בתוך הראש של מאסטר שף

אבותינו הקדומים למדו להעריך ארוחות חמות. לפי מחקר חדש, עלייה חדה בגודלו של המוח האנושי שהתרחשה לפני כ-1.8 מיליוני שנים, תלויה ישירות בהמצאת הבישול. במרוצת 600,000 שנים, הומו ארקטוס (Homo erectus), "האדם הזקוף", הנחשב למין האדם המודרני הראשון, למד לבשל, ובו בזמן גודל מוחו הוכפל. מוחותיהם של פרימאטים בגודל דומה, כמו גורילות, שימפנזים וקופי אדם גדולים אחרים, אשר ניזונו כולם ממזון נא, לא גדלו כך.

"יותר מהשליטה באש, המאפיין שבאמת איפשר לנו להיות לאנושיים היה השימוש באש לבישול," אמרה סוזנה הרקולנו-האוזל, מדענית מוח במכון המדעים הביו-רפואיים באוניברסיטה הפדרלית שבריו דה ז'נרו, ברזיל, אחת ממחברי המחקר שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences.

הרקולנו-האוזל ועמיתה למחקר מדדו את מסות הגוף והמוח של קופי אדם והשוו אותן לצריכת קלוריות ומשך זמן האכילה. הן לא הופתעו לגלות כי קיים מתאם ישיר בין הקלוריות למסת הגוף. במילים אחרות, ככל שאנו גדולים יותר, כך אנו אוכלים יותר. אבל מאחר שמספר השעות ביום מוגבל, פרימאט יכול להגיע רק עד גודל מסוים. גורילה, למשל, היא קוף האדם הגדול ביותר. היא מסוגלת לאכול רק עד עשר שעות ביום. זאת בשל אספקת מזון מוגבלת, הזמן הדרוש לאיתור המזון, והתהליך הארוך של לעיסת צמחים סיביים. התוצאה היא משקל מקסימלי של 200 קילוגרמים. לדבריה של הרקולנו-האוזל, קינג קונג לא היה מסוגל להתקיים על דיאטה שכזו.

אפילו אם היה מסוגל להתקיים, הרי שמוחו היה נותר קטן יחסית, מאחר שהמוח צורך יותר קלוריות מאשר מסה אחרת בגוף הזהה בגודלה. תופעה זו מוסברת על ידי "היפותזת הרקמות היקרות". כמצוין במאמר, גורילות לעולם לא יוכלו לאכול די חומרי הזנה כדי לתמוך בגודלם העצום וברקמה היקרה של מוחם. "קופי אדם לא יכולים להרשות לעצמם גם מוח וגם גוף," מסבירה הרקולנו-האוזל. הדבר נכון גם לגבי האדם. אבל כשהגענו

לצומת דרכים אבולוציוני, האדם בחר בפיתוח המוח על פני הגוף, וכך קרה שהמוח שלנו גדול במידה משמעותית מכפי שהיה אפשר לצפות על פי ממדי הגוף.

ומה הסיבה לכך? הרקולנו-האוזל סבורה כי התשובה טמונה בבישול. מאה אחוזים מארוחה מבושלת עוברים חילוף חומרים על ידי הגוף, בעוד שאכילת מזון נא מניבה רק 30 או 40 אחוזים מחומרי ההזנה שבו. נוסף על כך, הבישול מרכך סיבים קשים, משחרר טעמים ומזרז את תהליך הלעיסה והעיכול. ההזנה הנוספת וחוויית האכילה המשופרת איפשרו לאבותינו הפרהיסטוריים לבלות פחות זמן בחיפוש מזון ולעיסת צמחים קשים שהפיקו פחות קלוריות.

על כן הבישול סיפק גם את התזונה הנחוצה להתפתחות מוחות גדולים וגם את הזמן שנדרש כדי להשתמש בהם לדברים מעניינים יותר מלעיסה. לדברי הרקולנו-האוזל, בשלב זה מוח גדול חדל להיות עול אבולוציוני – מאפיין שדרש מאמץ רק כדי לתמוך בו מבחינה תזונתית – ונעשה לנכס: אמצעי שיכול לעזור להשיג את התזונה הנחוצה בקלות רבה יותר. בשלב זה האדם כבר היה מסוגל להקדיש זמן רב יותר למחשבה על דרכי ציד משופרות, לפתח תרבות וטכנולוגיות קדומות.

יש הרואים בהמצאת הבישול צעד מוטעה ומצדדים באכילת ארוחות פרהיסטוריות כדרך להילחם במכאובים מודרניים. התומכים בתזונה המבוססת על מזון נא אינם מעבדים כלל את האוכל הבא אל פיהם.

חלק מהם מאמינים כי חימום מזון מעל 40 מעלות צלסיוס הורס את האנזימים הטבעיים הקיימים בצמחים. אנזימים אלה הם מבנים מולקולריים המסייעים לנו בעיכול חלבונים והם חסרים במזון מעובד. אחרים רואים את דרך התזונה הזאת כידידותית יותר לסביבה, כשהם מתייחסים לבעיות הכרוכות בייצור מסחרי של מזון והפצתו. וישנם כאלה שפשוט אוכלים מזון נא כדרך מהירה להשיל כמה קילוגרמים.

אולם הרקולנו-האוזל טוענת כי "אם אתם בריאים - זה רעיון נוראי. אכן תהיה ירידה במשקל, אבל אף שתאכלו כל היום, עדיין תחושו רעבים." זאת מכיוון שהתנובה התזונתית הנמוכה ממזון נא דורשת צריכה עצומה. כלומר, אכילת מזון נא דורשת הרבה זמן ואנרגיה. עם זאת, אין לשכוח שמאכלים זמינים ועתירי קלוריות עשויים להיות מסוכנים. מחלות כמו השמנת יתר, סכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב, כולן קשורות בצריכה מופרזת של סוכר מזוקק ומזון מעובד.

"התרגלנו לאורח חיים מודרני הכולל מזון מעובד וסוכרים בכל מקום," מסביר ג'ון דורנט, מחבר הבלוג Hunter-Gatherer.com, הדוגל בתזונה זהה לזו של אנשי מערות." הוא מאמין שאכילת מזונות מעובדים גורמת לבעיות הבריאות החמורות שאנו רואים היום. אורח החיים שבו דוגל דורנט הכולל שפע של בשר, פירות וירקות אורגניים טריים, אגוזים וגרגירים ללא כל עיבוד - שונה לגמרי מהארוחות המודרניות שיש בהן לעתים אלפי קלוריות זמינות באופן מיידי, והן נאכלות במהירות. זוהי דרך תזונה חדשה יחסית, וטענותיו של דורנט טרם אושרו או נפסלו באופן מדעי. חשוב לזכור כי ייתכן שאנשי המערות היו בכושר, אבל חיו חיים קצרים.

ומה יקרה הלאה? האם יש לנו עדיין מקום להתפתח? הרקולנו-האוזל חושבת שכן. לדבריה, ייתכן שגודלו של המוח האנושי טרם הגיע לממדיו הסופיים. "במרוצת המאות האחרונות עלה גודל גופנו בעיקר בשל שינויים בתזונה, בעקבות גישה למרכיבים טובים יותר," אמרה והוסיפה כי בעזרת התזונה המתאימה אנחנו יכולים להמשיך לפתח מוחות גדולים יותר. איזו תזונה – זו כבר שאלה של טעם.

לקריאת כל התגובות ברצף