השבוע לפני
השבוע עשינו היסטוריה: נשיא מצרים נחת בארץ וכה שמחנו לקראתו. עולם הפשע הוכה בתדהמה וגם מרגל יהודי התגלה בוושינגטון
יונתן פולארד, יהודי אזרח ארצות הברית ששירת בתפקיד אזרחי באגף המודיעין של הצי האמריקאי בוושינגטון, נעצר ב-21 בנובמבר בשנת 1985 באשמת ריגול לטובת ישראל ובהמשך נידון למאסר עולם.
במהלך עבודתו, מתוקף תפקידו כמנתח חמורים מודיעיניים, נחשף פולארד למידע מסווג הקשור לישראל. בשלב מסוים הוא גילה כי גורמים מסוימים במערך הביטחון הלאומי של ארה"ב מסתירים במכוון מישראל מידע, שאותו הייתה אמורה לקבל על פי מזכר הבנות בין ירושלים ווושינגטון שנחתם בשנת 1983.
פולארד סבר שאי העברת המידע לגורמים הרלוונטיים בירושלים מעמידה חיי ישראלים רבים בסכנה, ולכן פעל כדי להעביר אותו. תחילה הוא פעל בחינם, אך מאוחר יותר שילמה ישראל עבור שירותיו. המידע שהעביר פולארד שימש רבות את מדינת ישראל. בין השאר שימש
מאז מעצרו של פולארד, החלה בכנסת פעילות מאומצת להביא לשחרורו. יצחק רבין ז"ל היה ראש הממשלה הראשון הישראלי שניסה להביא לשחרורו ובשנת 1995 ביקש מנשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון לחון את פולארד, אך ללא הועיל. גם בנימין נתניהו ואהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט פעלו לשחרורו של פולארד, אך כשלו.
לפני למעלה מחודשיים פרסם מבקר המדינה מיכה לינדשטראוס את חוות דעתו על פעולותיהן של ממשלות ישראל למען שחרורו של פולארד. רוב הדוח נותר חסוי, אך חלקים ממנו הותרו לפרסום. בדוח קבע המבקר כי שחרורו של המרגל הישראלי עמד לנגד עיניהם של ראשי הממשלות, אך הממשלים השונים בוושינגטון התנגדו באופן נחרץ לשחרור. עוד קבע המבקר כי "ג'ונתן פולארד לא זכה להליך משפט תקין וראוי בארה"ב", ולטענתו, "מדינת ישראל חבה לפולארד חוב זה של קיום מצוות פדיון אסירים".
בשנת 1954 המליצה העצרת הכללית של האו"ם לציין מידי שנה את "יום הילד הבינלאומי". התאריך שנקבע הוא 20 בנובמבר, היום בו אישרו המדינות החברות בארגון את האמנה לזכויות הילד בשנת 1989. ביום זה מגויסת התקשורת להגברת המודעות לרווחתם ולבריאותם של ילדים בכל רחבי העולם, ולעידוד האחווה וההבנה בין ילדים.
האמנה לזכויות הילד היא הסכם מיוחד, הקובע את מכלול החובות שיש למדינות כלפי הילדים החיים בה. הצורך ביצירת אמנה נבע מהעובדה שבמשך מאות שנים לא נחשבו ילדים שווי ערך או שווי זכויות למבוגרים. במקרים ובמקומות רבים אי השוויון הזה הביא לניצול, חוסר צדק ולהתעלמות מצרכיהם האמיתיים של הילדים.
משנת 1979, במשך עשר שנים חיברה האגודה הבינלאומית לזכויות הילד את האמנה שקובעת בין השאר, שילדים זכאים לטיפול רפואי אשר יגן עליהן, כמו כן גם קבלת חיסונים נגד מחלות. בנוסף היא מציינת שכל ילד זכאי לתנאי קיום בסיסיים כגון, אוכל וקורת גג.
בשנת 1991 אישרה ישראל את האמנה. בשנת 2000 חוקקה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. החוק נותן תוקף רשמי לזכויות התלמיד, מול החובות המוטלות עליו. חוק זה הוא ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האו"ם. בכנסת יש גם ועדה מיוחדת לקידום מעמד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחקיקה הנוגעת בעניין זה.
שנים ספורות לאחר מלחמת יום הכיפורים, החלו גישושים בין ישראל ומצרים במטרה להגיע להסכם שלום. בשלב מסוים, הפתיע נשיא מצרים, אנואר סאדאת כשהצהיר כי על מנת להשיג שלום אמת בין שתי המדינות, הוא מוכן לבוא לביקור בישראל. ראש הממשלה דאז, מנחם בגין ז"ל קיבל את הצעתו והזמין את הנשיא המצרי להגיע לארץ הקודש.
