פנדה פרהיסטורית נתגלתה בספרד – האם למין הפנדה הענק החי כיום רק באסיה יש שורשים אירופיים?

קרוב משפחה קדמון של הפנדה הענק נתגלה בספרד – כך לפי מחקר חדש המעיד שהיצורים שובי הלב האלה, הנמצאים רק בסין, הופיעו במקור באירופה. מדענים מצאו שיניים מאובנות של מין שגילו 11 מיליוני שנים בקירבת העיר סרגוסה (Zaragoza). הוא חי כנראה ביערות גשומים של ספרד של ימינו. הם העניקו לו את השם A. Beatrix.

השיניים מספקות לפליאונטולוגים מידע רב על המין, מסר ראש צוות המחקר חואן אבייה, פליאוביולוג במוזיאון הלאומי לטבע במדריד, ספרד. "לכל [שיני] הדובים יש שורה של מאפיינים שמראים לנו שהם דובים. הדבר נכון גם לגבי כלבים, חתולים, איילים או קבוצות אחרות של בעלי חוליות," הסביר אבייה. לדבריו, לאחר שבחנו את השיניים המאובנות הסיקו החוקרים "שהן השתייכו למשפחת הדובים, וביתר פירוט לתת-משפחה של הפנדה הענק."

הדמיון בקרב חברי התת-משפחה היה כנראה יוצא דופן – אבייה ועמיתיו משערים שצבעי פרוותו של הדוב דמו לאלה של הפנדה, משום שרוב המינים הקיימים במשפחה ניחנים גם הם בכתמים שחורים ולבנים.

אבל A. Beatrix איננו דוב רגיל. ראשית, בעל החיים, שמשקלו 60 קילוגרמים, היה קטן אפילו מהזעיר שבמיני הדוב המודרניים - הדוב המלאי - לכן סביר להניח שלא היה מציידי העל של אירופה הפרהיסטורית. בדומה לפנדות ולדובים קטנים בימינו, ייתכן שהמין שנתגלה לאחרונה טיפס על עצים כדי להימלט מהטורפים הגדולים של תקופתו, כדוגמת בעלי חיים במשפחה Amphicyonidae (טורפים יבשתיים דמויי כלב שנכחדו) וחיות דמויות חתול ובעלות שיני חרב במשפחת Barbourofelidae.

מלבד זאת, A. Beatrix הוא המין המוכר הקדום ביותר בתת-משפחה Ailuropodinae,

אשר כוללת את הפנדה הענק. לכן, מבהיר אבייה, "מוצא הקבוצה הזו איננו בסין, שם הוא [הפנדה הענק] חי, אלא באזורים החמים והלחים של [דרום מערב] אירופה." אך בליין שוברט, פליאונטולוג אשר חקר דובים פרהיסטוריים ואשר לא לקח חלק במחקר זה, הפריך טענה זו. לטענתו, המחקר החדש אינו מביא עדות לכך שמקור דובי הפנדה באירופה. "מעבר לכך, אפילו אם המאובן החדש הזה הינו קרוב של הפנדות המודרניות," אמר, "אין זה אומר שמשם מקורן של הפנדות. לא הייתי מציע זאת בהתבסס על העדות ולא הייתי מעוניין לטעון כך ללא עדויות רבות נוספות."

אז כיצד הגיעו אבות הפנדה הענק מספרד לסין? מחקרים קודמים מצביעים על כך שבאופן כללי, דובים "מסוגלים להרחיב את גבולות תפוצתם בקלות רבה אם התנאים הסביבתיים נוחים להם," הסביר אבייה. באותו זמן, אזור דרום מערב אירופה היה חם ולח – תנאים נוחים לנדודים. נוסף על כך, סביר להניח שהדובים נדדו בעיקר ביבשה. אחד המחסומים האפשריים בדרכם, ים אירופי קדום ששמו פרטתיס
(Paratethys), כבר החל להתכווץ בתקופתו שלA. Beatrix.

בנוגע לשאלה אם A. Beatrix הגיע לסין, אמר אבייה: "אנחנו לא באמת יודעים. אבל שרידי מאובנים של המין הזה לא נתגלו מחוץ לספרד." הוא מקווה בעתיד למצוא שלד של A. Beatrix, שיחשוף פרטים נוספים על אורחות החיים והתנועה של הדוב. לא ידוע אם אפשר למצוא שלד שכזה, אבל צוותו של אבייה משתף פעולה עם המכון הקטלאני לפליאונטולוגיה בברצלונה (Barcelona) כדי לערוך חפירות בשכבות סלע מאובנות "עשירות ומעניינות מאוד." שכבות מאובנים אלה עשויות בהחלט להכיל שרידים של A. Beatrix, משום שגילן דומה לזה של שיני הדוב.

"עד [שנמצא] שרידים נוספים של המין," אמר אבייה, "לא נוכל לספק מידע משמעותי נוסף."


מחקר הפנדה פורסם במהדורה של המגזין "אסטודיוס חאולוחיקוס" 

לקריאת כל התגובות ברצף