הים שלנו בריא?

לאחרונה פורסם בכתב העת Nature מדד חדש להערכת בריאות האוקיינוסים בעולם. מדענים ימיים ממגוון מוסדות ממשלתיים, אקדמיים ולמען שימור, בסיוע כספי חלקי של חברת נשיונל ג'יאוגרפיק, פיתחו שיטת דירוג להערכת בריאות האוקיינוסים, אגב התחשבות בתועלת שהים מספק לאדם. החוקרים העריכו גורמים אקולוגיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים בכל מדינה חופית בעולם, ולאחר מכן הזינו את הנתונים במודל ממוחשב כדי לקבל דירוג של כל מדינה. הממוצע העולמי עמד על 60. ציוניהן של המדינות נעו בין 36 נקודות בלבד שקיבלה סיירה ליאון ל-86 נקודות שקיבל האי ג'רביס (Jarvis), טריטוריה של ארצות הברית באוקיינוס השקט.

אחת ממטרות המדד היא לסייע למדינות לקבל החלטות מדיניות המסתמכות על ידע רחב יותר, בייחוד באזורים אשר ביטאו זה מכבר את התחייבותם לשפר את בריאות האוקיינוס, בהם חופה המערבי של ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה והאיחוד האירופי, מפרט מוביל המחקר, בנג'מין הלפרן, ביולוג ימי באוניברסיטת קליפורניה שבסנטה ברברה. לטענתו, בריאות האוקיינוס היא מושג רחב, אולם עד עתה הוא נסמך רק על תחושות ולא הייתה דרך למדוד או לכמת אותו. "המדד עוזר לגבש את מה שאנו יודעים ולא יודעים על מצבם של האוקיינוסים בדרך רחבה ומקיפה מאוד."

המדד בוחן את הנעשה בתחום המים הכלכליים של המדינות השונות, אשר משתרעים לרוב עד כ-320 קילומטרים מהחוף. מימיה הכלכליים של ישראל טרם הוגדרו. לדבריה של ד"ר רותי יהל, האקולוגית הימית של רשות הטבע והגנים, מדינת ישראל החלה לקדם חוק המתייחס למים הכלכליים דרך האו"ם ואמנת חוק הים (Convention on the Law of the Sea). עד כה הגיעה ישראל להבנות בנוגע לחלוקת השטח הימי עם קפריסין, אך לבנון טוענת כי החלק הצפוני של המים הכלכליים, שבו נמצא מאגר הגז הגדול "לווייתן", שייך לה.

הלפרן מדגיש כי מדד בריאות האוקיינוס אינו עוסק בהערכת מצבו הבתולי של שטחה הימי של מדינה. "במקום זאת אנו מודדים את היעילות שבה אוקיינוס יכול לספק תועלת למקום." המדד מספק דירוג לשם

עשר מטרות, בהן מים נקיים, אספקת מזון, מוצרים טבעיים, לכידת פחמן, מגוון ביולוגי, הגנה חופית, הזדמנויות פנאי, דיג מסורתי, תמיכה בכלכלה המקומית ו"תחושת מקום." הלפרן מסביר שגרמניה קיבלה תוצאה גבוהה יחסית של 73 נקודות, אף שקיים שימוש תעשייתי נרחב במים שלה. זאת משום ששטחה הימי של גרמניה מוגן היטב ומספק ערך רב לאנשיה. לעומת זאת, האי ג'רביס, אשר אינו מאוכלס, קיבל 86 נקודות בעיקר משום שמימיו בריאים מאוד.

אף על פי כן, הלפרן מדגיש כי המדד אינו מיועד להעמיד את האוקיינוסים מחוץ לתחום אלא לשאוף לשימוש בר-קיימא. "רצינו לוודא כי המדד מתייחס להבנה ולצרכים של אנשים, ומעביר להם מידע על נושא שהוא לרוב מורכב מאוד ומכיל כמות אדירה של נתונים."

המדד מציג טווח רחב של דירוגים בין מדינות מפותחות ומתפתחות. צפון אירופה, הניחנת במודעות אקולוגית רבה, קיבלה לרוב תוצאות גבוהות, ואילו מערב אפריקה, הנחשבת לענייה בממון וחסרה יציבות פוליטית, קיבלה דירוג נמוך.

