה לנו אפשרות להשתמש בעוברים, כי הם נמצאים בתוך תיק ביצים," הוסיף.

קמפסטר השיג 11 עוברים של כריש חום פסים (Chiloscyllium punctatum) ובדק את תגובותיהם להדמיית השדה החשמלי החלש של טורף. במחקר, שפורסם בכתב העת PLoS One, מדווחים קמפסטר ועמיתיו שכל עובריו של הכריש חום הפסים, משהגיעו לשלבים מאוחרים בהתפתחותם, הגיבו לשדה החשמלי בהפסקה של תנועות הזימים (עצירת נשימה, למעשה), בקיפול זנבותיהם סביב גופם ובקפיאה על מקומם.

עוברים של כרישים חומי פסים חובטים בדרך כלל בזנבם כדי להכניס ולהוציא מי ים לתיק הביצים שלהם. פעולה זאת מייצרת אותות ריח וזרמים קטנים, אשר עלולים להסגיר את מיקומם. גם תנועות הזימים שלהם בעת נשימתם מחוללות שדה חשמלי שעוזר לטורפים לאתר את העובר. "לכן העובר מתעטף," אמר ג'וזף סיסנרוס, נוירו-אקולוג אשר אינו מעורב במחקר. "[העובר] מנטרל לחלוטין אותות ריח, תנועת מים ואת האות החשמלי שלו עצמו."

סיסנרוס, שביצע את העבודה הקודמת שעסקה בתריסניות, מתמוגג לראות שגם מין כריש זה מגיב לשדות חשמליים חיצוניים, והוא אמר שיהיה נפלא לבדוק אם ככה נוהגים העוברים של כל הכרישים והבטאים. סטיבן קג'יאורה, ביולוג ימי מאוניברסיטת פלורידה אטלנטיק, מסתקרן להשוות את הדמיית השדה החשמלי לשדה החשמלי של הטורפים הטבעיים של כרישים חומי פסים, מאחר שהשדה החשמלי בניסוי היה מדורג בקצה העליון של הטווח הנפלט בדרך כלל.

נוסף על התנהגות שתיעד בקרב עוברים של כרישים חומי פסים, גילה קמפסטר שהכרישים הצעירים זוכרים את אות השדה החשמלי כשמפעילים אותו שוב בטווח של ארבעים דקות ושתגובתם נחלשת בחשיפות חוזרות. לדבריו, ממצא זה חשוב לפיתוחם של דוחי כרישים מכיוון שחלק מהם הודפים את הכרישים בעזרת שדות חשמליים. "לכן מי שמשתמש בדוחה כרישים צריך לשנות את הזרם במחזורים של 30-20 דקות, כדי שהכריש לא יתרגל אליו."

קמפסטר צופה שישתמשו בשדות חשמליים לא רק לשמירה על ביטחון האדם, כי אם גם להגנת הכרישים. אוכלוסיות הכרישים הולכות ומצטמצמות זה עשורים, בין השאר בשל לכידתם כשלל לוואי ברשתות ובמערכי חכות של דייגים המעוניינים לדוג בעלי חיים אחרים. בסקר
מ-2006 הוערך שלא פחות משבעים אחוזים ממשקל השלל שמעלה הצי הספרדי במערך חכות צף, מקורו בכרישים, ואילו בדוח מ-2007 נאמר כי שמונה מיליוני כרישים נתפסים בקרסים מדי שנה מול חופיה של דרום אפריקה.

"אם נצליח לייצר אמצעי יעיל, יוכלו להשתמש בו בענף הדיג לשם הפחתה של שלל הלוואי," אמר קמפסטר. "ב[אמריקה] עושים כרגע לא מעט ניסיונות לייצר קרסי דיג אלקטרומגנטיים." התקווה היא כי בסופו של דבר, אם ירחיקו הקרסים הללו את הכרישים, הם לא ילכדו בטעות במערכי החכות.

לקריאת כל התגובות ברצף