גורילות מתקשרות ב"שפת תינוקות"

העדויות לכך שגורילות מתקשרות באופן לא מילולי, המזכיר "שפת תינוקות", תגלית שאין לה תקדים בקרב סדרת הקופאים (פרימטים), עשויות לשפוך אור על דרכי האבולוציה של תקשורת בין בני אדם.

גורילות השפלה מתקשרות ביניהן בעיקר באמצעות מחוות לא קוליות. במהלך הצפייה בתקשורת בעת משחק אצל גורילות בשביה הבחינה אווה מריה לוף, העומדת בראש צוות המחקר, שלגורילות בנות יותר משלוש שנים יש דרך מיוחדת לתקשר עם גורילות צעירות יותר. במגעיהן עם פעוטות, הגורילות המבוגרות משתמשות במגע ובמחוות חוזרות ונשנות, כגון אחיזה בכפתו של הפעוט או ליטופה, לעתים תכופות יותר מכפי שהן עושות בתקשורת בין מבוגרים.

"הופתענו לראות שהפנייה אל הגורילות הפעוטות היא שונה," אומרת לוף. התנהגות זו מעידה על קיומן של מחוות אמהיות, טוען המחקר שהתפרסם בכתב העת  Journal of American Primatology. אנו מכנים את המחוות האמהיות האנושיות "שפת תינוקות", והן צורת תקשורת אוניברסלית בין מבוגרים לתינוקות. בכל השפות אנשים מדברים עם תינוקות באופן זהה - בקול גבוה יותר ובמקצב מזמרר, עולה ויורד. ככל הידוע עד כה, מקוק רזוס הוא הפרימט היחיד מלבד האדם המשתמש בתקשורת מילולית כזאת.

ב-2011 לוף ושותפתה לכתיבת המחקר, קטיה ליבל, תיעדו בווידיאו פרטים של גורילות השפלה בשני גני חיות: גן החיות של לייפציג
(Leipzig) בגרמניה ופארק חיות הבר האולטס (Howletts Wild Animal Park) בבריטניה. הצוות צפה ב-24 גורילות, שהופרדו לארבע קבוצות גיל: פעוטות, צעירים, תת-בוגרים ובוגרים.

המדעניות התמקדו בהתנהגויות בעלי החיים בעת קטעי משחק, המתחילים ומסתיימים בחילופי איתותים של תקשורת לא מילולית בעזרת תנועות הראש והגפיים ותנוחות הגוף, שמטרתן להשפיע על התנהגותה של גורילה אחרת. בניתוח סרטי הווידיאו

בודדו המדעניות את האיתותים הלא קוליים של כל גורילה. הצוות הבחין שהגורילות בשלוש קבוצות הגיל המבוגרות יותר נגעו בפעוטות לעתים תכופות יותר, אולי מפני שהפעוטות עצמם מתקשרים עם אמהותיהם באמצעות מגע, אמרה לוף.

"ייתכן שכאשר הבוגרים פונים אל הפעוטות, הם מבינים שהפעוטות מעדיפים מחוות של מגע," היא אמרה. לוף אינה בטוחה מדוע הגורילות הגדולות יותר חוזרות שוב ושוב על תנועותיהן במגעיהן עם הפעוטות, אבל סיבה אפשרית היא שהמבוגרות יותר יודעות שקל יותר להבין את המסרים שלהן אם הם חוזרים על עצמם.

סטיב רוס, מנהל מרכז א' פישר לחקר ולשימור קופי אדם, שלא היה שותף למחקר זה, אמר כי המחקר מספק ראיות לדברים שפרימטולוגים רבים ודאי כבר ראו או חשדו בקיומם. "בדומה למחקרי פרימטים רבים," ציין רוס, "נראה לי שיש אפשרות לנצל את המידע הזה כדי לגבש אי אלו רעיונות על האבולוציה של תהליכים התנהגותיים וקוגניטיביים אצל האדם."

לדוגמה, פעוטות הפרימטים לומדים בעיקר באמצעות תצפית סבילה, שלא כמו תינוקות האדם, המקבלים הדרכה פעילה בהתנהגויות ובמושגים רבים. התנועות והנגיעות החוזרות ונשנות של הגורילות מתווים "תחום ביניים מעניין שאולי יעזור לנו להבין מתי, לאורך הזמן האבולוציוני, הופיעו יכולות ההוראה המעורבות יותר אצל האבות הקדמונים המשותפים לנו ולהן," אמר רוס.

מנהלת המחקר, לוף, הוסיפה שבאופן כללי אין התעניינות מרובה בשפה לא קולית במחקרי תקשורת בין פרימטים. מחקרי האדם, לעומת זאת, כוללים על פי רוב שפה מילולית ולא מילולית כאחד. "זוהי גישה הוליסטית לדרכי התקשורת שלנו, וכך עלינו לנהוג גם ביחס לקופי אדם."

לקריאת כל התגובות ברצף