למרות זאת, איי סיישל (Seychelles) קיבלו תוצאה מרשימה של 73, וסורינאם קיבלה 69, ולעומתם  סינגפור קיבלה רק 48 ופולין דורגה במקום נמוך עם 42 נקודות בלבד. שתי התוצאות האחרונות היו נמוכות בשל זיהום, דיג יתר, מחסור בהגנה חופית ובעיות נוספות. אם כן, אף על פי שמשאבים פיננסיים וממשלה יציבה יכולים להקל את הגנת האוקיינוס, אין בזאת הבטחה לקבלת תוצאה גבוהה, אומרים מחברי המחקר.

לדברי סטיבן קטונה, אחד ממחברי המחקר, מדינה יכולה לקבל תוצאה נמוכה בנוגע לדיג בשל שתי סיבות: דיג יתר או כאשר כמות הדיג המתקיים במימיה הכלכליים עולה על יכולתו של השטח לתמוך בו באופן בר-קיימא.

על אף הדירוג המכובד במקום ה-26, ישראל קיבלה תוצאה נמוכה של עשר נקודות בנוגע לאספקת המזון מהים. לדבריה של יהל, האופן שבו אפשר לעשות תחום זה לבר-קיימא בארץ נעוץ בחקלאות הימית, אשר עשויה גם היא להסב נזק למערכת הימית. "לכן הייתי מבססת אותה על תחליפי מזון ידידותיים יותר לים, אגב שימוש בטכנולוגיות המותאמות לתנאי הים הקשים שלנו." מנגד קיבלה ישראל תוצאה מרשימה של 96 נקודות באשר להזדמנויות לדיג מסורתי, אם כי יהל סבורה שאין זה משקף את המצב. "אני לא רוצה להיות שלילית, אבל לדעתי זה פשוט נובע מהיעדר ממשק דיג ואכיפה מסודרת."

יהל מתייחסת למרבית מאגרי הגז והנפט האפשריים הנמצאים במים הכלכליים של ישראל ולא במימיה הריבוניים. אך לצד הפוטנציאל הכלכלי הטמון בשטח זה, היא טוענת כי פעילות שימור הסביבה תהיה מאתגרת. "משרד המשפטים, המוביל את קידום החוק המתייחס למים הכלכליים, מתנגד להחלת חוק התכנון והבנייה הישראלי וגם לא מתלהב מהחלת חוקים כמו חוק גנים לאומיים ושמורות טבע על האזור," היא אומרת. "יחד עם זאת, כעת מוקמת מערכת להסדרת פעילות חיפוש והפקת הגז והנפט על ידי הרשויות הישראליות באופן שיקטין את הנזק האפשרי לסביבה."

לדבריה, המדד החדש יכול לנטר את המצב הכללי של המערכת האקולוגית אצלנו יחסית למדינות אחרות, ולהצביע על הגורמים שדורשים שיפור.

מדענים בתחום חקר האוקיינוסים מביעים שביעות רצון מהמדד החדש. חואן ארמנדו סנצ'ז מוניוז, מלגאי של חברת נשיונל ג'יאוגרפיק, החוקר מחלות אלמוגים באוניברסיטה של האנדים בבוגוטה, קולומביה, מציין כי המדד החדש הוא שימושי במיוחד. הוא מביע תקווה שהמדד ייהפך לכלי חזק שיחבר נושאים שונים כמו דיג יתר, כרייה, זיהום ים וחומציות האוקיינוס.

קטונה מדגיש כי בעתיד יותאם המדד במהירות לנתונים משתנים, וכי המדענים שואפים לשחרר גרסה מעודכנת בכל שנה. הוא מקווה שמדינות יוסיפו את הנתונים שלהן למודלים כדי לשפר את הדיוק של התוצאות. דיוויד גרובר, אף הוא מלגאי של חברת נשיונל ג'יאוגרפיק, סבור שהמדד עשוי לעזור למדענים להבין את השפעתן של החלטות ניהוליות. "עדכון המדד בכל שנה יספק קו התחלה יחסי ובדיקה שנתית לבריאות האוקיינוס," אומר גרובר.

מייקל לומברדי, מה-American Museum of Natural History וחוקר בנשיונל ג'יאוגרפיק, משווה את מדד בריאות האוקיינוס למושג של תוצר מקומי גולמי. "עכשיו יותר מתמיד אנו זקוקים למדיניות חדשה לאוקיינוסים. יצירת סרגל בודד שבו יכולים להשתמש אנשים שאינם מדענים כדי לסייע בחקיקה יכולה להיות רבת השפעה לטווח הרחוק."

לקריאת כל התגובות ברצף