שחרור היחמור

היחמור הפרסי האחרון נכחד מנופי ארצנו בתחילת המאה ה-20. בסוף שנות השבעים הובאו ארצה שני פרטים מגרעין רבייה בגרמניה, וארבעה פרטים הוברחו לישראל בטיסה האחרונה של אל על שהמריאה מטהראן לפני פרוץ המהפכה באיראן. ששת היחמורים הללו עמדו במרכז תוכניות רבייה של רשות הטבע והגנים בשמורת הטבע חי-בר כרמל. גרעין הרבייה מונה כיום עשרות פרטים, וצאצאיו מושבים לטבע בהצלחה בנחל כזיב שבגליל המערבי. בשנת 1997 הוקם גרעין רבייה נוסף בגן החיות התנ"כי בירושלים, אשר צאצאיו מושבים לטבע בהרי יהודה.

"השבת היחמורים היא אתגר גדול, מאחר שפעילות האדם היא שהביאה להכחדת המין," אומר ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים. "ופעילות האדם רק התעצמה." השבת היחמור הפרסי לטבע חשובה גם לבריאות המערכת האקולוגית בהרי יהודה. "מעבר להשבה לבר של מין נכחד, היחמור הפרסי הוא הפרסתן היחיד שיכול לנוע בחופשיות ולפתוח את החורש הים תיכוני הסבוך," הוא מסביר. "פתיחת החורש יוצרת כתמיות המעלה את מגוון המינים במקום. מערכת אקולוגית היא מארג מורכב מאוד, כך שייתכן שיש להם תפקידים חשובים שטרם ידועים לנו."

בשנתיים האחרונות הפסיקה רשות הטבע והגנים את השחרורים בהרי יהודה בגלל חבורות של כלבים פראיים שתקפו את היחמורים. מצלמות נסתרות שעקבו אחר הפעילות בשטח בשנה האחרונה הראו כי הכלבים המשוטטים אינם מהווים עוד איום, ולכן הוחלט להשיב לבר שש נקבות מגרעין הרבייה שבגן החיות התנ"כי.

לדברי מליחי, אופן ההשבה קרוי "שחרור רך". בשלב הראשון

היחמורים מועברים למכלאת אקלום בהרי יהודה. "במכלאה יש ליחמורים צמחייה טבעית. עד כה הם גדלו בגן חיות וקיבלו מזון אחר," מסביר מליחי. "לאחר כמה שבועות של התאקלמות באזור, פותחים את המכלאה. בשבועות הראשונים הם צפויים להימצא בקירבת המכלאה, ואז להתרחק בהדרגה." הפרטים המשוחררים מצוידים במשדרי רדיו לשם מעקב אחר מיקומם.

כלבים משוטטים אינם הסכנה היחידה הנשקפת ליחמורים בטבע. גם ציידים לא חוקיים, דריסה על ידי מכוניות ורכבות, וטורפים טבעיים כגון זאבים ותנים מאיימים על חייהם, אך לדברי מליחי, תמותה מסוימת נלקחת בחשבון. הוא מספר כי במעקב מתמשך נצפו יחמורים ללא קולר סימון, ומכאן הסיקו כי פרטים אלה נולדו בטבע. נצפו גם פרטים מסומנים שלוש שנים לאחר שחרורם, כאשר המשדרים שהוצמדו להם כבר חדלו לפעול.

לקריאת כל התגובות ברצף