שמשון הגיבור בגליל

בית כנסת ובו רצפת פסיפס מיוחדת נחשף בחוקוק, יישוב יהודי קדום בגליל התחתון, הסמוך לקיבוץ חוקוק שמצפון-מערב לכנרת. עונת החפירה השנייה באתר, אשר התקיימה בהנהלתה של פרופ' ג'ודי מגנס מאוניברסיטת צפון קרוליינה, ובסיוע ד"ר דוד עמית ושועה קיסילביץ מרשות העתיקות, הגיעה לסיומה לפני כשבוע. החפירה מתמקדת בשרידיו של יישוב יהודי מימי המשנה והתלמוד.

לדברי פרופ' מגנס, ההערכה היא כי היישוב אוכלס לפחות מהתקופה הרומית הקדומה, אם לא קודם. "נתגלו גם ממצאים מתקופות קדומות יותר, אך אין זה ברור אם הם בהכרח השתייכו להתיישבות בכפר," אמרה מגנס והוסיפה כי הסיבה לרצף ההתיישבות במקום טמונה במעיין הנמצא בסמוך למקום.

נכון לעכשיו, הארכיאולוגים חשפו רק את קצה קצהו של היישוב. הכפר העתיק התפרש על פני שטח של 30-25 דונמים, ואילו הצוות חפר רק ריבועים בודדים ששטחם 16 מטרים רבועים כל אחד. "חפרנו ארבעה ריבועים כאלה באזור הכפר עצמו, וריבוע וחצי באזור בית הכנסת," אומרת מגנס. בכפר חשף הצוות חלק ממה שנראה כמו מבנה מגורים. לדבריה של מגנס, נמצאו במבנה מתקנים חקלאיים רבים, "למשל מתקנים לטחינת חיטה, ואף עדות אפשרית להפקת שמן זית במקום, לפי גרעיני זיתים שמצאנו."

עם זאת, הממצאים היפים ביותר נחשפו בבית הכנסת העתיק, שמבנהו אופייני לתקופת התלמוד (התקופות הרומית-המאוחרת והביזנטית, המאה הרביעית עד השישית לספירה). על צדו הפנימי של קיר מרשים, שנבנה מאבנים גדולות ומסותתות, נמצאה שכבה של טיח לבן. התגלית המרשימה ביותר של החפירה היא רצפת פסיפס צבעונית. "הייחוד של הפסיפס טמון באיכותו הגבוהה," מספרת מגנס. "כל אבן בפסיפס קטנה מאוד. זו עבודה מאוד יקרה ואיכותית, המצביעה על כך שהאוכלוסייה במקום הייתה אמידה. זו [עדות] מפתיעה בכפר שבו האנשים מתפרנסים מחקלאות." מלבד זאת, הפסיפס, העשוי מלאכת מחשבת, מאפיין את התקופה. "הוא ממש נראה רומי. זהו סגנון קלאסי מובהק שלא היינו מצפים לראות ביישוב יהודי, ובטח שלא בבית כנסת."

בפסיפס נחשפה כתובת בעברית, אשר חלק ניכר ממנה נמצא פגוע, אך ניתן להבחין בביטוי "... בכל מצותכן יהא עמלכן... שלום," הנושא ברכה לאנשים המקדישים את עמלם למצוות ולמעשים טובים. הכתובת מעוטרת משני צדדיה בתיאורים של פני אישה. "מפתיע לראות פסיפס של פנים של אישה בתוך בית כנסת," אומרת מגנס. חלק נוסף של הפסיפס כולל תיאור של שמשון הגיבור ושני זוגות שועלים, אשר לפיד בוער קשור בין זנבותיהם.

מאחר שנחשף רק חלק קטן מהרצפה, טרם ידוע אם כלולים בפסיפס תיאורים נוספים של סיפורו של שמשון הגיבור. "יש לנו מספר מוגבל של בתי כנסת שבהם קיים תיאור של סצנות מקראיות," מספרת מגנס. "ישנם רק עוד שני בתי כנסת שבהם נמצאו תיאורים של סיפורי שמשון: בטורקיה ובוואדי חמאם. אינני יודעת מדוע, אבל נראה שבאזור הזה ובתקופה הזאת היה שמשון פופולרי מאוד."

מעבר לכך, הממצאים החדשים מספקים נקודת מבט חדשה על חייהם של היהודים בתקופה שבה ארץ ישראל הייתה תחת שלטונם של הרומאים. בפסיפס ניכרת השפעתם הרבה של הרומאים, אך הוא גם מצביע על עושר. לדברי מגנס, באותה התקופה "היהודים חיו תחת שלטון נוצרי (ביזנטי), ו[הארכיאולוגים] בדרך כלל סברו שהיהודים סבלו מדיכוי. אך הממצאים מראים כי במקום ובתקופה הללו האוכלוסייה היהודית דווקא שגשגה."

לקריאת כל התגובות ברצף