צילום: ג'ורג' ב' שלר, נשיונל ג'יאוגרפיק

נמר שלג באזור צ'יטרל (Chitral) בפקיסטן | צילום: ג'ורג' ב' שלר, נשיונל ג'יאוגרפיק

נמר שלג כחיית בית?

נמרי השלג זקוקים להגנה. תוכנית מקורית לשימור המין הנדיר מציעה לנהוג בהם כבבעלי חיים מבויתים

28/10/2012 14:31 | מאת: כריסטין דל'אמורה, חדשות נשיונל ג'יאוגרפיק
נמר השלג נתון בסכנת הכחדה בפקיסטן. האוכלוסייה של החתול הגדול והנדיר הזה צנחה ככל הנראה לפחות מ-450 פרטים במדינה, בעיקר בשל ציד. כעת עלה בדעתו של מומחה רעיון מהפכני ושנוי במחלוקת להצלת נמר השלג: סיווגו כבעל חיים מבוית. אין להסיק מכך כי נמרי השלג הם אכן מבויתים, כמו התרנגולת, מסביר שפקט חוסיין, מלגאי של נשיונל ג'יאוגרפיק: "כשאני אומר שנמרי שלג הם כמו חתולי בית - אני מתכוון לכך באופן רטורי, כדי להציג ניגוד למילה פראי."

הרעיון של החוקר נובע מהשינוי שחל במערכת היחסים בין נמרי השלג ובין האדם. באזורים של הרי ההימלאיה (Himalaya), שבהם עדיין יש נמרי שלג, הם נאלצים לחלוק במידה הולכת וגוברת את מקום מחייתם עם רועים המגיעים עם עדריהם להרים. מחקר משנת 2010 מצא כי עד 70 אחוזים מתזונת נמרי השלג במחוז גילגיט בולטיסטן (Gilgit Baltistan) מורכבת מכבשים, בקר ובעלי חיים מבויתים אחרים. רועים אחדים הרגו נמרי שלג בנקמה על טריפת המקנה שלהם.

"כיצד אנו רואים את החיות הפראיות האגדיות והחמקמקות הללו?" שואל חוסיין, בהתייחסו לתזונת נמרי השלג. "האם הם באמת פראיים באופן שאנו מבינים את המילה פרא, כלומר מתקיימים עצמאית, ללא קשר לחברה ולכלכלה הביתית?" על כך הוא משיב בשלילה.

תמיכה במקומיים

הדרך לאפשר לנמרי השלג לשרוד, טוען חוסיין, איננה יצירת אזורים מוגנים המרחיקים אותם מקהילות מקומיות. הפתרון הזה לרוב מעורר כעס בקרב החקלאים, המאבדים שטחי מרעה בשל כך. במקום זאת הוא מציע לתמוך ברועים המקומיים, כדי  שהם יוכלו להתפרנס למרות פשיטות הנמרים על העדרים.

בשנת 1999 הקים חוסיין את פרויקט נמר השלג, תוכנית ביטוח המפצה מקומיים במדינות

תפוצתו של הנמר במקרים שבהם הם ניזוקים. הפרויקט, המכסה 400 משפחות ומשפיע על 3,000 בעלי חיים, מנוהל בשיתוף על ידי רשויות הכפרים וזוכה להצלחה רבה. במרוצת עשור שולמו כ-7,000 דולרים פיצויים על חיות שנטרפו, ו-13,000 דולרים הושקעו בשיפור מכלאות למקנה ותשתיות אחרות. לדברי חוסיין, נראה כי בינתיים אוכלוסיית נמר השלג נותרה יציבה, ואולי אף גדלה.

נושא שנוי במחלוקת

לא כולם מסכימים עם חוסיין. למעשה, בקרב קהילת שימור החתולים הגדולים נשמעות השגות בנוגע לרעיונותיו, בייחוד על כך שלטענתו קבוצות שימור אחרות אינן עובדות עם מקומיים. טום מקארתי, מנהל בפועל של תוכנית נמר השלג של פנתרה, קבוצת שימור חתולים גדולים, אמר כי הוא אינו "מכיר אף [ארגון לא-ממשלתי] לשימור הפועל היום למען נמרי השלג, שיתמוך בהקמת שמורות לחתולים על חשבון המקומיים." ג'רי רו, ביולוג שימור ומומחה לנמר השלג, הוסיף כי תיוג נמר השלג כחיה מבויתת לא יפתור את המאבק בין בעל החיים לרועים.

חוסיין דבק בעמדתו. לדבריו, המקומיים, לפחות בפקיסטן, אינם נוטרים טינה לנמרי השלג. "אם הם מקבלים פיצוי על הפסדיהם, אין להם עניין בחיסול בעלי החיים." מעיד על כך מוחמד איברהים, יושב ראש ארגון שימור מקומי בפקיסטן, אשר גם מחזיק בבעלותו ב-15 עזים. בריאיון טלפוני בסיוע מתרגם לשפה אורדו, אמר איברהים כי הוא אינו דואג לגבי נמרי השלג, בעיקר בזכות תוכניות ביטוח, כמו פרויקט נמר השלג, המפצות רועים על חיות שנהרגו.

בסופו של דבר, חוסיין ומבקריו פועלים למען אותה המטרה: הבטחה כי נמר השלג יוכל לשרוד. אך השאלה אם בעל החיים ימשיך להסתמך על בני אדם לשם מזון עדיין לא יושבה.

לכל החדשות » להצטרפות למינוי »

תגובות