נביא הנבטים

ענף החקלאות נחשב לתחום הנתון לאיתני הטבע, וקשה לחזות בו את העתיד להתרחש, אך ייתכן שתגלית חדשה תסייע לחקלאים לחזות את זמן נביטת יבוליהם. צוות מדענים, בהם פרופ' אדוארד בורמשנקו, ד"ר רומן גריניוב וילנה בורמשנקו מהמחלקה לפיזיקה, וד"ר אלישיב דרורי, מרכז תחום החקלאות במרכז למחקר ופיתוח בשומרון, כולם מאוניברסיטת אריאל, ערך ניסוי, המתואר במאמר שפורסם בכתב העת Nature, שבמסגרתו טופלו הזרעים בפלזמה קרה.

הפלזמה היא למעשה גז מיונן. במקרה המסוים של הניסוי מדובר באוויר אשר הוסרו ממנו אלקטרונים. "לרוב אנו עוסקים בטיפול בפלזמה בחומרים סינתטיים," מספר בורמשנקו. "שאלנו את עצמנו מה יקרה אם נטפל בפלזמה בחומרים ביולוגיים, למשל בזרעים." הניסוי נערך בזרעים של צמחי מאכל, בהם עדשים, שעועית וחיטה. לדבריו, הטיפול בפלזמה שינה את יכולת הרטבת פני השטח של הזרעים, כך שהם יכלו לספוג יותר מים. "תחילה הזרע הוא הידרופובי, דוחה מים, כדי לא לנבוט טרם הזמן. תופעה זו קרויה תרדמה ביולוגית," הוא מסביר. "הופתענו לגלות שבעזרת הפלזמה הקרה הזרע יוצא מהתרדמה הזאת." ההסבר הכימי המוצע הוא שהפלזמה אולי משנה את ההרכב של שכבה דקיקה העוטפת את הזרע.

כיום רבים מהזרעים הנטמנים בקרקע אינם מצליחים לנבוט. בורמשנקו מקווה כי התגלית החדשה תעלה את התפוקה, כך שאחוז ניכר מהזרעים ינבטו וגם יהיה אפשר לתכנן את זמן ההנבטה. הוא מביא לדוגמה פרחים אשר אמורים להגיע לשוק בדיוק ביום האישה ולא ביום אחר. "לחברות הפרחים אין כיום פתרון לכך, ולכן הם זורעים הרבה מאוד זרעים יקרי ערך, אשר לא כולם נובטים." הטיפול בזרעים עשוי גם לחסוך במים, מכיוון שלאחר הטיפול הזרע סופג יותר מים וביעילות רבה יותר.

בשלב הבא החוקרים מתכננים להוציא את הניסוי מהמעבדה אל השטח, לתנאים קרובים עד כמה שניתן לתנאי אמת. עוד הם בודקים אם הפלזמה משפיעה על הדי-אן-איי של הזרע וכמה עמוק לתוכו היא עשויה לחדור.

לקריאת כל התגובות ברצף