סאדאת שהה בארץ שני לילות ובמהלך ביקורו נאם במליאת הכנסת ואף נועד אם כל סיעות הבית. ביקורו לווה בהתרגשות רבה של הציבור בישראל שהעניק לסאדאת כבוד של מלכים.
באמצעות הביקור פתח סאדאת דרך לתהליך של שלום עם ישראל, ששיאו היה בחתימת ההסכם ב-26 במרץ 1979. על הסכמי קמפ דייוויד שסללו את הדרך להסכם השלום זכה יחד עם מנחם בגין, בפרס נובל לשלום.
ב-17 בנובמבר אשתקד, עולם הפשע הישראלי הוכה בתדהמה. יעקב אלפרון, אחד מבכירי העבריינים בארץ, חוסל בפיצוץ מטען חבלה רב עוצמה שהוטמן במכוניתו בעת שנסע בצפון תל אביב. כתוצאה מהפיצוץ נפצעו שני בני אדם נוספים, אחד מהם הוא נער בן 13.
למחרת בצהריים, הגיעו אלפים לבית העלמין ברעננה, ללוות את יעקב אלפרון בדרכו האחרונה. בין הרבים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון, היו גם דמויות מוכרות מבכירי עולם הפשע בארץ. העבריין רוני הררי אמר לפני מסע הלוויה כי אלפרון היה הבחור הכי טוב בעולם, שעזב מזמן את עולם הפשע.
עד היום עוד לא הצליחה המשטרה לפענח מי עומד מאחורי החיסול. שעות ספורות לאחר החיסול, כבר אז החלו במשטרה לחקור את האירוע, אך גורמים אמרו שהדבר יהיה מאד קשה לפענוח "ולו רק בגלל העובדה שלמשפחה בכלל, ולאלפרון בפרט, היה מספר גדול של אויבים".
-16 בנובמבר בשנת 1988, לראשונה בתולדותיה של פקיסטן ושכל מדינה מוסלמית אחרת, נבחרה אישה, בנזיר בוטו, לכהן כראש הממשלה. בוטו היוותה סמל של מודרניזציה בארצה ומחוצה לה וכיהנה פעמיים כראש ממשלה.
כבת לשושלת פוליטית, בוטו לא ששה להצטרף למקצוע, אך במהירות היא הפכה לאחת הנשים החזקות בעולם. היא הצליחה להציג את עצמה כניגוד רענן וזוהר לממסד הגברי, אך לאחר הפעם השנייה בה פוטרה מהשלטון, הפך שמה נרדף לשחיתות ולממשל רע. בשנת 2007, לאחר שמונה שנים בגלות, חזרה בוטו לאחרונה למולדתה ונאבקה כדי להדיח את הנשיא המכהן פרבז מושארף.
זמן קצר לאחר שובה, ב-27 בדצמבר נרצחה בוטו בשעות הצהריים בפיגוע שהתרחש בעצרת בחירות שקיימה בעיר רוואלפינדי. לפחות 20 בני אדם נהרגו בפיגוע, שבוצע כשבועיים לפני הבחירות הכלליות.
האירוע הקשה התרחש כאשר בוטו עמדה לעזוב את העצרת של "מפלגת העם" בפארק ליאקט שברוואלפינדי. אחד מבכירי המפלגה מסר כי בוטו נורתה בצוואר ובחזה כאשר נכנסה למכוניתה ואז היורה פוצץ את עצמו.
עוזריה של בוטו, סיפרו כי היא הועברה במצב אנוש ומחוסרת הכרה לבית חולים סמוך שם מתה. "בשעה 18:16 נקבע מותה", אמר וואסיף עלי חאן, חבר מפלגתה של בוטו. "המנתחים אישרו כי הפכה לקדושה מעונה", הוסיף סנטור בבר עוואן, עורך דינה של בוטו.
תומכיה של בוטו, שהתקבצו ליד בית החולים צעקו קריאות גנאי נגד נשיא פקיסטן, פרבז מושארף, וקראו לו "כלב". כמה מהם אף ניפצו את הכניסה המרכזית של חדר המיון בעוד אחרים פרצו בדמעות.
ב-15 בנובמבר 1969 בקלומבוס שבמדינת אוהיו בארצות הברית, הקים דייב תומאס את הסניף הראשון של רשת המזון המהיר וונדיס. די במהרה הפכה הרשת, שבעיקר מתמחית בהמבורגרים בצורת ריבוע לרשת המזון המהיר השלישית בגודל, אחרי מקדונלדס ובורגר קינג.
בתחילת שנות ה-90 פתחה וונדי'ס מספר סניפים בישראל שזכו להתלהבות והצלחה רבה. אולם שנים ספורות לאחר הגעתה, נאלצה הרשת לסגור את הסניפים ולרדת מהארץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם